"נוברטיס, ג'ונו וקייט נמצאות ראש בראש בתחרות הזאת"

על אף האופטימיות הנחרצת של בלדגרין, חשוב לזכור כי הדרך להשגת תרופה אמיתית ובת השגה למחלת הסרטן עדיין ארוכה - וגם אין ערובה שקייט פארמה תהיה זו שתחצה ראשונה את קו הסיום.

"יש שלושה שחקנים בדור הראשון של הטיפול מהסוג הזה בסרטן", אומר אורי הרשקוביץ, לשעבר מנהל מחלקת המחקר בקרן ספרה. "שלושתם, נוברטיס, ג'ונו וקייט, נמצאים פחות או יותר ראש בראש, כשנראה שנוברטיס תהיה הראשונה בסרטן מסוג ALL ואילו קייט יגיעו ראשונים בסרטן שנקרא DLBCL, כשג'ונו לא נמצאת הרבה מאחור. התרופות של כולן צפויות להגיע לשוק בסביבות 2017–2018, ונראה שהמנגנון של קייט וג'ונו דומה, ושל נוברטיס אחר. בינתיים השוק מצביע על ג'ונו כמובילה, והיא נסחרת לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל, אבל להערכתי זה נובע מכך שהם יותר מקושרים במילייה המקומי בארצות הברית, ואני לא חושב שיש להם סיכוי גדול יותר מאשר לקייט או נוברטיס". חברה מובילה נוספת בתחום היא בליקום.

ד"ר אריה בלדגרין צילום: Todd Cheney / UCLA Photography

"מה שברור הוא שהטיפול הוא לא האולטימטיבי אלא טיפול שיש מה לשפר בו. שלוש החברות ביצעו עד היום ניסויים מוקדמים יחסית בחולים מעטים. הניסוי הגדול ביותר הוא של נוברטיס, שכלל 55 חולים. בשוק של היום אתה מלך ליום אחד ובתוך שנתיים יכולים להגיע פתרונות חדשים. השאלה היא מה קורה כשיש טיפול שהוא לא הפתרון האחרון האפשרי למחלה. זה כמו להשקיע ביאהו ולקחת סיכון שבסוף תבוא גוגל. יכול בהחלט להיות שהפתרון האחרון יגיע מקייט, אבל גם יכול להיות שלא. כרגע עוד לא יודעים מי יביא את הפתרון האולטימטיבי למחלה.

"הבעיה הראשונה של קייט היא שהטיפול שלה הוא אוטולוגי, כלומר נובע מהאדם עצמו, ולכן מכיל עלויות ומורכבויות לוגיסטיות. הטיפול הוא פרטני לכל חולה וחולה ולכן צפוי להיות יקר. הוא לא יוכל להיות המוני ולהיהפך למוצר מדף. הנקודה השנייה היא שזה טיפול שלא בטוח עדיין ב־100%, ולא עובד בכל הגידולים".

ד"ר חגי שור, המדען הראשי של קרן ספרה, מזכיר כי "החולים שטופלו עד היום במסגרת הניסויים היו חולים מאוד קשים שלמעשה החזירו אותם מהמוות, אבל יכול להיות שלאחרים התגובה לטיפול תהיה אגרסיבית מדי, אפילו קטלנית. חברות כמו בליקום עשו בתאים המהונדסים מעין סוויץ' ביטחון גנטי, שעל ידי מתן של תרופה מסוימת מאפשר להרוג את התאים שהושתלו, אבל לקייט אין כרגע סוויץ' ביטחון כזה. יכול להיות שהצירוף שהם בנו פחות מזיק למערכת החיסון מאשר החברות האחרות, אבל יש עדיין בעיות בטיחות קשות.

"אני מאוד מאמין בתחום של התרפיה התאית, אבל מבחינה עסקית ולוגיסטית הוא יהיה מורכב. מבחינה מדעית פרופ' זליג אשחר, שעליו מבוססת הטכנולוגיה של קייט, בהחלט עשוי לזכות בעתיד בפרס נובל".