שר הפנים הבא לא יוכל להתעלם יותר מרפורמה בארנונה

שבע שנים אחרי שקמה, ושלוש שנים אחרי שהגישה את המלצותיה הראשוניות שלא נבחנו, ביקש בשבוע שעבר שר הפנים גלעד ארדן לקבל לידיו את המלצות ועדת ברזלי לבחינת שיטת הארנונה בישראל. הוועדה, שהוקמה ב־2008 על ידי שר הפנים דאז רוני בר־און, ושבראשה עמד מי שהיה היועץ המשפטי של נציבות מס הכנסה עו"ד אודי ברזלי, נועדה לבחון רפורמה בארנונה ולהסדיר את הנושא ברמת ההנחות, חישובי השטחים, הסיווגים וכל יתר העיוותים בשיטה. בפועל, הוועדה התמקדה בעיקר בהמלצות לשיפור השיטה הקיימת, אך הציעה עוד שתי אלטרנטיבות: ביטול הארנונה והעלאת המע"מ ב־2% (כל 1% מע"מ מוערך ב־4.5 מיליארד שקל) כדי לממן את הוצאות הרשויות המקומיות, ושינוי שיטת החיוב מחישוב לפי מ"ר לחישוב לפי שווי הנכס.

קורות חייה של הוועדה, שמלבד עו"ד ברזלי היו חברים בה גם נציגים ממשרדי ממשלה כמו הפנים והאוצר וכמה ראשי רשויות, עגומים, ומלמדים על הבעיה הנפוצה, שהקמת ועדות ציבוריות נועדה בעיקר להראות כי השר מטפל כביכול בבעיה, אך בפועל זו דרך יעילה למרוח את הציבור. הוועדה עבדה באטיות והגישה המלצות רק כעבור ארבע שנים, ב־2012, לשר הפנים דאז מאיר שטרית. אלא ששטרית לא קידם את הנושא, וגם השרים אחריו לא רצו לבחון את התוצאות, בין היתר כנראה בגלל הקושי הפוליטי להביא לשינוי בסדר גודל כזה מול הרשויות המקומיות. יש לציין שב־2011 הקים שר הפנים הקודם לשטרית, אלי ישי, את ועדת קהת. זו הגישה המלצות, אך האוצר לא תמך בהן משום שהן לא גובו במציאת מקורות מימון.

חשוב לציין שארדן, שביקש את טיוטת המלצות, לא יוכל לקבל החלטה. מי שיקבל את ההמלצות הסופיות ויצטרך לקבל החלטות ולנהל מאבק מול ראשי רשויות או משרדי ממשלה יהיה שר הפנים הבא. אך אם עד עכשיו שרי הפנים יכלו להחביא את חוסר העשייה שלהם בכך שההמלצות לא הוגשו, ארדן למעשה מחייב את שר הפנים הבא לנקוט עמדה.

ההצעה הרדיקלית ביותר היא גם המועדפת על האוצר

ההצעה הראשונה, ביטול הארנונה והעלאת המע"מ, היא המועדפת על האוצר. היא כרוכה בצמצום מנגנונים מסורבלים של חברות גבייה, מקטינה את החיכוך של התושבים עם הרשויות ומבטלת את עול הניירת שאלו נדרשים להביא, ואת הזמן שנדרש לתהליך. ההצעה גם פותרת את בעיית אי־השוויון בין רשויות חזקות לחלשות ומאפשרת חלוקה צודקת יותר של תקציבים. גם ראש הוועדה ברזלי רואה באפשרות זו את הפתרון הטוב. עם זאת, צריך לזכור שמע"מ הוא מס רגרסיבי, שפוגע יותר בחלשים שכן ככל שחלק גדול יותר מההכנסה מוקדש לצריכה, כך עול המע"מ ביחס להכנסה גבוה יותר. לדברי ברזלי, "אמנם מע"מ הוא מס רגרסיבי, אך הארנונה כיום רגרסיבית בהרבה ופוגעת בעיקר בשכבות החלשות, כך שבכל זאת מדובר בפתרון עדיף על השיטה הקיימת".

לשר האוצר המנגנון הקיים נוח. הוא מאפשר לו לא להעלות מסים שזוכים לביקורת ציבורית כמו מע"מ או מס הכנסה, ובמקום זאת לאשר העלאה חריגה בארנונה לרשויות כדי שלא יצטרך לממנן מתקציב המדינה. ההליך הסבוך מוסתר מעיני הציבור. ראשי השלטון המקומי יתנגדו להצעה זו, שנוגסת בסמכותם ושוללת מהם עצמאות תקציבית. יש גם לזכור שהגדלת המע"מ ב־2%, שצפויה להכניס למדינה כ־9–10 מיליארד שקל בשנה, תשפיע על היקף ואופי הצריכה של הציבור, דברים שיש להביא בחשבון ונבחנים בוועדה.

ראש הוועדה עו"ד אודי ברזלי צילום: אוראל כהן

התוכניות האחרות קלות יותר להעברה, אך קשות לביצוע

האלטרנטיבה השנייה של שינוי שיטת החיוב קלה יותר פוליטית, אך מסובכת מבחינת יישום. על פי ההצעה, ייקבעו כמה מדרגות לשווי הנכס שבכל אחת מהן ישלם בעל הנכס תעריף שונה. מדובר בשיטה "הוגנת" מזו הנהוגה היום. שיטה זו תדרוש לא רק בחינה חד־פעמית של שווי הנכסים אלא בחינה שוטפת ומתעדכנת על שווי רלבנטי בשכונות מסוימות. חלק מראשי רשויות כבר הביעו תמיכה במהלך, שנהוג במדינות שונות. אך ההערכות מעבודת הוועדה הן כי יש רתיעה בישראל מלבצע עבודת שמאות כה רחבה על הרבה נכסים.

האלטרנטיבה השלישית אולי הכי קלה ליישום מבחינה פוליטית, אך לא תהיה פשוטה לביצוע. מדובר בהאחדה של שיטות חישוב השטחים (כל רשות כיום מחשבת אחרת ברוטו ונטו) ושל הסיווגים (למשל, סטודיו שמועברים בו שיעורים, מוגדר באופן שונה לצורך תשלום ארנונה ברשויות שונות). צעד הכרחי נוסף שיצטרך לקרות, אם יחליטו לתקן את השיטה הקיימת, הוא הגברת השקיפות בכל הנוגע להעלאות חריגות ואישורים, הן מצד משרד הפנים והן מצד הרשויות, מה שיבטל את המסלול הכמעט חופשי שיש לאלו לקבל אישורים חריגים. זוהי האלטרנטיבה המועדפת על משרד הפנים, שחושש מזעזוע גדול אם רפורמה ארצית - במיוחד כזו שתבטל את מס הארנונה - תאושר.

מהאוצר נמסר בתגובה כי "לאור הכשלים במדיניות הארנונה הנוכחית מבצע המשרד בחינה בנושא, כדי להמליץ לממשלה על רפורמה שתשפר באופן משמעותי את המנגנון". ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "המרכז התריע בפני הממשלה על העיוותים בשיטת הארנונה. מסקנות ועדת ברזלי מעולם לא הוגשו למרכז ונשמח שיוגשו אחרי כל כך הרבה שנים, כדי שנוכל להתייחס אליהן".

מרשות המסים נמסר בנוגע לאפשרות העלאת המע"מ: "נקבל את המלצות הוועדה, נלמד אותן ונעביר התייחסותנו".