מנהל נובל אנרג'י בישראל לא יגיע לשימוע של רשות ההגבלים

זומר סירב להתייחס לנושא, אולם בסביבתו מסבירים שהליך השימוע הוא נושא משפטי גרידא ולכן מן הראוי שינוהל בידי משפטנים. נובל אנרג'י לא התביישה להביע את דעתה על המהלכים הרגולטוריים שמנהלת נגדה המדינה - במרץ האחרון הגיש לה גילה טיוטת פטור מהסדר כובל, בספטמבר הגן על הטיוטה בפני משרד האנרגיה וחודשיים לאחר מכן ביצע פניית פרסה דרמטית והודיע שדווקא כן יכריז על השותפויות במאגרים תמר ולווייתן הסדר כובל. נובל אנרג'י כבר הודיעה שהיא מקפיאה את השקעותיה בישראל, ונכון להיום נרשם בשל כך עיכוב של כמה חודשים במועד הפיתוח הרשמי של מאגר לווייתן.

צילום: אוראל כהן, ענר גרין, עומר מסינגר, צביקה טישלר חן גליל, ואלירן אביטל

לצד ההתרחשויות בגזרת נובל, הובהלו אתמול בשעות הערב דלק קידוחים ואבנר, הצלע השנייה של השימוע של גילה, לסבב שיחות נוסף עם הצוות שמורכב ממשרדי האוצר, ראש הממשלה והאנרגיה. רגע לפני שהשימוע הכי גדול והרה גורל למשק האנרגיה יוצא לדרכו, “כלכליסט” מנתח את העמדות של כל אחד מהצדדים ואת נקודות החוזק והחולשה שלו במשא ומתן מול המדינה.

משרד האוצר

לפתוח את השוק לתחרות

משרד האוצר משחק בשני כובעים במקביל, כשאת ההליך מובילים ראש אגף התקציבים אמיר לוי, סגנו אודי אדירי ורכזת האנרגיה עדי חכמון. מצד אחד, המטרה שלו היא להציב מציאות של לפחות שלושה ספקים במשק הגז. חלק מהם יגיעו ממאגרי תמר ולווייתן, בהם כל שחקן ימכור את חלקו בנפרד, וחלק משחקן חדש במשק, כזה שיקנה את מאגרי הגז הקטנים שנותרו - כריש, תנין, דולפין ואולי עוד נתח מלווייתן. ההסדר מתוכנן לכלול גם פתרון לבעיית המונופול על ההולכה (צנרת הגז הימית) וגם לרמת המחירים המתאימה.

מצד שני, משרד האוצר חבר במליאת רשות החשמל, ולכן בצד השיחות למציאת פשרה, המדינה מפעילה שוט כנגד יזמי הגז. רק אתמול הודיעה רשות החשמל שהיא פוסלת שלושה חוזי גז בהיקף של כ־1.8 מיליארד דולר.

בסביבת האוצר מסבירים שמדובר במהלך מתואם, ולא בכדי השימוע של רשות החשמל לא כלל אפילו בדל של תמחור לשוק. הסיבה היא שוועדת המחירים במשרד האוצר טרם החליטה מהי רמת המחירים המתאימה למשק הישראלי, כאשר הפיקוח על המחירים הוא המוצא האחרון - והלא רצוי כרגע - לטיפול במשק הגז.

משרד האנרגיה

לפתח מאגרים ללא דיחוי

בדומה למשרד האוצר, גם משרד האנרגיה משחק תפקיד כפול. מצד אחד מטרתו לדאוג שהיזמים לא יברחו מהמדינה ושהמאגרים יפותחו ויחוברו לחוף, ועל כן הם דוחפים - כפי שהגדיר זאת רשמית ראש רשות הגז - לפיתוח לווייתן ללא דיחוי ובמינימום הפרעות. במשרד יודעים שהם אלה שאחראים על כך שתחנות הכוח פה ימשיכו לפעול, ושהם יהיו הראשונים לשאת בתוצאות אם הצנרת הנוכחית תגביל את השוק.

מצד שני, משרד האנרגיה חבר יחד עם משרד האוצר במליאת רשות החשמל, כלומר שהמהלך של פסילת שלושת חוזי הגז של יצחק תשובה מאתמול נעשתה לא רק בידיעתו אלא אף בהסכמתו. בדומה למשרד האוצר גם במשרד האנרגיה לא מתלהבים מפיקוח על מחירים מעדיפים לעבוד עם משרד האוצר “בצינורות המקובלים”, כלומר באמצעות ועדת המחירים שמשותפת לשני המשרדים.

רשות ההגבלים

לפצל את משק הגז

הצוות של גילה מציג עמדה ברורה: יש לפצל את משק הגז לכמה שיותר שחקנים, והפתרון הרווח הוא שכל יזם ימכור את הגז שלו ביחס לחלק שהוא מחזיק במאגר. גילה גם רוצה שהמדינה תכפה על תשובה למכור את האחזקות שלו במאגר תמר (31.25%), כאשר במקביל נובל תוריד את האחזקות שלה במאגר עד לרמה של פחות מבעלת עניין, כלומר 4.99% ומטה. ההיגיון מאחורי הדברים הוא שאחזקות נמוכות של נובל ימנעו ממנה אפילו להשתתף בתמחור של חוזי הגז. אפשרות אחרת, פחות רצויה, היא שמבנה האחזקות יישאר ללא שינוי אולם מי שישווק את הגז יהיו רק השותפים שלא מהווים מונופול, כלחומר ישראמקו או דור גז.

מדובר באחד מסלעי המחלוקת הכי גדולים מול הצוות של משרדי האוצר, ראש הממשלה והאנרגיה, שחוששים שנובל אנרג’י תשבור את הכלים ותפנה לערכאות משפטיות מקומיות ובינלאומיות שיתקעו את פיתוח המאגרים. גילה עצמו השתתף בחלק מהפגישות מול היזמים והוא מודע לטענות שיעלו נגדו במהלך השימוע.

משרד ראש הממשלה

לחזק את מעמד ישראל

משרד ראש הממשלה מרכז עם האוצר והאנרגיה את הטיפול בסוגיה, כאשר מי שמוביל את יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג’ין קנדל מוביל.

המשרד מנסה לרוץ בין הטיפות כדי למלא מצד אחד את הצורך בפתיחת שוק הגז לתחרות, ומצד שני להשתמש בחוזי הגז כמנוף לחיזוק מעמדה הגיאו־פוליטי של ישראל במזרח התיכון. שותפות לווייתן כבר חתמה על שלושה מזכרי הבנות למכירת גז למצרים, ירדן והרות הפלסטינית, ואלמלא הצעד של גילה בשבוע שעבר היה מתקיים טקס חתימת חוזה רשמי בין ירדן לישראל בנוכחות מזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קארי. האחרון כבר פנה לנתניהו והביע אי נוחות מהרגולציה העקומה בישראל, כמו גם את החשיבות לתת אופק יציב ליזמים. לפי נתוני משרד ראש הממשלה, כל עיכוב בפיתוח לווייתן עלול לעלות למשק בנזק של עד 700 מיליון דולר בשנה.

דלק קידוחים

מוכנים להתפשר

דלק מפגינה גמישות גדולה ביחס לדרישות המדינה, פשוט מפני שבשנים האחרונות ניחתו עליה מהלכים רגולטוריים בזה אחר זה (ועדת ששינסקי למשל), וכעת כל חוזי הגז שלהם בבעיה - אלו בישראל עומדים בפני סכנת פיקוח מחירים, אלו שלא נחתמו כבר בוטלו ואלה שמיועדים ליצוא מאיימים לזלוג לידיים זרות. דלק מוכנה בשלב זה למכור את תמר, לשווק בנפרד, מה שיבקשו. היא מסומנת כחוליה החלשה, בוודאי אחרי שגייסה לפני כמה חודשים 2 מיליארד דולר לפיתוח מאגרי הגז שכרגע כלל לא ברור שישארו בידיה.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק צילום: ראובן שוורץ

המדינה יודעת שדלק גמישה, ולכן אתמול בשעות הלילה הובהלו בכירי החברה לסבב מרתוני של שיחות נוסף במשרד האוצר. הטענה החדשה של דלק היא שאם היא יוצאת מתמר היא לא מחויבת למכור את מאגרי הגז הקטנים כריש, תנין ודולפין. במשרד האוצר נוטים להיענות לבקשה, בסביבת גילה מתנגדים בכל תוקף.

נובל אנרג’י

דורשים יציבות רגולטורית

עבור נובל אנרג’י כל המהלך נראה כמו סיוט אחד ארוך. בסביבת החברה כועסים מאוד על ישראל ומספרים שיו”ר החברה צ’ארלס דיווידסון הפך בחודשים האחרונים מ”טקסני אוהב ישראל לאחד שמוקיע את יכולת הממשלה להביא יזמים לאזור”. מנכ”ל החברה בישראל זומר לא יגיע לשימוע וההערכות הן שנובל כבר הכינה תיק עב כרס שישמש אותה לתביעה משפטית בינלאומית. החברה כבר חוותה מציאות דומה באקוודור, תבעה את המדינה וניצחה עם פיצוי שנאמד במאות מיליוני דולרים.

מעבר לכעס, גם נובל לא רוצים לאבד את לווייתן - היהלום הכי גדול בפורטפוליו שלהם ומאגר הגז השני בגודלו שהתגלה בעולם בעשור האחרון. לפיכך היא מקבשת התחייבות משפטית כתובה לארבע סוגיות - עידוד ייצוא הגז למדינות שכנות, קביעת מכסות היצוא, קיבוע מיסוי היצוא והבטחה לפטור מפיקוח מחירים. הנקודה הגמישה היחידה שנובל מוכנה לדון בה, וגם זה בהסתייגות גדולה, היא אפשרות לשיווק נפרד של הגז. כל ניסיון לכפות עליה משהו אחרק עלול להוביל לפיצוץ השיחות מול המדינה.

רשות החשמל

להחריף את המאבק במונופול

אחד הגופים שעוררו את המהומה במשק הגז היא רשות החשמל בראשות עו”ד אורית פרקש הכהן.

לפי רשות החשמל יש להחריף את המאבק במונופול הגז בארבע גזרות: לחייב את דלק ונובל למכור נתחים מהאחזקות שלהן לשחקן חדש; לקבוע מחיר תקרה לעסקאות הגז; לאפשר נקודות יציאה בחוזי הגז כל ארבע שנים (במקום שבע כיום) ולבטל את התחייבות הרכישה האוטומטית בעסקאות הגז (כלומר תשלום קבוע בין אם הלקוח השתמש בגז ובין אם לאו) מ־80% ל־60% מהיקף כל חוזה. בנוגע לתמחור, לרשות החשמל אין סמכות לקבוע תמחור במשק, אולם הם ממליצים על תקרה של עד 6 דולר ליחידת אנרגיה וללא הצמדות. רוב חוזי האנרגיה הגדולים במשק נעים סביב המחיר הזה, אולם הם נושאים הצמדות אוטומטיות שמייקרות את מחיר הגז העתידי, ולטענת הרשות ההתייקרות עלולה ליפול על הציבור.