ההחלטה על פירוק מונופול הגז תחכה לממשלה הבאה

הארגון מחדש של משק האנרגיה יחכה לפחות עד לסוף אפריל - כך הודיע את אתמול הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה. ההחלטה התקבלה לאחר שהמו"מ המרתוני שהתקיים מתחילת השבוע בין נציגי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, רשות האנרגיה ורשות ההגבלים לחברות הגז השונות - לרבות ישראמקו, דלק ונובל אנרג'י - לא הוביל לפריצת דרך משמעותית בניסיון לשנות את כללי המשחק בתחום שיווק הגז לשוק המקומי.

הצוות ניסה בשבועות האחרונים להגיע לפשרה בכל הקשור לטיפול במונופול הגז, בעקבות הודעתו של גילה מדצמבר האחרון על כוונתו להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כבעלות הסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלהן במאגרי הגז תמר ולוויתן. בהודעה רשמית שפרסם גילה נמסר ש"הממונה דוחה את פרסום הקביעה לגבי סוגיית ההסדר הכובל בתחום הגז הטבעי למשך חודשיים. צוותי העבודה המשותפים ימשיכו בזמן זה לעבוד על מתווה מוסכם לפתרון המשבר". לפיכך, לוח הזמנים המעודכן שקבע גילה הוא להשיג מתווה פשרה עד ל־24 באפריל. עם זאת, התאריך הזה ככל הנראה לא סופי ותלוי בהרכב הממשלה הבאה.

ככל שהמבנה של הממשלה החדשה יהיה קרוב יותר לזה של הממשלה היוצאת, כך יוכלו הרגולטורים להמשיך את הטיפול בנושא הגז מאותה נקודה בקלות גדולה יותר. אם הרכב הממשלה יהיה שונה לגמרי, שרי אוצר ואנרגיה חדשים שיבואו עם אג'נדה משלהם בנושא יוכלו לטרוף את כל הקלפים מחדש ולאתחל את המו"מ. לפיכך, אם לוקחים בחשבון את חופשת חג פסח, את הסיכוי שממשלה חדשה תקום כאן רק במאי ואת חוסר ההסכמות שעוד נותרו על השולחן בין חברות הגז למשרדי הממשלה, ההבטחה שבסוף אפריל הסאגה תגיע לסיומה אינה חצובה בסלע.

דבר הדחייה, שנחשף אתמול באתר "כלכליסט", הוביל לירידות חדות במניות חברות הגז. בסיום יום המסחר אבנר ירדה ב־5.2%, רציו איבדה 4.3%, דלק קידוחים החסירה 4%, ישראמקו ירדה ב־3.8% וקבוצת דלק ב־2.7%.

מתווה פשרה מלא חורים

נציגי הממשלה שישבו במו"מ מעריכים שגילה הכריז על הדחייה מכיוון שהדיונים הגיעו למבוי סתום ומתווה הפשרה הממשלתי מלא כרגע בחורים. טיוטת הפשרה בפורסמה בשבוע שעבר כוללת שני מהלכים — פתרון לטווח הקצר במסגרתו דלק תוותר על 31.25% אחזקותיה במאגר דמל ונובל אנרג'י תדלל את אחזקותיה ברמה שלא נקבעה (אך לפי הערכות עמדה על עד 10%). הפתרון השני ארוך טווח, וכלל פיצול השיווק של הגז ממאגר לווייתן בין שלוש החברות המחזיקות בו (דלק, נובל אנרג'י ורציו) בהתאם להיקף אחזקותיהן בו. עוד נקבע שמאגרי הגז הקטנים יחסית, כריש ותנין, יימכרו לשחקן חדש שישווק גז במקביל לכל השחקנים בשוק ושכמהלך משלים יוחל פיקוח על מחיר הגז.

קידוח תמר צילום: יח"צ

הבעיה בתוכנית הזו היא שלא ברור מי יורשה לרכוש את מאגרי הגז שיתפנו, מהם לוחות הזמנים ומה יקרה אם המכירה תכשל. עוד לא ברור כיצד דלק, נובל ורציו אמורות לפתח את מאגר לווייתן ביחד, לאפשר כניסה של שחקן חדש ואז ברגע שהמאגר שלהן הופך למסחרי להתחיל להתחרות אחת בשנייה על מכירת הגז. מעל כל אלו מרחפת השאלה איזה מנדט יש לבכירי הפקידים היושבים בצוות, שפועלים בזמן ממשלמת מעבר וללא תמיכה או גיבוי של ראש הממשלה שמתפקד גם כשר האוצר, ושר האנרגיה שלום.

נובל אנרג'י האמריקאית סירבה מצדה לקבל את מתווה התוכנית ואיימה שכל שינוי באחזקות שלה יוביל להגשת תביעות בינלאומיות. הלחץ של נובל עבד, והמדינה החלה להתקפל מולה: בפעם הראשונה עם ויתור על הדרישה למכירת אחזקות כמעט מלאה במאגר תמר, בפעם השנייה עם ביטול הכוונה לאסור על נובל לשווק גז לישראל ממאגר לוויתן, ובפעם השלישית עם בחינת מודל השיווק בנפרד מלוויתן.

דלק של יצחק תשובה היתה יותר גמישה והסכימה כמעט לכל סעיפי הפשרה, למעט מכירת אחזקותיה במאגרי כריש ותנין. ההבדל בין החברות הוביל לא פעם לוויכוחים פנימיים ביניהן, בין היתר מכיוון שעבור תשובה אחזקה במאגר תמר (מאגר פעיל, מונופול, תזרים הכנסות קבוע) היא נכס פיננסי. נובל לעומת זאת היא קבלן הקידוח ואחראית על התחזוקה, כך שבכל מתווה שלא היה מוצג היא בכל מקרה היתה נשארת אחראית על ההפקה, אבל בלי הדיבידנד של האחזקות.

המדינה מפסידה מיליארדים

המפסיד הראשון מהדחייה כעת הוא המשק הישראלי. העיכוב במו"מ עשוי לעכב כעת גם את פיתוח מאגר לוייתן, ולפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה כל שנת עיכוב כזו תעלה למשק 3 מיליארד שקל בזמן שהוא משתמש בדלקים יקרים כמו סולר, גז בישול ומזוט במקום גז טבעי. כבר עכשיו ברור שהסיכוי להפוך את לוויתן למאגר פעיל עד אמצע 2018 בהתאם לתוכנית הולך ופוחת, וההערכות הן שגם אם בממשלה הבאה המו"מ יסתיים במהרה בכל מקרה ירשם עיכוב של לפחות חצי שנה בפיתוח המאגר, כלומר נזק ישיר של 1.5 מיליארד שקל.

מפסידות נוספות הן חברות הגז וקופת המדינה. חברות הגז השונות ניסו לשדר אתמול "עסקים כרגיל", אך גם הן יודעות שממשלה חדשה עלולה לשנות את הרגולציה פעם נוספת ולהבריח משקיעים. נובל דיווחה בדו"ח האחרון שלה לשנת 2014 שהיא מקפיאה כל השקעות בישראל, ולא תקים צנרת הולכת גז שנייה בהיעדר קבלן ביצוע מקצועי. במקביל, החוזה הענק למכירת גז למצרים (20 מיליארד דולר מול יוניון פנוסה הספרדית) נקבר עד להודעה חדשה. חוזה זה, שממנו יגזרו לאורך 15 שנה 12 מיליארד דולר מס, היה אמור להיות פעיל בסוף 2017. את זה המדינה הפסידה. ברמה הגיאופוליטית יירשם הפסד נוסף, שכן נכון לעכשיו ישראל לא תוכל למכור גז לירדן והניסיון והתמיכה האמריקאים בעיגון סכמי השלום בהסכמים כלכליים נדחו עד להודעה חדשה.

עם זאת, חברות הגז רושמות גם רווח מהדחייה. חלק ממתווה הפשרה כלל במקור פיקוח על מחירי הגז לרמה המגלמת הנחה של כ־10% מהמחיר שמשלמת כיום חברת החשמל והנחה של קרוב ל־30% מהמחיר שמשלמת כיום התעשייה. גילה הצהיר בעבר שאין בסמכותו להטיל פיקוח מחירים ומי שאמור לטפל בזה היא ועדה משותפת של משרדי האוצר והאנרגיה. במשרד האוצר לא מתלהבים מפיקוח מחירים, במשרד האנרגיה שוללים בכלל את הטיפול בזה, ובשורה התחתונה נובל ודלק יכולות להיות רגועות שתמחור הגז הנוכחי יישאר ללא שינוי עד להודעה חדשה.

הפקידים והפעילים מרוצים

מי שיכולה להיות מרוצה, לפחות חלקית, מההכרזה של גילה כעת היא חברת החשמל, שכן מאגרי הגז משמשים יזמים להקמת תחנות כוח פרטיות שיתחרו בה. למעשה, מיוני הקרוב חברת החשמל תשלוט רק על 80% משוק החשמל, זאת לעומת קרוב ל־100% רק לפני חמש שנים. אי פיתוח מאגרי הגז יבלום את הקמת תחנות הכוח הפרטיות והמונופול של חברת החשמל עם הוועד המיליטנטי שלו מרוויח עוד כמה שנים של התבצרות בפסגה.

אנחת רווחה נשמעה אתמול במשרדי הממשלה גם מצדו של המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שהביע בשיחות פנימיות אי שביעות רצון מקבלת החלטת ממשלה על גורל של מיליארדי דולרים כשבועיים לפני הבחירות. לפחות בדבר אחד ליכט צדק — יכולת קבלת ההחלטות הדמוקרטית של מדינת ישראל מול הדואופול במשק הגז אכן נפגעה, והפשרות שהוצעו בתגובה להתעקשותה של נובל אנרג'י לשנות את כללי המשחק מוכיחות זאת.

אנחת רווחה נוספת נרשמה בקרב פקידי הממשלה, שיצאו במהלך בומבסטי, נהנו מכמה כותרות בעיתונים והשאירו את משק האנרגיה תלוי באוויר. הם כל כך ניסו לברוח מלקיחת אחריות על משק האנרגיה, שגם פתרון של רכישה ממשלתית של גז (SINGLE BUYER) או קבלה מדלק נתח של כ־10% מלוויתן במקום תמלוגים — גז אותו הממשלה יכולה לשווק בכל מחיר שתבחר — נדחה על ידי משרדי האוצר, האנרגיה וראש הממשלה על הסף. כעת נותר רק לקוות שמשק הגז לא יגמור את חייו כמו פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, שהולאם ועד היום מחפש את דרכו באפלה תוך חריגה של 60% מהתקציב ועיכוב של 5 שנים בהשקה.

עוד ברשימת המרוצים מהכרזתו של גילה נמצאת שורת הפעילים החברתיים שנלחמו בניסיון למצוא פשרה מול תשובה ונובל אנרג'י. מצטרפת אליהם ח"כ שלי יחימוביץ, שאיימה על גילה בעתירה לבג"ץ אם יגיע להסכם שנייה לפני הבחירות. אתמול הודיעה יחימוביץ' שהיא "מברכת את גילה, ששוב הוכיח אחריות ושיקול דעת למען האינטרס הציבורי. עבודת הצוות הממשלתי בהובלת נציגיו של נתניהו על נושא כה גורלי, בתקופת בחירות ובעת כהונתה של ממשלת מעבר, היא בלתי סבירה".