חוקרים כמו בארגוני פשיעה: המשטרה לוחצת על המשפחות בתיק קירשנבאום

נראה כי היקף החקירה הגדול בתיק פאינה קירשנבאום מאלץ את חוקרי המשטרה לשנות מעט את מנגנון החקירה שלהם. הדבר בא לידי ביטוי בזימון נשותיהם של רבים מהחשודים לחקירה, ואף של בני משפחותיהם. זאת הן כדי לבדוק את מעורבותם בפרשה והן כאמצעי חקירה - הפעלת לחץ על החשודים כדי שישתפו פעולה.

חשודים בפרשה סיפרו כי החוקרים הפנו את תשומת לבם לכך שבני משפחתם נמצאים בחדר סמוך, ודרשו מהם לשתף פעולה כדי "לא לסבך את המשפחה". חקירת נשותיהם של נחקרים היא לא דבר חדש בארגוני פשיעה וגם לא ברשות ניירות ערך. עם זאת, בחקירות פליליות של הצווארון הלבן לא נעשה שימוש בכך עד לחודשים האחרונים. לפני כמה חודשים, במסגרת פרשת השחיתות בנמל אשדוד, זומנה לחקירה גם אשתו של אלון חסן. לעדות של אשת חשוד אין משמעות בבית משפט, שכן לפי החוק אשה לא תעיד נגד בעלה.

הבאת נשות החשודים עלתה בין היתר בדיון בעניינו של מרדכי (מוצי) דהמן, ראש מועצת מגילות. סנגוריו, עורכי הדין נבות תל־צור וטל שפירא, תהו בפני השופט "האם זהו עוד תרגיל כדי להראות שגם את האשה מטרטרים".

עורכי הדין טוענים כי מדובר בשיטה. "בצירוף מקרים", כך לפי סנגורו של ישראל יהושע, עו"ד מיכה פטמן, "אותו תרגיל חקירה התקיים לגבי האשה והמשפחה שלו. בדיוק משפט למשפט - הביאו את הבן וצעקו עליו שהוא שקרן כמו האב. אותן אמירות ששמענו, כולן מספרות אותו הסיפור בדיוק". 

פאינה קירשנבאום יום אחרי החקירה צילום: גיל יוחנן ויינט

שבועיים וחצי חלפו מאז חשפה המשטרה את פרשת השחיתות הגדולה המיוחסת ברובה לאנשי מפלגת ישראל ביתנו. הפרשה, שעם הפיכתה לגלויה כללה כ־15 פרשיות שונות, הולכת ומסתעפת וחושפת מנגנון משומן של שחיתות: תקציבים תמורת מינוי מקורבים ושוחד. והיד, כך נראה, עודנה נטויה.

עם חשיפתה של הפרשה במשטרה ניכר שלא מדובר במקרה חד־פעמי, לא בחשוד אחד ולא באגף או ארגון אקראי כי אם במנגנון שיטתי. ואכן, מצעד החשודים שהגיעו לדיון בהארכת המעצר הראשונה, שכללה מעל 20 חשודים, הזכיר לנוכחים הארכות מעצר של ארגוני פשיעה בגלל היקף העצורים.

לחלופין נזכרו הנוכחים בהארכות המעצר בפרשת הולילנד בשנת 2010. אז, כמו היום, היחידה החוקרת היתה היחידה הארצית לחקירות הונאה. גם שם דובר על מספר עצורים לא קטן, וגם חקירה זו עסקה במנגנון שוחד שיטתי.

תרגילי חקירה נוספים שבאים לידי ביטוי בחקירת המשטרה בפרשה הנוכחית נובעים מהלחץ והניסיון לגרום לנחקרים החשודים להפוך לעדי מדינה. בפרשה הזו, כך לפי מידע שהגיע לידי "כלכליסט", הלחץ אף היה רב יותר ביחס לפרשות אחרות.

כך למשל, כדי ליצור לחץ יצרו במשטרה הבחנה בין תנאי ההפרדה של חלק מהעצורים, חלק בתנאים נוחים וחלק בתנאים קשים יותר.

כמו כן, יצרו שם לחץ בכך שלא הביאו את כלל העצורים דרך מה שמכונה "מסדרון הבושה" (המסדרון שבו מעבירים את העצורים בדרך לאולם כדי שהתקשורת תוכל לצלם אותם - זש"ל). לא ברור אם הודות ללחץ החקירתי שהופעל על החשודים או הודות לרצונם לחלץ את עצמם מהעמדה לדין -הצליחה המשטרה בפרשה הזו לגייס כמה עדי מדינה. במשטרה טוענים כי הם חוקרים את כל מה שיש בו כדי לשפוך אור וכי מדובר בכלי חקירה שגרתיים.

מהמשטרה נמסר: "מבלי להתייחס לתיק חקירה ספציפי ולטענות חסרות השחר, משטרת ישראל מנהלת חקירות באופן מקצועי בהתאם לצרכים, שתכליתן הגעה לחקר האמת. חקירתם של מעורבים, ככל פעולת חקירה אחרת, מבוססת על שיקולים מקצועיים ולאור ממצאים העולים מחומרי החקירה".