במשרדים הגדולים גובים פי 2 ומרוויחים פי 2

נתונים שנאספו עבור "כלכליסט" מלמדים שקצב הגידול של המשרדים הגדולים גבוה פי 2.7 מקצב הגידול במספר עורכי הדין באופן כללי. התוצאה היא התחדדות והעמקה של פערי ההשתכרות בין עורכי הדין המועסקים במשרדים הגדולים והמצליחים ובין עשרות אלפי עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים. יש כמובן גם פערים גדולים בעלויות שכר הטרחה של הלקוחות.

את הנתונים אסף עו"ד דודי זלמנוביץ', מנכ"ל חברת GLawBal, העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, והוא גם ערך השוואה שלהם עם המקובל בעולם.

זלמנוביץ' השווה בין היתר את מספר עורכי הדין שהועסקו ב־20 המשרדים הגדולים בעבר למספרם כיום. כך למשל, בשנת 2002 היו כ-970 עורכי דין ב־20 הגדולים, ממוצע של פחות מ־49 עורכי דין למשרד שהוגדר אז גדול. ואילו כיום, בתחילת 2015, עומד המספר הזה על כ-2,642, שהם 132 עורכי דין בממוצע בכל משרד גדול. בתקופה זו מספר עורכי הדין בישראל הכפיל את עצמו.

קצב הגידול של המשרדים הגדולים משאיר מאחור את קצב הגידול במספר עורכי הדין באופן עקבי בכל אחת מהשנים האחרונות. במהלך 2014, למשל, צמחו ה־20 הגדולים ב־8.2%, ואילו שיעור הגידול הכללי במספר עורכי הדין עמד על 3.9% — פחות מחצי. שנה קודם לכן, במהלך 2013, הפער היה אף גדול הרבה יותר: מספר עורכי הדין גדל ב־4.8%, ואילו מספר עורכי הדין ב־20 הגדולים זינק ב־17% (כ-2,442 מועסקים בתחילת 2014 לעומת כ-2,086 מועסקים שנה קודם לכן).

עו"ד דודי זלמנוביץ צילום: אוראל כהן

70% מעורכי הדין בני 40 ומטה

עו"ד מיה ליקוורניק צילום: אוראל כהן

"מלבד הרווחה הכלכלית הגדולה יותר במשרדים הגדולים והבינוניים, הגודל ויתרונותיו הפכו לשם המשחק", אומר עו"ד זלמנוביץ'. "משרדים קטנים ובינוניים חוששים לאבד את מיתוגם או חלק מלקוחותיהם אם יישארו קטנים מדי או לא ממוצבים מספיק או אפילו אם לא יעמדו במינימום של מספר עורכי דין שנדרש במכרז זה או אחר. לכן המשרדים הגדולים גדלים עוד ועוד, רובם באמצעות מיזוגים". שלושת המשרדים הגדולים ביותר כיום הם מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, גולדפרב זליגמן והרצוג פוקס נאמן. בכל אחד מהשלושה עובדים יותר מ־200 עורכי דין. מגמה זו קיימת ואף גדלה ב־2014, שנה של שיא עולמי של מיזוגים גדולים בענף, חלקם בינלאומיים.

57,820 בני אדם מחזיקים ברישיון עו"ד בתוקף. לפי הערכה, כ־43,670 מהם מועסקים במשרדים, כ־10,920 בייעוץ משפטי פרטי או ציבורי וכ־3,230 אינם עוסקים בתחום. המשמעות של הנתונים היא שבישראל יש כעת עו"ד לכל 139 תושבים. מדובר בהישג בקנה מידה עולמי. רק במדינת ניו יורק נרשם יחס גבוה יותר, של עו"ד לכל 118 תושבים. הנתון המדהים הוא בגוש דן: עו"ד אחד כנגד כל 24 תושבים. כמו כן, מדובר במקצוע צעיר למדי: 70% מעורכי הדין הפעילים הם בני פחות מ־40.

לשונות באופי המשרדים בעלת משמעות כלכלית ניכרת. לדברי עו"ד זלמנוביץ', "השונות עצומה והיא רק הולכת ומחריפה — חלק מהמשרדים הגדולים והבינוניים וכן משרדי הבוטיק מציגים ביצועים מצוינים, שבחלק מהמקרים אף עולים על ביצועיהם לפני שנות המיתון העולמי (2008–2009), ואילו במשרדים הקטנים, המטפלים בעיקר בסוגיות של משקי בית, שהם תחומים תחרותיים מאוד, סובלים וחלקם מצויים על סף ההיתכנות הכלכלית".

לפי הנתונים שנאספו, פערי ההכנסות של משרדי עורכי הדין בישראל הם מהגדולים בעולם. הנתון המקובל להשוואת הכנסה בין המשרדים הוא מחזור ההכנסה למשרה מלאה של שותף או של עורך דין, לפני תשלום כל הוצאה על שכר ותקורות. עו"ד זלמנוביץ' מיפה ארבע רמות הכנסה במשרדי עורכי דין.

ברמה הנמוכה ביותר נמצאים משרדים שעיקר עיסוקם בייצוג משקי בית (להבדיל מחברות וארגונים, שבהם ההכנסות גבוהות משמעותית). אלה משרדים העוסקים בנדל"ן (מכירת דירות), נזיקין, חייבים, תאונות דרכים ועיזבונות, והם מכניסים בממוצע בין 94 אלף שקל ל־352 אלף שקל בשנה לעו"ד. הכנסות אלה, מסביר זלמנוביץ', בקושי מותירות רווח ולמעשה משקפות את הבעיה המרכזית של התחרות בענף.

עו"ד אלי זהר. צמיחה בזכות המיזוג צילום: אוראל כהן

בקבוצה השנייה, שבה ההכנסה נעה בין כ־353 אלף שקל ל־546 אלף שקל לעו"ד בשנה, מצויים משרדים במיצוב גבוה יותר, שאף הם מספקים שירותים למשקי בית, וכן כאלה שמספקים שירות ללקוחות מסחריים שרובם עוסקים זעירים וחברות קטנות.

לקבוצה השלישית, שבה ההכנסה הממוצעת עומדת על 547–880 אלף שקל לעו"ד בשנה, משתייכים מרבית המשרדים הגדולים והבינוניים, שבהם פעילות מסחרית לחברות, תיקי ליטיגציה ומקרקעין מורכבים וכדומה.

בקבוצה הרביעית משרדים לא רבים שהכנסתם נעה מ־881 אלף שקל ל־1.29 מיליון שקל לעו"ד בשנה. לפי הנתונים שבידי עו"ד זלמנוביץ', ב־2014 הצליחו רק חמישה משרדים גדולים מאוד לעבור רף הכנסה של מיליון שקל לעו"ד, וחלקם אף התקרבו לרף של 1.2 מיליון שקל, או חצו אותו, כלומר הכנסות של כ־120 מיליון שקל בשנה למשרד המעסיק כמאה עורכי דין. אגב, אומר עו"ד זלמנוביץ, בפרמטר הזה, השיא במשרדי עו"ד בעולם הוא הכנסה של כ־9 מיליון שקל לעו"ד. כמו כן, ההכנסה הכוללת של משרד וחצי מהגדולים בעולם, שווה להכנסה של כל עורכי הדין בישראל, שעומדת כיום על כ־14.9 מיליארד שקל לשנה. ההכנסה המצרפית של עשרת המשרדים המכניסים בעולם גבוהה פי 52 מהכנסתם המצרפית של עשרת המשרדים הגדולים בארץ.

גם שעת עבודה מחושבת לפי גודל

בין המשרדים הגדולים לבין הקטנים יש פערים תהומיים בהכנסות בחלק מתחומי העיסוק. למשל, מחזור הכנסה שנתית ממוצעת לעו"ד במשרד קטן העוסק בדיני המשפחה יהיה 244 אלף שקל במקרה הפחות טוב ו־468 אלף שקל במשרד מצליח יותר. בגדולים או במשרדי בוטיק יוקרתיים בתחום המשפחה ההכנסות הממוצעות לעורך דין יתחילו ב־562 אלף שקל ויגיעו עד כפול מכך (1.13 מיליון שקל בשנה). פערים דומים ניתן לראות ביתר התחומים. בקניין רוחני, לדוגמה, הכנסה ממוצעת במשרד קטן עומדת על 320–504 אלף שקל בשנה ובמשרד גדול או בוטיק הסכום יותר מכפול — 639 אלף שקל עד 1.4 מיליון שקל.

עו"ד מאיר לינזן. גדילה עקבית צילום: יובל חן

וכמה עולה ללקוח שעת עבודה של עו"ד? עו"ד זלמנוביץ' אסף נתוני שכר טרחה בפועל שעשויים להיות שונים מאוד מהמחירון הרשמי של המשרדים, שבו התעריפים לעתים גבוהים בהרבה. ברוב התחומים שעת עבודה של עורך דין במשרד גדול מתומחרת בסכום כפול משעת עבודה של עורך דין במשרד קטן. כך למשל, שעת עבודה בפועל במשרד קטן בתחום הליטיגציה האזרחית עולה בממוצע ללקוח 140–325 שקל, ובמשרד גדול התעריף עומד על 292–577 שקל לשעה. בתחום הקניין הרוחני לקוח של משרד קטן ישלם 233–320 שקל לשעת עבודה של עורך דין ולקוח של משרד גדול — 426–925 שקל.

עו"ד זלמנוביץ' מיפה את המשרדים לארבעה סוגים, מהגדולים ועד הקטנים ביותר, ומהנתונים עולה שעו"ד במשרד גדול או במשרד בוטיק יוקרתי בעל ותק של שנה אחת בלבד ישתכר 11,500 שקל עד 13,500 שקל ברוטו לחודש. שכר זהה יוצע לבעל ותק של שנתיים במשרד בינוני ולבעל ותק של חמש שנים במשרד קטן. בעל ותק של חמש שנים במשרד גדול כבר משתכר 17,500 שקל בחודש במקרה הפחות טוב ו־22 אלף שקל ברף השכר הגבוה. עורכי דין שכירים במשרדים קטנים אינם זוכים לסכומים כאלה.

עו"ד בוותק של שלוש שנים במשרד גדול מקבל 14,250–17,500 שקל, שכר זהה לזה שמקבל בעל ותק של ארבע שנים במשרד בינוני גדול ולזה שמקבל בעל ותק של חמש שנים במשרד מעט קטן יותר. משרדים קטנים רגילים משלמים שכר כזה רק ברמות הוותק הגבוהות ביותר — שבע שנים ואילך.

הפער הגדול מתחבא במשיכות השותפים

אך הפערים הגדולים ביותר נמצאים במשיכות החודשיות של השותפים. כאן חילק עו"ד זלמנוביץ' את השותפים לשמונה דרגות שונות, משותפי חוזה או שיתוף בתיקים, שם במשרד קטן מושכים 13,500 שקל עד 19 אלף שקל בחודש, לעומת פי 2.5 במשרד גדול: 31,750–46,250 שקל. רף המשיכות במשרדים הקטנים מסתיים בקטגוריה החמישית בטבלה. בעלי משרדים אלה מושכים 34–61 אלף שקל. מקביליהם במשרד גדול הם שותפים בדרג ראשון שמושכים 91–148 אלף שקל. ברף העליון של הטבלה שותפים בכירים ביותר או בעלי בוטיקים יוקרתיים, שמושכים בכל חודש כרבע מיליון שקל, וקומץ של שותפים מייסדים ובכירים ביותר במשרדים גדולים, שמושכים יותר מ־359 אלף שקל בממוצע. ואם נשווה לעולם, אומר עו"ד זלמנוביץ, "שם נמצא ממוצע משיכות במשרדים המצליחים ביותר, של 5 מיליון דולר לשנה ואף למעלה מזה".