בחירות קשות

בנק ישראל נמצא במצב הקשה ביותר שהיה לו בשנים האחרונות. מצד אחד, מלחמת המטבעות בעולם שעלתה שלב בחודש האחרון דוחפת אותו לעוד הורדות ריבית, כאשר הרף של אפס אחוז כבר אינו מהווה מגבלה, כפי שהוכח בשוויץ ובדנמרק. מנגד, מצב המשק ממש לא מצדיק עוד הורדת ריבית או צעד כמו רכישות אג"ח או מט"ח.  

לפי האינדיקאטורים הכלכליים שהתפרסמו בחודשים האחרונים, הפעילות במשק השתפרה. השיפור אפילו משמעותי יותר ממה שהיה ניתן לצפות אחרי המלחמה בקיץ. המגזר שמוביל את השיפור במשק הוא הצריכה הפרטית. לעומת הדיווחים על מצב הכלכלי הקשה במדינה, הנתונים מראים שהצרכן מרגיש יחסית סביר והצריכה הפרטית מתרחבת במהירות.

יש לכך מספר סיבות. בראשונה, שוק העבודה נמצא כמעט בתעסוקה מלאה. שיעור האבטלה במשק נמוך מאוד, זאת בשעה שנתח האנשים שנמצאים בשוק העבודה מתוך סך האוכלוסייה בגילאי העבודה קרוב לשיא של כל הזמנים.

בנוסף, צרכן אמור להרגיש את התוצאה של ירידת המחירים. האינפלציה בשנת 2014 הייתה שלילית, למרות גידול בצריכה. בחודשים ינואר ופברואר הצרכנים אמורים ליהנות מהפחתת חשבון החשמל והמים והורדה נוספת במחיר הדלק. עם העודף שנותר בארנק אפשר ללכת לקניות.

התפתחותו של גורם נוסף שתומך בצריכה יכולה להטריד את בנק ישראל. מאז שהריבית במשק ירדה ל-0.25% בחודש אוגוסט לצרכנים "נפל האסימון". הם הבינו שבריבית כל כך זולה כדאי לקחת הלוואות ולבזבז. מחודש ספטמבר עד נובמבר גדל האשראי הצרכני שלא לרכישות הדירות בקצב של יותר מ-2 מיליארד שקל בחודש, פי שלושה מהקצב החודשי הממוצע בשלוש השנים האחרונות.

קרנית פלוג צילום: נמרוד גליקמן

מצד אחד, זו בדיוק התוצאה שבנק ישראל רצה להשיג. באמצעות הורדת הריבית לגרום לאנשים לחסוך פחות ולבזבז יותר כדי לדרבן את פעילות המשק. גידול בהלוואות הצרכניות גם נראה לא כל כך מסוכן בשלב הזה. הצרכן הישראלי יחסית עמוס פחות בחובות מאשר הצרכנים במדינות המערביות האחרות. יחד עם זאת, אם גידול באשראי ימשך בקצב דומה לאורך זמן, התנפחות בועת האשראי לא תהיה רחוקה.

צריכים לזכור שגידול מהיר באשראי שלא לדיור מצטרף לעלייה מואצת במשכנתאות על רקע שוק הדיור המתחמם. תנאים אלה בוודאי לא תומכים בהורדת הריבית במשק. להפך, בנסיבות אחרות הריבית לא הייתה נשארת ברמה סופר-נמוכה של 0.25%, אלא מתחילה לעלות, למרות האינפלציה הנמוכה.

בנק ישראל ער להתפתחויות ומנסה להקטין סיכונים מבלי לעלות ריבית. הוא הטיל כבר מזמן מגבלות על המשכנתאות ולאחרונה התחיל להקשיח גם הקריטריונים להלוואות הצרכניות שלא לדיור. הבנק מקווה שאם וכאשר התנאים במשק יהיו פחות טובים, כמו עלייה באבטלה, ירידה חדה במחירי הדירות או שניהם יחד, המגבלות הנוכחיות יעזרו לצמצם נזק ללקוחות הבנקים ולבנקים עצמם.

האמת, שאין בינתיים ניסיון מוכח בעולם שהכלים מסוג זה יודעים למנוע צרות בתקופות משבר. קשה לדעת באיזה מידה יפגעו הלווים אם התנאים במשק יהיו הרבה פחות טובים.

באיזה צעד יבחר בנק ישראל בין להיכנס למלחמת המטבעות ולהוריד עד הרצפה את הריבית במשק, לבין לא לעשות זאת כדי למנוע מהסיכונים הפיננסיים לגדול?

קשה להחליט בצורה חד משמעית מה עדיף, אבל אם התחזקות השקל לא תהיה מופרזת, עדיף לא להסתכן ב"לחמם" עוד יותר את הצרכנים על ידי הקלה נוספת בריבית או צעדים אחרים. ניסיון המשברים בשוקי הנדל"ן והאשראי המחוממים בארה"ב, מדינות רבות באירופה ומחוץ לה, מראה שהנזק עלול להיות כבד.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות.