מפרקי קווי אשראי יצחק מירון וחיים רבינוביץ' יקבלו 20 מיליון שקל שכר טרחה

מפרקי קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ', יקבלו למעלה מ-20 מיליון שקל שכר טרחה – כך קבע בימים האחרונים השופט איתן אורנשטיין. הסכום לא יתחלק שווה בשווה בין שני המפרקים אלא רובו ישולם לעו"ד מירון שניהל את תביעת הענק בשם הנושים נגד בעלי מניות ומנהלים בקבוצה שקרסה.

חשבון ביניים בתביעה זו עומד על כ-65 מיליון שקל שיחולקו לנושים כתוצאה מהסדר פשרה עם קובי מימון, חיים צוף ומשפחת לבנת, ועו"ד מירון זכאי ל-15% ומע"מ מתוכם (כ-11.5 מיליון שקל). ייתכן שבעתיד ייכנסו כספים נוספים לקופה, כתוצאה מהסדרי פשרה נוספים או מהמשך ההליכים נגד הנתבעים האחרים, כך שהשכר עוד עשוי לגדול.

לפי החלטתו של אורנשטיין, מירון ורבינוביץ' יקבלו 12% מהסכומים שנכנסו לקופת הנושים, כשבעיקר מדובר בכספים שהתקבלו מהתביעה. כמקדמה יקבלו כעת השניים 4 מיליון שקל, אך רכיב זה צפוי להגיע עד 10 מיליון שקל נוספים. על פי החלטת השופט לסכום לא יתווסף מע"מ, אלא המע"מ נחשב ככלול כבר ב-12%. בהנחה שהמפרקים יחלקו שווה בשווה ברכיב שכר זה, הרי שרבינוביץ' יקבל כ-5 מיליון שקל על עבודתו ומירון יקבל 16 מיליון שקל לפחות.

השופט איתן אורנשטיין. השכר עוד עשוי לגדול צילום: מוטי קמחי, ynet

בשל העובדה ששני רכיבי השכר מתייחסים בעיקרם לכספים שנכנסו לקופה בעקבות התביעה, טען הכונס הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן שמדובר בכפל שכר טרחה והתנגד לאישור הבקשה. עם זאת מירון ורבינוביץ' תקפו בחריפות את עמדתו וטענו ש"נדהמו ונפגעו עמוקות" מתגובת הכנ"ר, ש"היתה מעליבה ביותר" ו"אם לא נבעה מטעות בהבנת העובדות, הרי שהיא בגדר עוול שאין דוגמתו". השניים טענו כי לא מדובר בכפל שכר טרחה, שכן מה שיאפשר את ההחזר הנאה לנושים (100% מקרן החוב כלומר החוב נכון לשנת 1998, וייתכן שבעתיד יוחזרו גם סכומים נוספים בגין ריבית והצמדה) אינו רק ההישגים המשפטיים בתביעה, אלא מכלול פעולתם.

עוד טענו כי אם תתקבל עמדת הכנ"ר, הרי שבפועל רבינוביץ' לא יקבל כל שכר על עבודתו כמפרק במשך 15 שנה, ועו"ד מירון יקבל שכר רק עבור ניהול התביעה כשבפועל השניים ביצעו עבודה רבה מאוד לאורך השנים בתפקידם כמפרקים. הם הוסיפו "בצער רב ובהרגשה קשה" שכל ניסיונותיהם לדבר עם הכנ"ר או לארגן פגישה עמו לא צלחו, והאן אפילו לא ענה להודעות שהשאירו לו.

בסופו של דבר הסכים הכנ"ר להיפגש עם השניים והגיש עמדה מתוקנת, בה חזר בו מהתנגדותו לשכר הטרחה וכתב שהוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

השבוע מסר השופט אורנשטיין החלטה, בה אישר את שכר הטרחה שביקשו השניים. אורנשטיין כתב כי בנוסף לטיפול בחקירות שאפשרו את הגשת התביעה והטיפול תביעה עצמה, המפרקים ביצעו פעולות שונות בתקופת הפירוק. הוא ציין כי מחזיקי האג"ח הודיעו שהם מסכימים לשכר המבוקש, אך הם מותירים לשיקול דעת ביהמ"ש האם להוסיף לו מע"מ או שהסכום יכלול מע"מ.

אורנשטיין ציין שהכנ"ר התנגד לשכר הטרחה בין היתר בנימוק שניהול תביעה הינו תפקיד המוטל על כתפי בעלי תפקיד, כך שהם אינם זכאים לשכר גם עבור התביעה וגם עבור הפירוק.

לגופו של עניין קבע אורנשטיין בהחלטתו כי דין בקשת המפרקים להתקבל ולא רק מחמת העדר התנגדות והסכמת מחזיקי האג"ח. הוא כתב כי מדובר בהליך פירוק חריג רווי מאמצים של בעלי התפקיד שאינו נראה בדר"כ בהליכי פירוק. לדבריו, המפרקים נדרשו לעבודה מאומצת, ממושכת ושאינה שגרתית, ורק לאור פועלם המבורך של המפרקים יזכו נושי החברה להיפרע את חובם בצורה משמעותית. "אין ספק שעבודתם ראויה לשבח והם זכאים לשכר עבורה, שאינו שכר עבור ניהול תביעה משפטית".

בניגוד לעמדתו הראשונה של הכנ"ר קובע אורנשטיין שהבקשה לא עומדת בניגוד לתקנות השכר כך שאין מדובר בכפל שכר. עם זאת הוא קבע שהשכר יכלול בתוכו את רכיב המע"מ, כך שמע"מ לא יתווסף אליו.