בנק ישראל: ירידת מחירי הנפט תפנה תקציב למערכת הביטחון

ירידת מחירי הנפט שצפויה להביא להוזלת מחירי הדלק, החשמל ומוצרים שחומרי הגלם שלהם מושפעים ממחירי הנפט, ובכך לפנות מקורות כספיים למשקי הבית ולעסקים. כך נאמר בדו"ח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2014 שפרסם הבוקר (ב') בנק ישראל. 

בכל הנוגע להוצאות המדינה, נאמר בדו"ח, כי ההוצאה הציבורית על נפט העיקרית היא של מערכת הביטחון, שקונה את הנפט מכספי הסיוע האמריקאי שניתן לרכוש איתם מוצרים בארה"ב בלבד. כך שהירידה במחירים תפנה תקציב מהסיוע הניתן למערכת הביטחון שיאפשר לה לרכוש מוצרים אחרים בארה"ב.

בנוסף, נאמר בדו"ח, באופן עקיף, עצם התרומה של ירידת מחירי הנפט לצמיחה הגולבלית מסייעת גם לצמיחה של המשק הישראלי.

מחירי הנפט גם צפויים להפחית את האינפלציה הן דרך ירידת המחירים והן דרך ייסוף השקל (עקב הגדלת העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים). מנגד, הרחבת הביקושים אמורה לשמור על האינפלציה במידה מסוימת ולמתן במידה את ההשפעות האלה.

איך תשפיע הירידה במחיר הנפט על המשק הישראלי? צילום: Shutterstock

דו"ח בנק ישראל מעלה את החשש כי ירידת מחירי הנפט תפגע בתקבולים והתמלוגים מהגז הטבעי ואולי אפילו לביטול עסקאות או צמצום היקפן, הבנק מציין כי חלק מהחוזים של שותפויות הגז אף קשורים ישירות למחיר הנפט. זאת משום שהוזלת מחירי הנפט מקטינה את התועלת מתגליות הגז שנועדו להפחית את התלות במקורות אנרגיה מיובאים. בנוסף, הוזלת הנפט עשויה להפחית את השימוש בגז טבעי, שהוא מקור אנרגיה שמזהם פחות מנפט.

הבנק מציין כי ירידת מחירי הנפט לא אמורה להשפיע משמעותית על הכנסות ממסים, עיקר הירידה היא מהמע"מ על על הנפט שכן הוא ביחס למחיר בעוד שמס הבלו הוא מוחלט. אלא שהירידה במחירים מגדילה את הרווחים של העסקים ובכך מגדילה את שתלומי המס שלהם.

כמו כן, ייתכן והירידה במחירים תגדיל את השימוש בנפט מה שיגדיל את ההכנסות ממסים.

הלווים לא יצליחו להחזיר הלוואות

בדו"ח נאמר עוד כי הסיכון העיקרי של המשק הוא משוק הדיור, כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה שמגדילה את הביקושים למשכנתאות, שבסופו של דבר, כאשר הריבית תעלה, יהיה קשה לציבור להחזירן.

עם זאת מציין הבנק, כי הצעדים שהמפקח על הבנקים נקט בשנים האחרונות פועלים להפחתת הסיכון היות שניכרת ירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות.

סיכון נוסף ששמצויינת בדו"ח נוגע למרווחים הנמוכים של האג"ח הקונצרניות. בדו"ח נאמר כי ייתכן שקיים בשוק זה תמחור חסר של הסיכונים. מנגד, הביקוש לאשראי עסקי לא התרחב, ואי אפשר להבחין בתחום זה בחוסר איזון פיננסי.

במהלך המחצית השנייה הפחיתה הוועדה המוניטרית של הבנק את הריבית פעמיים, באוגוסט וספטמבר, ב-0.25% עד לרמה של 0.25%, הבנק מציין שהורדות אלו הפתיעו את השוק.

דירה למכירה בחולון (אילוסטרציה) צילום: דוד הכהן

הבנק מציין כי כיוון שכלי הריבית קרוב למיצוי, הוועדה המוניטרית בחנה כלים אחרים לשמור על שער המטבע מה שהביא את הבנק לרכוש מטבע חוץ במהלך המחצית השנייה בהיקף של 1.76 מיליארד דולר מתוכם 1.46 מיליארד דולר נרכשו במסגרת התוכנית שנועדה לקזז את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין.

מדד המחירים לצרכן במהלך 2014 ירד ב-0.2%, ולפיכך היה נמוך משמעותית מהגבול התחתון של יעד האינפלציה שקבע בנק ישראל שעומד על 1%. הבנק מסביר את האינפלציה הנמוכה בירידה במחירי המוצרים הסחירים, כתוצאה מהייסוף המתמשך שהתרחש במחצית הראשונה של 2014 בשער החליפין וכתוצאה מירידת המחירים בעולם ובעיקר עקב הירידה הגדולה והמפתיעה במחירי הנפט.

הבנק מציין כי ירידת המחירים מוסברים גם מירידת מחירים מקומית הן כתוצאה משינויים מבניים למשל בתקשורת, שזו דווקא ירידה הנובעת מרפורמות והתייעלות והן מירידה בביקושים שמעידה שזו נובעת למעשה מפגיעה במצב הכלכלי של הציבור.

בכל הנוגע לצמיחה מציין הבנק כי בעוד שברבעון השני היא היתה מתונה הרי שברבעון השלישי היא הגיעה לרמת אפס כמעט בגלל מבצע צוק איתן, כאשר הירידה המשמעותית נרשמה ביצוא ובהשקעות בנכסים קבועים. הבנק מציין כי האינדיקטורים מעידים על כך שהמשק חזר לצמיחה המתונה שקדמה לצוק איתן.

בנוגע לשוק העבודה מציין הבנק, כי  בעוד שברבעון השלישי חלה עלייה קלה באבטלה ברבעון הרביעי הנתונים מראים שיפור יחד עם עלייה בשיעור המועסקים ובשכר הריאלי.