התביעה הנגזרת נגד הסדר החוב בצים: זהירות, הסינים באים

1. הקרב על ההפרש

ביטול ההסדר עלול להוריד את צים למצולות

בימים אלה מתנהלת באולמו של שופט המחלקה הכלכלית בתל אביב חאלד כבוב מתקפה על הסדר החוב הגדול בתולדות המדינה. דב קראוסקופף, בעל מניות פרטי בחברה לישראל, הגיש תביעה נגזרת באמצעות עו"ד שלומי מושקוביץ נגד הסדר החוב. כזכור, במסגרת ההסדר הזרימה החברה לישראל 200 מיליון דולר לצים, ודיללה את אחזקותיה לכ־32% ממניות צים. בתביעה נטען שהסכום שהועבר לצים מתעלם מהעובדה שהמניות שבידי החברה לישראל מוגבלות - צים לא הצליחה לבטל את מגבלת העבירות מכוח מניית הזהב, שמותירה למדינה את הזכות להתנגד למכירת המניות, וכך הופכות המניות לפגומות. לכן התביעה דורשת לבטל את ההסדר או לפצות את החברה לישראל בסכום הנזק שנגרם לה - 27 מיליון דולר, ההפרש בין הסכום ששולם לצים לבין השווי האמיתי של המניות, שעומד על 173 מיליון דולר, להערכת המומחה מטעם התובעים ד"ר טל מופקדי.

מאבק המדינה נגד ביטול מניית הזהב כבר נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה ובבית המשפט העליון. בסופו של יום נקבע שהמדינה תוכל להתנגד רק להעברה של יותר מ־35% מהון המניות בצים.

בנוגע להעברת מניות בהיקף של 24%-35% נקבע שהמדינה תוכל להתנגד רק מטעמים של פגיעה באינטרסים המיוחדים שלה.

לטענת עורכי הדין פיני רובין ונועם רונן, באי כוח החברה לישראל, הוזז קו ההתנגדות של המדינה לסף העברה וקנייה של 35%, וכך שוחררו 32% ממניותיה של החברה בצים לאחר ההסדר.

מה דעתך על מניית חברה לישראל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

ביטול ההסדר, שמשמעותו ביטול העברת 200 מיליון דולר לצים, לטענת החברה לישראל, עלול "להוריד את צים למצולות ולהביא על החברה לישראל נזק חמור".

2. בעיית כלל ביטוח

"היכולת למצוא את הקונה הטוב ביותר מוגבלת"

בחקירתו באולם בית המשפט נדרש המומחה הכלכלי ד"ר מופקדי להסביר את חוות הדעת שהגיש ולספר כיצד תרגם את מגבלת הסחירות ל־27 מיליון דולר. "איזה רוכש ידפוק לך על הדלת כשאתה צריך ללכת לדפוק למדינה על הדלת ולקבל ממנה אישור?", אמר המומחה, "האם אתה באמת יכול לעשות שופינג בין כל הרוכשים כמו בחברה חופשייה לחלוטין? התשובה היא לא. היכולת למצוא את הקונה הטוב ביותר מוגבלת. הרי ראינו שכלל ביטוח לא יכלה להימכר".

השופט חאלד כבוב. חיסיון משפטי חזק מחיסיון בנקאי צילום: אוראל כהן

מופקדי העריך את הסיכוי שהמדינה תסרב ב־50%, "רק מסיבות של גורם עוין".

עו"ד צבי אגמון, בא כוח הדירקטורים, שאל: "למה אתה חושב שהשחקנים מהמזרח הרחוק הם גורמים עוינים למדינה?".

מופקדי השיב: "אני לא חושב שהם עוינים למדינה במובן הביטחוני, אבל אני רואה את ההתנהלות במשק הישראלי ואני רואה שכלל ביטוח למשל לא נמכרה לסינים. הלך הרוח בעיתונות הכלכלית הוא שמשקיעים מהמזרח הרחוק מייצגים משטרים שלא היינו רוצים שישלטו בחברות בישראל".

תוכן החקירה מקבל כעת משנה תוקף על רקע הכוונה הנוכחית למכור את חברת הביטוח הפניקס לפוסון הסינית.

3. בלי פרוטוקולים

הפעם השופט כבוב לא מאשר מסירת מסמכים

בהחלטת ביניים שהתקבלה בתיק זה לפני כשבועיים דחה השופט חאלד כבוב את בקשת התובע לקבל את הפרוטוקולים וחוות הדעת שבהם דנו דירקטוריון החברה לישראל והוועדה המיוחדת שהוקמה מטעמו לגיבוש ההסדר. מדובר בפרוטוקולים שבהם נשמעו גם עורכי הדין שייעצו להסדר. עו"ד רונן ממשרד גורניצקי התעקש שהמסמכים חוסים תחת חיסיון עו"ד־לקוח ואין למסור אותם.

את הסיכוי לעקוף את החיסיון שאב התובע מן הסתם מהחלטה של כבוב לאחרונה בתביעת שי נשר לקבל מסמכי הלוואה של 150 מיליון שקל שהעמיד בנק הפועלים לטומהוק של נוחי דנקנר. גם שם טענו פרקליטי גורניצקי לחיסיון הבנקאי, אלא שכבוב סירב והורה לבנק לספק את המסמכים. ולא רק שכך החליט, אלא אף מצא במסמכים שנמסרו חיזוקים לבקשתו של נשר.

החלטה זו עומדת כעת בפני ערעור לעליון, וכבוב עיכב את ביצועה עד לפסיקה בעניין.

הפעם, למודי ניסיון, עמדו עורכי הדין רונן ורובין על סירובם. רונן הציע למסור את המסמכים לשופט אחר שיכריע בסוגיית החיסיון, הצעה שהעליבה מעט את כבוב בגלל חוסר האמון שמשתמע ממנה. בסופו של דבר החליט הפעם כבוב שאין למסור את החומר.

חיסיון עורך דין־לקוח, מתברר, חזק יותר מחיסיון בנקאי. בחיסיון בנקאי יכול לכל היותר להיפגע לקוח שענייניו הכספיים ייחשפו, עניין שניתן להתגבר עליו, ואילו חיסיון עו"ד־לקוח הוא מוחלט - בטון יצוק הרבה יותר.

ועם זאת, הטעם המרכזי לדחיית הבקשה היה קביעתו של כבוב שאין במסמכים זיקה ישירה לנושא התביעה: השפעת מגבלת הסחירות על שווי המניה.