מה סודו של ספוג הפלא?

דיאה היקרה,

סיפורו של ספוג הפלא מתחיל עם פלסטיק בשם "שרף פורמלין מלאמין", או בקיצור "מלאמין". המלאמין קשה, עמיד בשחיקה ובטמפרטורות גבוהות, מתקבע בחום (ולכן לא ניתן להתכה מחדש), ובנוסף לכל גם לא יקר - שילוב מושלם. השימוש המפורסם ביותר שלו, ככל הנראה, הוא בייצורה של הפורמייקה, שאינה אלא פיסת נייר מצופה מלאמין.

השימוש הקצת פחות מפורסם של המלאמין הוא במוצר שנמכר תחת השם "באסוטקט", שאינו אלא מלאמין מוקצף. הקצף הזה אורז את כל העמידות הנזכרת לעיל באריזה ספוגית ונוחה. הוא מבודד תרמי מעולה, ולכן עוטפים בו צינורות חמים וקרים, והוא גם חוסם גלי קול, לכן הוא משמש לאיטום אקוסטי של אולפנים, אולמות ובתים של אנשים שאוהבים שקט.

ספוג הפלא צילום: blueblue.co.il

השלב הבא בסיפור לוט במסתורין - לא הצלחתי לברר בדיוק איך ומתי התרחשה התגלית המקורית, אבל אני מתאר לעצמי שזה התרחש במקרה: מישהו שעבד עם קצף מלאמין בשל תכונותיו המבודדות, ככל הנראה בעל מלאכה, רצה לנקות כתם, ובהיעדר סמרטוט לקח חתיכה של קצף מלאמין ושפשף. וזה עבד ממש ממש טוב. מה שאני כן יכול לספר לך זה שרק ב־2003, אחרי יותר מעשור של שימוש במקצפת הזו לצורכי בידוד, התחילו לשווק אותה גם בתור חומר ניקוי תחת השם "מחק קסם".

כדי להבין איך זה עובד צריך להבין איך הקצף בנוי. ספוג המלאנין הוא "קצף פתוח", כלומר קצף שרוב הבועות שלו התפקעו. תחת מיקרוסקופ הוא נראה כמו רשת תלת־ממדית שעשויה מסיבים דקיקים. והשילוב הזה, בין קפיציות נינוחה לחוזקו של המלאמין, הוא הסוד הגדול של ספוג הפלא.

הסיבים של הספוג המתעתע הזה הופכים אותו לסוג של נייר זכוכית. הוא ממש מלטש את השכבה העליונה של המשטח שהוא משפשף. ואם הלכלוך, כהרגלו, נמצא בשכבה העליונה הזו, ניצחת. עוד טובה כפולה ומכופלת לקצף המלאמין עלינו, הלכלוך שהוסר נוטה להיבלע בחללי הספוג ולהידבק לסיבים הפנימיים, מה שמונע את התופעה המפורסמת שבה הסמרטוט רק מורח את הלכלוך סביב.

מוסר ההשכל פשוט בתכלית: כדאי ואף רצוי לשפשף דברים באופן בלתי צפוי. זה עבד לאדם הקדמון עם האש, זה עבד לאלדין עם המנורה, וזה עבד לספוג עם הפלא. לכי תדעי מה זה יעשה בשבילך.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il