בלעדי לכלכליסט
יד ימינו של ד"ר שלמה כהן נטש עם 5 עורכי דין
דרמה במשרדו של ראש לשכת עוה"ד לשעבר: עו"ד ליעד וטשטיין, מספר 2 במשרד משך 20 שנה, עזב בטריקת דלת ועמו חמישה שכירים. עו"ד כהן מיהר לבקש צו מניעה נגדם בביה"ד לעבודה וצו איסור פרסום שהוסר אתמול. וטשטיין מאשים את כהן בהתנכלות ממושכת ומכוונת. כהן טוען שהעזיבה תוכננה מראש
דרמה במשרדו הוותיק של עו"ד ד"ר שלמה כהן, מי שנחשב לאחד המובילים בארץ בתחום הקניין הרוחני: לבקשת "כלכליסט" התיר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לפרסם פרטים על הסכסוך העז שפרץ לאחרונה בין עו"ד כהן לבין מי שהיה מספר 2 במשרדו במשך שנים, עו"ד ליעד וטשטיין , שלאחרונה עזב את המשרד בטריקת דלת.
- ראש הלשכה לשעבר ניסה לדבר בשם "הצרכן הקטן" והרגיז את ביהמ"ש
- ראש לשכת עוה"ד מגיב לטענה שהוא עילג: "גדלתי בדרום, לא היה לי זמן לצקצוקי לשון"
לעו"ד וטשטיין הצטרפו בעת עזיבתו חמישה עורכי דין שכירים מהמשרד, כולם ממחלקת הליטיגציה, וכעת הם מועסקים במשרד עצמאי שאותו הקים וטשטיין. המשרד החדש קלט אליו כנראה גם חלק לא מבוטל מהלקוחות הגדולים שבהם טיפל וטשטיין במשרדו של כהן, והחל בימים האחרונים מגייס עוד עובדים לשורותיו. עזיבתם של השכירים ובהם עורכי הדין אמירה מנגלוס, עדי קרטון, אפרים הייליקסר, איתי סלע ואורי פרוכטמן הובילה את עו"ד כהן לפתוח בהליך דחוף בבית הדין האזורי לעבודה להוצאת צווי מניעה, וכן להגיש בקשה למתן צו איסור פרסום בטענה שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם ייחשפו במלואם פרטי הסכסוך - ובכלל זה הטענות שהפנו כנגדו השכירים ועו"ד וטשטיין.
הסכסוך עוד רחוק מלהגיע להכרעה
"כלכליסט", באמצעות עו"ד שירה בריק־חיימוביץ' ממשרד עורכי הדין ליבליך מוזר, ביקש להסיר את הצו. אתמול קיבלה סגנית הנשיאה של בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, את הבקשה, כך שצו איסור הפרסום בוטל. במקביל, השופטת יהלום הורתה לצדדים להגיש את מסמכי התיק באופן שיאפשר את פרסומם לציבור נוכח ביטול הצו. צו איסור הפרסום ימשיך לחול על שמות הלקוחות של הפירמה ועל מסמכים הכרוכים בפגיעה בעניינים רגישים של הלקוחות בלבד.
הסכסוך בין הצדדים כאמור עוד רחוק מלהגיע להכרעה והדיונים בבית המשפט נמשכים. בעוד עו"ד כהן טוען כי וטשטיין תכנן מבעוד מועד את עזיבת המשרד וגזילת חלק מהלקוחות והעובדים במטרה לגרום לו לנזק, הרי שווטשטיין טוען שכהן הוא זה שדחק אותו החוצה מהמשרד כשהחל לטענתו להתנכל לו בצורה חמורה.
עו"ד ליעד וטשטיין: עו"ד כהן החל לצרוח כאחוז טירוף תוך שהוא מכנה אותי 'פושע שקרן ואלים', דחף אותי והוסיף שאני 'חוצפן ופרא אדם'. האירוע אף תועד במצלמות האבטחה" צילום: עדי ארד
מהמידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שלפי גרסתו של עו"ד וטשטיין הסכסוך בין הצדדים החל באוגוסט 2014, עת הוא פנה לעו"ד כהן ודרש ממנו לאפשר לו לעיין בדו"חות הכספיים של הפירמה, במטרה לבדוק איך חושב שכרו ולוודא שאכן שולם לו שליש מרווחי המשרד כפי שסוכם. וטשטיין חשד שקיבל פחות מהמגיע לו.
כהן סירב לאפשר לווטשטיין לעיין בדו"חות והצדדים פנו בהסכמה להליך גישור, אלא שווטשטיין טוען שבפועל כהן החל לנסות ולדחוק את רגליו מהמשרד, לפגוע בעבודתו ולהשפיל אותו, ולמעשה וטשטיין טוען שכהן הפך את חייו לבלתי נסבלים.
כך למשל טען וטשטיין שבעת שעו"ד כהן שהה בחו"ל, הוא הורה למנהלת המשרד לוודא שמדי שעה תתבצע שאיבת אבק מול דלת חדרו, בין שיש בכך צורך ובין שלאו, כשהמטרה היתה להפריע לווטשטיין לעבוד. עוד טוען וטשטיין במכתב שכהן דרש שיימסר לו דיווח בזמן אמת על "השלמת המשימה" (של הפעלת השואב), והוא אף הורה שבשום פנים ואופן אין לאפשר לווטשטיין לעצור את עבודת המנקה.
לפי גרסת וטשטיין, גם כאשר מנהלת המשרד ציינה מפורשות שהמשרד נקי למשעי וכי "זה כבר הופך להיות מגוחך", העובדים האחרים היו יוצאים מהחדרים כדי לראות מה תהיה התגובה בכל פעם שאחת העובדות מגיעה עם השואב לפתח חדרו של וטשטיין. "סיפור השואב הפך להיות אישיו שכל העובדים מדברים עליו, וזה הפך להיות הדבר הכי חשוב במשרד. המקום נקי, אנחנו עוברות לפחות 5–6 פעמים ביום לוודא שנקי... אני מבקשת את אישורך להפסיק ולשאוב רק שצריך". לפי הנטען, עו"ד כהן הורה למנקה להתעלם מוטשטיין ולהמשיך בניקיון.
השופטת הדס יהלום: גם אם היה ממש בטענותיו של כהן, שכתבי הטענות של המשיבים כוללים לשון הרע והוצאת דיבה, אין בכך כדי להצדיק הטלת איסור פרסום על ההליך" צילום: אתר בתי המשפט לטענת וטשטיין, בכך עדיין לא נרשם השיא. לדבריו, זה הגיע כמה ימים לאחר מכן, ב־24 בנובמבר, כשוטשטיין היה ספון בחדרו עם עו"ד מהמשרד כדי להתכונן לישיבה חשובה ושוב החלו רעשי שאיבה מחוץ לדלת. לפי הנטען, וטשטיין דרש מהמנקה להפסיק ודקות אחדות לאחר מכן התייצב במקום כהן "והחל לצרוח כאחוז טירוף", תוך שהוא מכנה את וטשטיין "פושע שקרן ואלים", דחף אותו והוסיף שהוא "חוצפן ופרא אדם". לפי וטשטיין, האירוע המתואר אף תועד במצלמות האבטחה הפזורות ברחבי המשרד.
"מסע פיראטי בשיטות של כנופיות עבריינים"
לפי גרסתו של כהן, לעומת זאת, עו"ד וטשטיין הודיע בסוף נובמבר האחרון על עזיבתו את המשרד, כשכהן טען כי התנהלותו מאותו רגע היתה "מסע פיראטי בשיטות המזכירות כנופיות של עבריינים". לפי כהן, המטרה היתה לגזול ולהעביר את הסודות המסחריים של המשרד וכן לקוחות מרכזיים, ולחבל באופן אנוש ביכולתו של המשרד לספק שירותי ליטיגציית פטנטים.
לטענת כהן, חמשת עורכי הדין השכירים הודיעו על עזיבה בתוך ארבעה ימים מהמועד שבו וטשטיין הודיע על עזיבתו וניתקו כל קשר עם הפירמה, תוך שהם מותירים מאחוריהם תיקים כבדים וגדולים במצב של אי־סדר טוטאלי. כהן כאמור טוען שמדובר במהלך מתוכנן היטב ובלא פחות מ"שוד", ולכן ביקש סיוע מבית הדין לעבודה בהוצאת צווי מניעה. עו"ד כהן טען שמדובר במקרה חמור וקיצוני שבו עובדים שהיו אנשי מפתח פעלו במשולב כ"סוס טרויאני", וחברו בסתר למתחרה ישיר בעודם עובדים אצלו.
העובדים שנתבעו לא טמנו ידם בצלחת וטענו בתגובה שפעלו בתום לב, שהחלטתם להצטרף לוטשטיין במשרדו החדש מקורה בכך שהוא היה הגורם הבלעדי שעבורו ובהנחייתו הם עבדו, ושהם מעולם לא ביצעו כל פעילות מקצועית עבור כהן. לפי העובדים, עו"ד וטשטיין חצץ בפועל בינם ובין שאר המשרד לבין כהן, ובכך חסך מהם חשיפה ל"דרכי ההתנהלות הידועות לשמצה" הנהוגות, לטענתם, בשאר חלקי המשרד שבניצוחו של כהן.
עו"ד שלמה כהן: מדובר במקרה חמור וקיצוני, שבו עובדים שהיו אנשי מפתח פעלו במשולב כסוס טרויאני וחברו בסתר למתחרה ישיר בעודם עובדים אצלי" צילום: מיכאל קרמר במסגרת בקשת כהן להטיל איסור פרסום, הוא טען שהמידע הנכלל בכתבי הטענות שהוגשו עלול לגרום לפגיעה חמורה בפרטיותם של לקוחות המשרד ולפגיעה בקניינו הרוחני ובסודותיו המסחריים. בנוסף טען כי "פרסומים על אודות דליפת מידע רגיש של לקוחותיו כמתואר בבקשה", עלולים להסב לו נזק בלתי הפיך. הוא הוסיף וטען שעו"ד וטשטיין וחמשת השכירים פועלים במטרה לפגוע במפעל חייו ושהגישו לבית המשפט תגובות שכוללות השמצות ולשון הרע שאין כל אינטרס ציבורי בהפצתן, שכן כהן כבר אינו אישיות ציבורית.
חמשת השכירים שנתבעו דרשו להסיר את איסור הפרסום בנימוק שמדובר בסכסוך מסחרי ושממילא שמות הלקוחות אינם בגדר מידע סודי. וטשטיין טען שהאינטרס האמיתי שמאחורי הבקשה לאיסור פרסום הוא מניעת תחרות.
"יש עניין ציבורי בפרסום ההליך"
עו"ד בריק־חיימוביץ' טענה בשם "כלכליסט" כי עקרון פומביות הדיון הוא עקרון־על, ושהגנה על שמו הטוב של בעל דין אינה מהווה פגיעה חמורה בפרטיות המצדיקה את ניהול הדיון בדלתיים סגורות. עוד נטען כי עו"ד שלמה כהן הוא דמות ציבורית וקיים עניין ציבורי בפרסום ההליך.
בית הדין לעבודה בהרכב בראשותה של השופטת יהלום קבע כי גם אם היה ממש בטענותיו של כהן, שלפיהן כתבי הטענות של המשיבים כוללים לשון הרע והוצאת דיבה - אין בכך כדי להצדיק הטלת איסור פרסום על ההליך. לפי בית הדין לעבודה, בקשתו של עו"ד שלמה כהן למעשה נועדה למנוע פגיעה אפשרית במוניטין של המשרד באמצעות מניעת פרסום הטענות המועלות כלפיו בתגובות המשיבים, וכן באמצעות מניעת הפרסום על אודות הנסיבות שסביב עזיבת עו"ד וטשטיין את משרד שלמה כהן. אינטרס זה של כהן אינו בהכרח מצביע על פגיעה אפשרית בפרטיותו, קבעו חברי ההרכב.
"הטענות שמעלים המשיבים כלפי המבקש, עניינן בהתנהלות המבקש במסגרת יחסי העבודה עם עובדי המשרד. בלי להכריע בנכונות טענות המשיבים בעניין זה, לא מדובר בעניינים שבליבת הזכות לפרטיות או בצנעת הפרט". עו"ד וטשטיין מיוצג על ידי עו"ד עפר פירט ממשרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני. את עו"ד כהן מייצג עו"ד אשר חלד. העובדים מיוצגים על ידי משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.
וטשטיין וכהן מסרו תגובה משותפת שבה נאמר: "לאחר 22 שנה במשרד שלמה כהן ושות', יוצא עו"ד וטשטיין לדרך עצמאית. ד"ר שלמה כהן ועו"ד וטשטיין מאחלים זה לזה הצלחה. ככל שיש מחלוקות בין הצדדים, הן לא תתבררנה מעל דפי העיתון".
