"יש מחיר נפשי וחברתי להיותי עד מדינה, אבל אני צריך להגן על המשפחה שלי"

"ארבע שנים ישבתי בחדר ליד איתי, הוא ידע הכל על הפעילות בחברה למרות שלא סחר בפועל", כך סיפר היום בפתח עדותו עדי שלג, עד המדינה בפרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות. שלג היה מנכ"ל פעילות הברוקראז' ושותפו של בעל השליטה ב-ISP טרייטינג, איתי שטרום, המואשם בהרצת מניות אי.די.בי בצוותא עם איש העסקים נוחי דנקנר. לשניים מיוחסות עבירות של תרמית בניירות ערך והלבנת הון.

שלג ושטרום הפסיקו רשמית את פעילותם המשותפת כשבוע לפני הנפקת מניות אי.די.בי בסוף חודש פברואר 2012. על פי כתב האישום, שלג "הוזעק" על ידי שטרום לבצע רכישות מאסיביות של המניה בתאריכים 21-23.2, הימים שקדמו להנפקה שבה גייסה אי.די.בי מהציבור 321 מיליון שקלים, וזאת כדי לתמוך בשער גבוה.

שלג ביצע רכישות בהיקף של 42 מיליון שקלים על פני שלושת ימי המסחר. חלק מהעסקאות היו מתואמות מול חשבון ניירות הערך של אשתו, מאיה שלג, וייצרו מצג בבורסה לביקושים גבוהים למניה. התובעים בתיק, עוה"ד חנה קורין ועמית בכר ממחלקת ני"ע בפרקליטות, טוענים כי על מימון התוכנית התרמתית היה אחראי דנקנר. הוא הפנה אל שטרום אנשי עסקים כדי שירכשו את המניות "המורצות" מחוץ לבורסה, ויספקו מימון להמשך הפעילות התרמיתית.

"לאיתי אין מיומנות של סוחר", סיפר שלג. "הוא מנהל השקעות. הוא קנה עבור לקוחות צד ג'. איש שוק מנוסה אבל לא בבניית פוזיציות. עדיין הוא מבין טוב מה קורה במסחר. בשיא היו לנו 12 סוחרים ו-20 חשבונות".

התובעת קורין ביקשה משלג לספר על פירוק השותפות עם שטרום. לדברי שלג: "זאת הייתה יוזמה שלי. הפסדנו כסף. היו הרבה מערכות מסחר שנכנסו לשוק, וכולנו הפסדנו כסף. גם אני. לאט לאט ניקנו סוחרים. משלושה וחצי מיליון הון עצמי נשאר מיליון שקל. איתי קיבל את הפירוק בהבנה. ישבנו על הסכם פירוד".

קורין שאלה: "האם משכת כסף?"

שלג השיב: "משכתי כסף במהלך השנים אבל כשעברנו להפסד בעצם נותר חוב כלפי החברה. בפירוק לא עלה הדבר זה. ערן אלקובי (סמנכ"ל הכספים, ת.ג וז.ש.ל) צלצל כמה חודשים אחרי ואמר שאיתי רוצה את הכסף. אמרתי שאין לי. עד היום לא החזרתי. שבועיים לפני פירוק השותפות היה לי איזה עניין אישי. לפני תחילת הפעילות במניית אי.די.בי לא הגעתי למשרד. לא חשבתי שיקראו לי למשהו".

קורין: "מה ידוע לך על דנקנר?"

שלג: "אני לא מכיר אותו. הוא ואיתי חברים. ידעתי על הקשרים ביניהם כשניסנו לסדר לו הלוואה של 300 מיליון שקל מאיש עסקים אנגלי בשם ריצ'רד האריס. הוא איש נדל"ן. עשה עלייה. הוא אבא של חבר. סיפרתי עליו לאיתי. התגלגלה השיחה ודובר שהוא יתן הלוואה לנוחי. השקעה באיגרת חוב. הלוואה. איתי לקח את ריצ'רד לפגישה עם נוחי. שלחתי לריצ'רד דו"חות. בהוא חזר אלי ואמר שהוא לא מבין מאיפה החברה הזאת תביא כסף. הוא אמר שהמצב שלה רעוע. שלא ברור איך יחזירו כסף. נוחי הציעה ריבית של 9%. ריצ'רד אמר שבריבית כזאת הוא כבר ישקיע בחברות תעופה כושלות". 

מימין: נוחי דנקנר ואיתי שטרום צילום: אוראל כהן

קורין המשיכה: "מה היה התגובה של איתי לכישלון המגעים עם האריס?"

שלג השיב על כך: "איתי אמר שלא אדאג. אי.די.בי מתפרקת ונקלף איזה חתיכה. שתצא עמלה במקום אחר".

קורין: "פעלתם במניית אי.די.בי לפני הפעילות שאנחנו מדברים עליה?"

שלג: "לא".

קורין: "כמה הפעילות של רכישת 42 מיליון שקל אי.די.בי מתאימה לפעילות שלכם?"

שלג: "לא דומה לכלום. זה לא בדי.אן.אי של ISP פעילות בהיקפים כאלה. הפעילות נוסטרו שלנו הייתה למכור ולקנות ביום יום. לא עסקאות כאלה ולא היקפים כאלה".

קורין: "אמרת בחקירה שזאת לא פעילות נוסטרו".

שלג: "בפעילות שלנו מעולם לא קנינו לעצמו ומכרנו למישהו החוצה. כל הפעילות של שלושת הימים האלה לא דומה לכלום".

קורין ביקשה לחזור לתחילת הפעילות במניית אי.די.בי. "איתי צלצל ואמר לי שאבוא לסחור באי.די.בי. לפני שיצאתי מהבית קניתי מניות בחשבון סיטי ברוקר. לא ידעתי למה איתי קונה, אבל זה היה ליד מבחינתי שיש משהו. קניתי. תוך רבע שעה הגעתי מהבית בתל ברוך למשרד בהרצליה".

קורין: "ביום הזה, מי שנתן פקודות זה אתה. מאיה אישתך מה עשתה?"

שלג: "הכל זה אני. היא היתה מבצעת. הגעתי למשרד והוא אמר לי לקנות ב-5 מיליון שקל אי.די.בי. הוא אמר לי: 'עדי, תעשה כל מה שאתה יודע וכל מה שאתה יכול כדי שהנייר לא ירד'".

עד המדינה עדי שלג בביהמ"ש. "זה לא בדי.אן.אי של ISP פעילות בהיקפים כאלה" צילום: אוראל כהן

"ההנחיה הייתה אגרסיבית. תבוא מהר, תיקח, תקנה"

קורין: "שאלת שאלות?"

שלג: "הוא אמר לי לא לשאול"

קורין: "קיבלת הנחיה על דרך הפעולה?"

שלג: "ההנחיה הייתה אגרסיבית. תבוא מהר, תיקח, תקנה. זה היה נחרץ. תעשה"

קורין: "לפני הסכם המדינה אמרת דברים אחרים?"

שלג: "לפני ההסכם עשיתי הכל כדי לא להפליל את עצמי"

קורין: "מה גרם לך לבוא ולבצע את הפעילות כשאיתי סמס לך "צריך אותך דחוף"?"

שלג: "איתי היה שותף שלי 4 שנים. אני חייב לו כסף. יש תחושת נאמנות. באתי".

קורין: "למה הפעולה הראשונה שעשית זה לתת פקודת קנייה בסיטי ברוקר?"

שלג: "לקחתי ריסק. לא ידעתי מה איתי רוצה שאעשה. קניתי. לקחתי סיכון. בתור סוחר זה מה שאתה עושה. אתה רק מחפש סיבות לקנות ולמכור".

קורין: "מה הוביל אותך לבוא?"

שלג: "הבקשה שלו".

קורין: "ידעת שיש הנפקה של אי.די.בי ברקע?"

שלג: "לא. גם לא דיברנו על זה. לא היה דיבור על ההנפקה".

קורין: "ספר על המסחר עצמו ב-21.2".

שלג: "כשהסתכלתי על המסך בהתחלה הוא היה דליל. מחזור של מיליון שקל. אין היצעים. לכן היה קשה להעלות את הנייר. היתה ירידה של 5%-6%. איתי ביקש ממני בעצם שני דברים: לקנות, ושהנייר לא ירד. לכן החלטתי להתנהג כמו קונה. ביקשתי סחורה בסיטי ברוקר, ואז קניתי אותה ממנה ב-ISP. בשוק ראו עסקה גדולה, שיש ביקוש. ציפיתי שבעקבות זה הסוחרים יחשבו שזה קנייה טובה".

קורין: "קנית ב-3 מיליון שקל במהירות. זה רגיל?"

שלג: "לא".

קורין: "אם איתי - כמו שהוא טוען - היה אומר לך רק לאסוף. כך היית נוהג?"

שלג: "לא. הייתי עובד אחרת, "מורח למטה". הייתי צריך סחורה. הייתי דואג שהנייר יראה רע. עושה שורט. שולח פקודות מכירה ואז מתחיל לאסוף".

קורין: "הצלחת להרים את הנייר?"

שלג: "כן. התחיל מסחר. היו היצעים. זאת התנהגות אגרסיבית".

קורין: "איתי ידע?"

שלג: "כן. שאלתי כמה להרים, והוא אמר כמה שיותר".

"15 מיליון שקל בשעה? זה מהיר"

קורין: "בשלב מסוים נחסמת. בבינלאומי לא נתנו לך לסחור"

שלג: "נכון. כל מי שהיה צריך אשראי היה מצלצל לניצה זעפרני ומדבר על אשראי".

בשלב זה התערב השופט חאלד כבוב: "אמרו פה שהיא הייתה כמה שבועות רק בתפקיד?"

שלג: "כבודו, זה לא מדויק. אני עובד מול הבינלאומי הרבה שנים. ניצה עבדה שם הרבה שנים. סוחרים ידעו שאשראי זה מול ניצה".

השופט: "הממונה עליה אילן בצרי אמר את זה כאן באולם. שהיא לא הייתה הסמכות ולא הבקיאות".

שלג: "מהניסיון שלי במשך שנים, היא אולי לא חותמת על המסגרת. אבל כשאתה רוצה לדעת אם מאשרים או לא מדברים עם ניצה. בתקופה שלי ב-ISP, מהיום הראשון שלי שם, דיברתי עם ניצה".

קורין: "הבינלאומי אישר לכם אשראי של 15 מיליון שקל. תוך שעה זה אושר".

שלג: "זה מאוד מהיר".

קורין: "העידו פה בצרי שככה צריך לעבוד".

שלג: "הבינלאומי רגיש לסוחרים. אבל 15 מיליון שקל ככה אני לא נתקלתי".

השופט כבוב שוב התערב בחקירה: "אתה לא שטרום. אין לך חשבון בשוויץ".

שלג: "נכון הבנק ידע שיש לשטרום חשבון בשוויץ".

כבוב: "זה כל כך חריג בנסיבות כאלה?"

שלג: "זה נראה לי חריג".

קורין: "הייתה לך הערכה לגבי הרקע. איך חשבת שהשיג את זה?"

שלג: "חשבתי שהוא דיבר עם זאב גוטמן, חבר הנהלה".

קורין: "השמיעו לך בחקירה שיחה של שטרום וזעפרני. הוא מסביר לה שזה עסקה למכירה תוך כמה ימים לאדם אחר. ידעת מזה?".

שלג: "לא".

קורין: "ידעת על הפניה של דנקנר לבינלאומי?"

שלג: "לא".

ניצה זעפרני. שלג: "כולם ידעו שכשרוצים אשראי פונים אליה" צילום: עמית שעל

"אני חושב שהנייר היה יורד ב-20% אם לא הייתי פועל"

קורין: "איך היה מעורב שטרום במסחר?"

שלג: "בכל ערוצי התקשורת. בטלפון הפנימי, סמסים, שיחות. הכול. דיווחתי לו איפה הנייר, כמה קנינו, עניין אותו הכל. כל נתוני המסחר".

קורין: ."שטרום היה יכול להבין שאתה לא קונה במחיר הכי טוב?"

שלג: "זה לא עניין אותו. הוא רצה שאני ארים את הנייר".

קורין: "מהדיווחים שלך הוא היה יכול להבין שאתה קונה יקר?"

שלג: "איתי מאוד מנוסה. מכיר את הפקודות. הוא ראה שאני קונה הרבה ובמחיר גבוה. מהנתונים שמסרתי לו הוא היה יכול להבין".

קורין: "קיבלת הנחיה לגבי שער?"

שלג: "לא. אמר לי להרים כמה שיותר".

קורין: "שאלת אותו למה פועלים ככה?"

שלג: "שאלתי אותו אם זה לנוחי, אם הוא מדובר איתו. הוא אמר לי 'אל תשאל שאלות'".

השופט: "אתה סוחר מיומן. אתה מבין שזאת פעולה לא כלכלית. לא אמרת לו כלום?"

שלג: "שאלתי. הוא חסם אותי. אמר לי אל תשאל שאלות".

השופט כבוב ביקש להקשות על שלג: "הוא עושה דברים בניגוד לשוק. לא שאלת? לא חשבת שזה לא בסדר?"

שלג: "שאלתי, נחסמתי. עשיתי בדיוק מה שביקש".

קורין: "מה אמרת לאיתי לגבי מכירה?"

שלג: "רק ביום השני והשלישי. ראיתי שהוא מוכר בקורלציה לשוק. ראיתי מגמה הפוכה למה שעשיתי. אמרתי לו שהוא מפסדי כסף. שימכור ויצא. אבל אחרי זה המשכנו לקנות עוד ועוד".

קורין: "הייתה לך מסגרת של 15 מיליון שקל. עבדתי עד מיצוי או שהייתה בקשר עם שטרום?"

שלג: "הוא לא ביקש ממני לקנות במכה הכל. הוא דירג. תקנה 2 תקנה 3. המתווה היה שהוא לא עונה לי מיד. הוא אמר לי תמיד אני חוזר אליך. ואז מסמס או מצלצל ואומר תקנה עוד".

קורין: "מה הבנת מזה?"

שלג: "שהוא מתייעץ עם עוד מישהו".

קורין: "ידעת שדנקנר בתמונה?"

שלג: "לא. שיערתי שזה קשור אליו. אמרתי לו דבר עם נוחי כי ראיתי שתוקפים את הנייר. אני מנסה להרים, ומישהו מנסה לעשות ההיפך ממני. ביקשתי מאיתי לדבר עם נוחי".

קורין: "מתי נודע לך בדיוק שבה נודע לך שיש הנפקה של אי.די.בי?"

שלג: "במהלך היום הראשון, צהריים, ירדנו למטה. איתי רצה לעשן. אמר לי שיש הנפקה באי.די.בי. ואז אמר שזה אקט ציוני לקנות. שאם החברה תיפול זה יהיה קטסטרופה למשק. נתן נאום מוטיבציה".

קורין: "אם אתה לא היית פועל בימים האלה כמו שפעלת מה היה קורה?"

שלג: "הייתי פחות או יותר הקונה היחיד בשוק. אני חושב שהנייר היה יורד ב-20% אם לא הייתי פועל"

קורין: "על בסיס מה אתה אומר על זה?"

שלג: "15 שנה ניסיון. כשהרפיתי קצת במסחר הנייר ירד. היו הרבה מוכרים. רציתי להחזיק את הנייר בשער גבוה. להרים אותו".

קורין: "כשאין שני צדדים אין עסקה. בשיטה הנוכחית כיום, אם אין עסקה - אין שער. השופט שואל אותך למה אם היו היצעים כבדים הנייר לא היה יורד כי לא היה ביקוש?"

שלג: "לא היה קורה דבר כזה. אני נתתי למוכרים למכור. אם לא הייתי קונה השער היה נמשך למטה".

קורין: "יש מסרונים רבים ביניכם. אתה כותב לו ביום הראשון "אני שומר כוח לנעילה". מה הכוונה?"

שלג: "יש לנו 15 מיליון שקל. אני צריך לסגור את השער גבוה".

קורין: "ספר לנו על הבוקר של ה-22.2".

שלג: "נפגשנו ליד המשרד. בבית קפה בהרצליה בכיכר דה שליט. קפה יענקל'ה. זאת הפעם הראשונה שאני מבין שנוחי בסיפור. איתי אמר לי: 'דיברתי עם נוחי. יש לך כמה כסף שאתה צריך. ממשיכים באותו נוהל כמו אתמול'. הוא נתן לי דף צהוב עם כמות ומחיר של חברי בורסה. שאלתי שאלות כי הכתב לא ברור. הוא קם ועשה שיחת טלפון. חזר ונתן תשובות. שאלתי אותי אם נוחי אמר לו למי למכור. הוא אמר לי גם וגם".

קורין: "יש דברים שסייגת בחקירה. לגבי סדר הדברים".

שלג: "השתדלתי להיות מדויק. את הפגישה בבית קפה אני זוכר באופן חי. את נאום הציונות. מה שזכרתי במדויק אמרתי. מה שלא סייגתי".

קורין: "האם כל הקניות זה אותם קונים מהדף שהעביר לך בבוקר?".

שלג: "היו עוד קונים במהלך היום שאיתי עדכן במהלך הבוקר. אלו היו ימים מאוד עמוסים מבחינת עסקאות, לא זכרתי בחקירה מתי בוצע בדיוק. היו קניות בבורסה ומחוץ לבורסה. הרוב מחוץ לבורסה. אני לא ארגנתי אף מכירה. בזמן החקירה לא ידעתי איך נסגר המעגל, רק בדיעבד ידעתי".

שלג הוסיף: "בחקירה הראשונה אני ניסיתי ללכת עם הקו שאיתי ביקש ממני – אם מתישהו יבואו לשאול אותך על הקניות של אי.די.בי תגיד שקנינו כי זה טוב. בחקירה הראשונה ניסיתי להגן על עצמי ולהגן על הקו שאיתי התווה".

השופט כבוב שוב הקשה על שלג: "במקומך הייתי נעלב מתירוץ כזה עלוב? מי יקנה הסבר שזה טוב, טוב למי?".

שלג: "הקונים ביוקר ומוכרים בזול - זה יחסי. זה היה הבדלים של אגורות. ראיתי את הביקורת הזו גם מהחוקרים. נכון שזה לא הדבר הכי נכון לעשות, אבל זה היה בפיפסים קטנים. איתי הכניס אותי למלחמת עולם וצייד אותי ברוגטקה. אני גם לא האמנתי שיבואו וישאלו אותי. כשנפרדנו באותם ימים לא לקחתי בחשבון מה יקרה. כשלקחו אותי החוקרים מהבית זה מה שניסיתי לדבוק בו- ואז הציגו בפני עוד בעיה ועוד בעיה. ניסיתי להחזיק את הקו הזה".

קורין: "מה הייתה התחושה במשרד באותם ימים אל מול הפעילות הזו? נוכח ההפסדים".

שלג: "אני הרגשתי שלא בנוח. איתי היה מאוד לחוץ מזה שאנחנו מפסידים כסף, מאוד מוטרד".

כבוב: "ובכל זאת המשיך לתת הוראות?".

שלג: "נכון".

כבוב: "היה לך חשד שמדובר במעשים פליליים?".

שלג: "לא הסתכלתי על זה כפלילי. היתה לי תחושה שאנחנו עושים משהו לא בסדר"

כבוב: "אתה משפיע על השער בצורה מלאכותית, מזרים ביקושים, תיאום עסקאות כדי להשפיע על השער מבלי תכלית כלכלית ראויה שמצדיקה?".

שלג: "הייתה תכלית – להציל את ההנפקה. זו תכלית כלכלית. מההתחלה ידעתי והבנתי מה אני עושה. הבנתי שאני משפיע על השער ושבאתי כדי להשפיע על השער. ביום השני הבנתי שנוחי מעורב – וזה ההבדל".

שלג מתבקש להתייחס לשיחות עם זעפרני מהבינלאומי מה-22.02.

שלג: "לבקשת איתי אני רוצה לחזור לקנות, אבל אני חסום. אני צריך שניצה תפתח לי את המסגרת מעבר ל-15. היא הכירה אותי מספיק שנים".

קורין: "בסופו של היום הזה, בשיחה שמתקיימת בחמש אחה"צ אתה אומר לזעפרני שגם תפעלו מחר ושלא תגיעו לכמויות האלו. היא מודאגת כי לא תהיה בעבודה. מה נקבע אז?".

שלג: "אני לא זוכר ספציפית את השיחה הזאת, אם אמרתי משהו זה על בסיס הוראה שקיבלתי מאיתי".

קורין: "מה היתה המעורבות של שטרום ביום השלישי?".

שלג: "ביום השלישי המעורבות יחסית נמוכה. ביום הראשון 70%, ביום השני 100% וביום השלישי 50%. ביום השלישי, שהיה יום חמישי בשבוע, הייתי בטוח שיהיו קונים אגרסיביים".

שלג: "במהלך כל הימים האלה התקשורת הייתה טלפונית או פנים אל פנים, ביום השלישי היה בעיקר אסמסים. אני ביצעתי והוא התווה מה הוא רוצה לעשות".

קורין: "עד כמה המסרונים משקפים את התקשורת ביניכם באותם ימים?"

שלג: "היינו בקשר רציף כל הימים. רוב הזמן דיברנו בטלפון הפנימי. היינו בקשר כל הזמן. בסוף יום המסחר השלישי, איתי ביקש שאסגור את הסחורה – שאני אבוא למכור את זה".

קורין: "היה ברור שפעילות הרכישה הסתיימה?".

שלג: "כן. שאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות עם כל הסחורה והוא אמר שנוחי כבר ידאג לזה. הוא אמר שעשיתי עבודה טובה. אמר שנגמור ואח"כ נראה. הוא ביקש ממני להגיע למשרד ביום ראשון לסגור את זה, זה לא קרה ביום ראשון".

קורין: "למה איתי דורש שאתה תגיע למשרד?".

שלג: "הנחתי שאיתי לא רוצה שעוד מישהו יהיה מעורב בתהליך. איתי אמר שהוא יסגור עסקה שתסגור לנו ותביא אותנו למצב ההתחלתי שהיינו בו, לאחר התייעצות חישב שזה ב-39".

התובעת חנה קורין הקריאה בדיון חליפת הודעת SMS בשלושת ימי ההרצה בין שלג לשטרום. ההתכתבויות שנחשפו בעבר ב"כלכליסט", מעידות לטענת התביעה ששטרום היה מודע לפעילות ההרצה. כך למשל ביום הראשון בשעה 14:26, שטרום כתב ב-SMS לשלג: "איפה אנחנו?". שלג עונה לשטרום: "קניתי 11 מיליון. המוכר טרם נגמר, אני שומר כוח לנעילה". שטרום עונה לשלג: "טוב". בסוף יום המסחר כותב שלג לשטרום: "סוחרים אומרים שמחיר ההנפקה ירד ב-10%. כולם, אבל כולם, עשו שורט".

ביום השני שלג שולח ב-22.2.2012 לשטרום ב-11:03 הודעת SMS: "סוס". "התכוונתי שהשוק דוהר למעלה ואני עליו", הסביר בדיון. ב-11:26 הוא עדכן: "מתקיפים אותנו". ב-11:47: "הם באים לפה מאוד אגרסיביים".

בבוקר היום השלישי בשעה 10:09 שלג כותב לשטרום: "המוסדיים שקיבלו אתמול ידללו היום, יש להם מלא סחורה. בגלל זה הייתי לחוץ למכור עוד מחוץ לשוק אתמול". ב-10:11 כותב שלג לשטרום: "להמשיך?". שטרום לשלג: "עוד לא, תן לראות את הפתיחה, יש קונים?". שלג לשטרום: "לא,רק מוכרים". ב-10:47 שלג כותב לשטרום: "הנייר קורס ב-7%". ב-10:48 שטרום עונה לשלג: "מחזור חיה". ב-10:49 שלג כותב לשטרום: "כולם מוכרים". שטרום עונה לשלג: "מישהו גם קונה". שלג כותב לשטרום: "כן הוא יותר חלש". ב-15:28: שלג לכותב לשטרום: "הנייר נשבר, הוא יסיים בנמוך היומי". ב-16:15 שטרום כותב לשלג: "איפה הנייר?". שלג עונה לשטרום: "אחרון, נכנסו לקובע, 35.7". שטרום כותב לשלג: "תסגור טוב".

"יש מחיר נפשי וחברתי להיותי עד מדינה, אבל אני צריך להגן על המשפחה שלי"

התובעת קורין: "ספר על ההבדל בגרסאות ובמידע בין החקירה הראשונה לחקירות לאחר הסכם עד המדינה".

שלג: "באתי עם קו הגנה שהתווה לי איתי. ככל ששאלו יותר בחקירה הבנתי שזה לא מחזיק. אשתי נחקרה במקביל וזה הלחיץ"

השופט כבוב: "זה השפיע על ההחלטה שלך לחתום על הסכם עד המדינה?"

שלג: כן. התנאי שלי להעיד היה שיוציאו אותה מזה. הייתי מודאג מאיך שהיא מרגישה, ממה שעובר עליה. כשהחוקר אמר לי שאיתי אומר דברים הפוכים חשבתי שמשקרים לי. אבל אז השמיעו לי הקלטה שלו בחקירה והבנתי שזה נכון".

התובעת: "למה אמרת בחקירה שאתה לא מוכן לדבר על אשתך?"

שלג: זה מה שהעו"ד משמרד גורניצקי שייצג אותי אמר לי. 'כל פעם ששואלים על אשתך תגיד שאתה לא מעוניין להפיל עליה. אבל כשיצאתי מהחקירה הבנתי שהולכים להפיל על מאיה, שבסך הכל עשתה מה שאני בקשתי. לכן החלטתי להעיד. יש לי לזה מחיר נפשי וחברתי. אבל הייתי צריך להגן על המשפחה והילדים שלי".

מטעמו של דנקנר נמסר: "נוחי דנקנר מעולם לא עסק, לא במישירין ולא בעקיפין, בהשפעה על שער מניות אי.די.בי. הוא לא השפיע על השער ומבחינתו לשער המניה לא הייתה משמעות לעניין הצלחת ההנפקה. לדנקנר היה ידוע, עוד לפני ששטרום החל ברכישת מניות אי.די.בי (21.2) שהגיוס בהנפקה מובטח ואף בסכומים גבוהים. בנסיבות אלה ברור שאפילו באופן תיאורטי לא היה כל צורך בפעילותמכל סוג שהוא לצורך השפעה על שער המניה כדי לתמוך בהנפקה".