נציבת הביקורת על מערך התביעה: 151 תלונות טופלו, רק 3 נמצאו מוצדקות
דו"ח הבכורה של השופטת בדימוס הילה גרסטל כנציבת הביקורת על הפרקליטות הוא מסמך של "תורת לחימה", הכולל מעט ביקורת של ממש
שלוש תלונות בלבד נמצאו מוצדקות בדו"ח הראשון שפרסמה השופטת בדימוס הילה גרסטל כנציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם). שלוש תלונות מתוך 210 פניות שהתקבלו ומתוך 151 פניות שהטיפול בהן הושלם. הדו"ח שפורסם אתמול יצא לאחר תשעה חודשים בלבד מיום כינון הנציבות. מטבע הדברים מוקדש רוב המסמך ל"תורת הלחימה" שגובשה בנציבות. לשאלה מדוע רק שלוש תלונות נמצאו מוצדקות יש כמה הסברים: תלונות שאינן מתאימות לבירור הנציבה (הליך תלוי ועומד, שיקול דעת של מבוקר וכו'), תלונות שהניבו תיקון, תלונות שבהן חזר בו המתלונן, בירור שהיה מותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה שלא ניתן וכדומה. ואולי הסיבה היא טוהר הכפיים שהפרקליטות נוטה לייחס לעצמה.
תקלה קלה של התחלה
הדו"ח הראשון של הנציבה גרסטל הניב תקלה בדמות פרסום שמה של עו"ד ה"ק מהמחלקה המשפטית של עירייה במרכז הארץ שהתלונה נגדה נמצאה מוצדקת. השם לא אמור היה להתפרסם, אולם בהפצת הדו"ח לתקשורת במסמך וורד נחשף השם. התלונה נגעה לעובדה שהפרקליטה הטיחה במתלונן במהלך חקירה נגדית מצג שקרי, כאילו המתלונן ורעייתו הועמדו לדין, אף שמעולם לא הוגש נגדם כתב אישום. השאלה היא אם מותר לפרקליט להטיח מצג שקרי במהלך חקירה נגדית? הנילונה טענה ש"במסגרת חקירה נגדית יכול הצד החוקר להציג לעד סצנריו עובדתי שיכול ואיננו נכון כדי לקבל את תגובתו". גרסטל כתבה בדו"ח: "הגעתי למסקנה שאף אם התנהלותה של עו"ד ה"ק אינה עולה כדי עבירה אתית (ואיני מכריעה בכך), הרי שהתנהלותה כעו"ד המייצגת רשות ציבורית בערכאות היתה לא ראויה".
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת היא של פונה נגד הפרקליט שייצג את המדינה בהליך שבו הורשע הפונה בגרימת מוות ברשלנות. הפונה טען לשיהוי של הפרקליטות בהגשת כתב האישום נגדו. הוכרע שהתלונה מוצדקת ברמה המערכתית, אולם התלונה נדחתה ככל שהיא מתייחסת לנילון הספציפי מאחר שהתיק היה בטיפולו רק תקופה קצרה, עד להגשת כתב האישום.
להבדיל משתי תלונות אלה שנמצאו מוצדקות ללא המלצה אופרטיבית, לתלונה המוצדקת השלישית צורפה המלצה. אלא שהכדור עבר ומצוי בידי פרקליט המדינה. מקורה של התלונה הזו בבירור יזום של הנציבה בעניין "התנהלות שיטתית של פרקליטה הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות. ההכרעה בתלונה שנמצאה מוצדקת וכללה המלצה אופרטיבית הוכנה בנבת"ם לפני כשלושה חודשים. עובדה זו הובאה לידיעת פרקליט המדינה, אלא שלבקשתו היא טרם נשלחה פורמלית לנילונה כדי לאפשר את מיצוי ההליכים שננקטים בעניין הפרקליטה בתוך הפרקליטות". מלבד בירור יזום כמו בדוגמה האחרונה, מקבלת הנציבות תלונות מהציבור ומשרת המשפטים. השרה לשעבר ציפי לבני ביקשה מהנציבות לבדוק את התנהלות הפרקליטות בנוגע לטיפול במידע שהגיע לידיה בפרשת נשיא המחוזי בנצרת בדימוס יצחק כהן. לבני ביקשה שהנציבות תחל בבדיקתה רק לאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה, לנוכח החקירה הפלילית שהתקיימה באותה עת במשטרה. וינשטיין לא אישר את התלונה באותו שלב מחשש שהדבר ישפיע על ההליך הפלילי והבירור הופסק. כעת צריך לראות אם יוגש כתב אישום או שווינשטיין הצליח לחלץ גם את השופט וגם את הפרקליטות ממבוכה רבתי.
סיפור אחר שטורפד אף הוא בידי וינשטיין עוסק בניגוד עניינים לכאורה של הפרקליטות בפרשת ד"ר מאיה פורמן־רזניק, שנבחרה כדין במכרז למנהלת היחידה לרפואה משפטית, אך הפרקליטות טרפדה את המינוי בעקבות הופעתה כעדת הגנה במשפטו של רומן זדורוב. גם כאן דחה וינשטיין את בקשת הנציבות לברר, בגלל ההליך שתלוי ועומד בבית הדין לעבודה.
בזכות ביקורת כנה
"'אנו מעדיפים מחמאה כוזבת על ביקורת כנה', אמר טיטוס מאקיוס פלאוטוס, ואני תקווה שאמירה זו לא חלה על המבוקרים של נבת"ם", כתבה גרסטל במבוא לדו"ח הביקורת. היא הוסיפה גם את ה"אני מאמין" הביקורתי שלה: "אין אדם חף מטעויות ואין גוף חף מכשלים; לא כל טעות טעונה טיפול על ידי גוף ביקורת, ולא כל כשל טעון סנקציה; אך כשל וטעות הטעונים טיפול לא יוזנחו; ביקורת צריכה להיעשות בצורה יסודית, מקצועית, לא פופוליסטית, אך גם ללא פשרות וללא הטיות בלתי רלבנטיות".