הכסף של החטיבה להתיישבות מגיע ברובו מרזרבות סודיות

המספרים הסופיים לשנת 2014 טרם פורסמו, אך סביר להניח שהחטיבה לא הספיקה להוציא בפועל את כל הכסף, וכי חלקו ישולם בשנה הבאה. בדיקת ״כלכליסט״ מעלה כי בשנת 2014 ועדת הכספים הזרימה לחטיבה להתיישבות 347 מיליון שקל שנותרו כעודף מהשנה הקודמת, כלומר, שמחצית מהמזומן של החטיבה להתיישבות בשנת 2014 הוא בכלל עודף מהשנה שעברה.

החטיבה להתיישבות אמנם התחילה את שנת 2014 עם תקציב של 58 מיליון שקל בלבד, אולם סיימה את השנה עם תקציב של 497 מיליון שקל. כאמור, חלק גדול מהתוספות התקציביות הגיעו מעודפים מהשנה שעברה, אולם במהלך השנה הוזרמו לחטיבה כספים רבים נוספים, עד שתקציבה הגיע ל־617 מיליון שקל. רק בסוף דצמבר קיצץ לה האוצר 120 מיליון שקל במסגרת הקיצוץ הרוחבי לטובת מימון עלויות צוק איתן.

מאיפה הגיע הכסף לחטיבה להתיישבות? בדיקת ״כלכליסט״ מגלה שאין דרך לאתר את מקור חלק הארי של הכסף. זאת משום שמשרד האוצר מעביר אותו דרך סעיף הרזרבה הכללית בתקציב המדינה - סעיף כללי שמערבב תקציבים מממקורות שונים כך שלא ניתן לדעת מאיזה משרד הגיעו. חלק קטן מהכסף שעבר ב־2013 וב־2014 הגיע ממקורות שניתן לעקוב אחריהם - כמו למשל 23.5 מיליון שקל ממשרד הביטחון, 2.5 מיליון שקל ממשרד השיכון ועוד 2.5 מיליון שקל ממשרד הקליטה - אבל סכומים גדולים יותר בגובה מצטבר של 330 מיליון שקל מגיעים מסעיפים כמו "הוצאות שונות" ו"תמיכות שונות" שלא משויכים למשרד מסוים אלא מהווים מעין רזרבה סמויה של האוצר. השימוש בסעיף הזה מלמד על כך שאגף התקציבים התחייב לשלם לחטיבה עבור פרויקטים מבלי שהיה להם מקור תקציבי מוגדר.

מנכ"ל החטיבה להתיישבות עו"ד ירון בן עזרא צילום: עושים עניין

המעקב אחר כל ההעברות התקציביות שנעשו לחטיבה להתיישבות דרך ועדת הכספים לא היה מתאפשר לולא מערכת ממוחשבת שפיתחו מתנדבי הסדנה לידע ציבורי, עמותה ששמה לה למטרה להנגיש מידע ציבורי. המערכת אוספת אוטומטית את נתוני ההעברות התקציביות שהאוצר מעביר לוועדת הכספים מדי שבוע, ומאפשרת מעקב אחר סעיפי תקציב מסוימים דוגמת הסעיף התקציבי של החטיבה להתיישבות.