כצפוי, מדד המחירים לצרכן ירד בינואר בשיעור חד של 0.9%

מדד חודש ינואר שפרסמה הערב (א') הלמ"ס ירד כצפוי בשיעור חד של 0.9%. זו הירידה החודשית החדה ביותר מאז חודש ספטמבר 2006.

כתוצאה מירידה זו האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד ינואר 2015 לעומת מדד ינואר 2014) ממשיכה להיות שלילית, בשיעור של מינוס 0.5%, והיא נמצאת לכן הרבה מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). גם בחודש פברואר צפוי להירשם מדד שלילי, בשיעור של כ-0.4%.

קצב האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים משקף ירידת מחירים ממוצעת מעט קטנה יותר, בשיעור שנתי של מינוס 0.3%. האינפלציה הצפויה במשק ל- 12 החודשים הבאים, שאותה מחשב בנק ישראל על פי התחזיות של האנליסטים השונים במשק, התייצבה לאחרונה בנקודת שפל של 0.6%. אינפלציה צפויה נמוכה מזו נרשמה בפעם האחרונה במשק הישראלי רק לפני יותר מחמש וחצי שנים, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי.

לירידת המדד בחודש שעבר תרמו בעיקר הירידות בסעיפי התצרוכת הבאים: מים וביוב (8.9%), הלבשה (6.7%), הנעלה (4%), דלק ושמנים לכלי רכב (8.8%), שירותי דיור בבעלות הדיירים (1.2%) ומלונות ובתי הבראה (6.6%). ירידות אלה קוזזו בחלקן על ידי עליות של 4.2% במחירי הירקות הטריים (4.2%), עופות (1.1%), שירותים רפואיים (0.9%) וסיגריות מתוצרת חוץ (1.3%).

סעף הדיור, שהוא הסעיף בעל המשקל הגדול ביותר בסל מדד המחירים לצרכן, ירד בחודש שעבר ב- 0.9%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, המודד למעשה את השינויים בחוזי שכירות חדשים שנחתמו בחודשיים האחרונים, ירד כאמור בחודש ינואר ב- 1.2%, ואילו מדד שכר הדירה בחוזים מתחדשים עלה בשיעור מתון של 0.2%.

מחירי הדירות בפועל, שאינם כלולים בחישוב מדד המחירים, עלו בחודשים נובמבר-דצמבר ב- 0.2%. בשיעור שנתי גבוהים כעת מחירי הדירות ב- 4.5% ממחירן הממוצע בתקופה המקבילה בשנה שעברה, לעומת עליית מחירים שנתית של 5.9% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר.

ירקות טריים צילום: דוד הכהן

המדד השלילי של חודש ינואר והתבססות האינפלציה בפועל בחודשים האחרונים מתחת לגבול התחתון של היעד השנתי שקבעה הממשלה לא צפויים ככל הנראה להשפיע על החלטת הריבית לחודש מרץ. ההערכה לכן היא שחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל יחליטו גם בסוף חודש זה להשאיר את הריבית לחודש הבא פעם נוספת ללא שינוי, ברמה של 0.25%. הסיבה העיקרית להחלטה צפויה זו היא העובדה שאינדיקטורים כלכליים שונים שהתפרסמו בשבועות האחרונים מצביעים על התאוששות בפעילות המשק, ועל אפשרות לקצב צמיחה גבוה יחסית ברבעונים הקרובים.

תגובות

דובר "ישראל יקרה לנו" אייל עופר מסר בתגובה למדד ינואר: "פרט למחירי האנרגיה היורדים בעולם כולו – המדד של 12 החודשים האחרונים נמצא עדיין בעליה. ירידת מחירי האנרגיה היא מבורכת – משום שהיא מאפשרת ליצר יותר בזול ובכך תורמת לצמיחה, בישראל כמו בעולם כולו. מחירי הדירות, אשר אינן נמצאות במדד, המשיכו לעלות בחודשים האחרונים והדרך היחידה שזוגות ישראלים צעירים מצליחים לקנות דירה היא בעזרת פשיטה על חסכונות הוריהם ולקיחת אשראי בהיקפים גדלים והולכים. על בנק ישראל לתמוך במהלכים שיביאו לירידה משמעותית במחירי הדיור המעיקים על הציבור וגורמים למיתון. הציבור עדיין חנוק"

שמואל בן אריה, מנהל מחלקת המחקר בקבוצת פיוניר: "המדד שפורסם מרמז כי בנק ישאל מסתבך – עד היום בכל פעם שהמדד היה נמוך וסיכן את יעד האינפלציה השנתי, בנק ישראל הגיב מוניטרית. אך עכשיו נראה שידיו כבולות".

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות אפסילון: "ניכרת ירידה חדה ברוב סעיפי המדד יש לשים לב גם לכך שמדד המחירים הסיטואי ירד בינואר ב- 3% מה שמשקף צפי להמשך מגמת ירידה במחירים במשך. לאור הנתונים הללו עולה הסבירות להפחתת ריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה".

אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות: "מדד ינואר הנמוך מדגיש את החולשה של סביבת האינפלציה המקומית אשר מושפעת מהתגברות התחרות בענפים רבים, מהרפורמות השונות להוזלת יוקר המחיה ומירידת מחירי הנפט שמתגלגלת למחירי הדלקים. גם מדד חודש פברואר צפוי לרדת בשיעור חד".

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר: "הממשלה הבאה תידרש לפעול בשוק הדיור ולא יהיה מנוס מלמצוא פתרונות בצד ההיצע שעשויים להוריד את מחירי הדיור ".

מורן ליברמן, מנהלת השקעות ניהול תיקים בתמיר פישמן: "אנו רואים המשך עלייה בתחרותיות בענפי התקשורת והמזון שיביאו לירידת מחירים עתידית. לאור הנתון שהתפרסם אנו מעריכים כי הסיכוי להורדת הריבית גדל ואולי גם להרחבה כמותית".

אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי: "גם מדד פברואר אמור להיות שלילי הגם שלאחריו אנו צופים עליה בסביבת האינפלציה לרמה של 0.5%-1%. אנו מעריכים כי בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים ב- 0.10%-0.15% על מנת לאותת על נכונותו להגן ככל הנדרש על יעד האינפלציה".