הכנ"ר מתנגד לדרישת השכר של מפרק קווי אשראי

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן, מתנגד לדרישת שכר הטרחה של מפרקי קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ, בנימוק שהדרישה שיוצרת כפל שכר טרחה, שכן תחשיב השכר נעשה פעמיים, על אותם כספים.

בנייר עמדה שהגיש בימים האחרונים הכנ"ר הוא ביקש להורות למפרקים לערוך תחשיב חדש כך ששכר הטרחה על עבודתם כמפרקים ייגזר מכספים שהופקדו בקופת הנושים לא כתוצאה מהתביעה אותה ניהל עו"ד מירון ובגינה הוא יקבל שכר נפרד שמוערך כרגע בכ־10 מיליון שקל ומע"מ ועשוי לגדול בעתיד. מירון ביקש לחלוק עם רבינוביץ מקדמה בסכום של כ־4 מיליון שקל ומע"מ נוספים.

מירון, שעובד על תיק קווי אשראי מזה 15 שנה, הגיש בסך הכל שתי בקשות שכר. הבקשה הראשונה הוגשה עוד ב־2002 לאחר שנקבע שמירון ומשרדו ייצגו את הנושים בתביעת הענק שלהם נגד בעלי מניות ומנהלים בקבוצה שקרסה. התביעה הוגשה בפועל ב־2004 בסכום של חצי מיליארד שקל נגד יובל רן, קובי מימון, חיים צוף ואחרים. מירון ביקש באותה בקשה לאשר לו שכר בגובה 15% ממה שיופק מהתביעה והדבר אושר.

הכנ"ר דוד האן: להגיש תחשיב מפורט צילום: נמרוד גליקמן

לפני כשנה השיג מירון פשרה שבמסגרתה התחייבו מימון, צוף ומשפחת לבנת לשלם כ־60 מיליון שקל, מה שמזכה אותו בכ־9 מיליון שקל שכר טרחה. במקביל פנה מירון לביהמ"ש בבקשה לתקן "טעות סופר" שלטענתו נפלה בבקשת השכר העוסקת בתביעות, וטען שיש להוסיף ל־15% את רכיב המע"מ. ביהמ"ש אישר את הבקשה כך שבפועל יגבה מירון 17.7% ממה שיופק מהתביעה (10.6 מיליון שקל מכספי הפשרה). המהלך זכה בתחילה להתנגדות מחזיקי האג"ח, מה שהוביל את מירון לטעון שמדובר ב"כפיות טובה", אך בסופו של דבר הם הסירו את התנגדותם. במקביל נמשכת התביעה נגד נתבעים נוספים ויתכן שלקופה ייכנסו כספים נוספים בעתיד.

בקשת השכר השנייה הוגשה באוגוסט האחרון ובמסגרתה ביקשו לראשונה מירון ורבינוביץ לקבל שכר טרחה בגין עבודתם המתמשכת כמפרקים, בסכום של 12%-15% מהכספים שיחולקו לנושים. בבקשה נטען בין היתר שבמהלך השנים שחלפו ניסו חלק מהנושים לכפות על המפרקים הסדרי פשרה בסכום של 20 מיליון שקל, ואילו לבסוף השיגו המפרקים פשרה שתמורתה היא פי 3 ויש צפי לסכומים נוספים שיתקבלו בעתיד. המשמעות היא שאותם כספים שהושגו במסגרת הליכי התביעה ובגינם מקבל מירון 15% ומע"מ, יכללו שוב בתחשיב שכר הטרחה למפרקים ושוב ישולמו מתוכם אחוזי שכר טרחה גבוהים. לפי הערכת המפרקים, בהתחשב בכספים שיש כרגע בקופת הנושים, הם ביקשו בשלב ראשון למשוך 4 מיליון שקל ומע"מ בגין בקשה זו.

המפרקים ביקשו שכר של 12% מהקופה אם יצליחו להחזיר לנושים הרגילים מלוא החוב כלפיהם (קרן החוב נכון לשנת 2000 וללא ריבית), ואם הנושים הרגילים יקבלו מעל לסכום זה (כלומר יקבלו גם הצמדה ולא רק קרן) יגדל שכר הטרחה עד 15%. בבקשה הובהר כי השכר המבוקש הוא בנפרד מזה שאושר בגין ניהול ההליכים המשפטיים ונכתב כי "במלוא הצניעות המתבקשת, המפרקים סבורים... כי מדובר בשכר ראוי ביותר שיש לאשרו".

בימים האחרונים הגיש הכונס הרשמי את תגובתו, ובה הוא טוען כי למשרדו של מירון כבר נפסק שכר טרחה בגין ניהול התביעות, ותקנות השכר אינן מאפשרות כפל תשלום בגין אותם תקבולים. הוא מציין שב־2002 אושר למשרד שכר טרחה בגין ניהול התביעות ולא היתה כוונה בכך לכפל תשלום.

לכן הוא הודיע כי על המפרקים להגיש תחשיב מפורט של כספים שנכנסו לקופת הנושים שלא כתוצאה מהתביעות, ולאחר שיקבל תחשיב זה הוא יגיש את עמדתו לגבי הדרישה לקבל חלק מכספים אלה. השופט איתן אורנשטיין הורה למפרקים להגיש תחשיב בהתאם לדרישת הכנ"ר בתוך כשבוע ולאחר מכן ימסור הכנ"ר את עמדתו המשלימה.