בעקבות פרשת העלמות המס: תביעה נגזרת נגד בכירי בנק הפועלים בגובה 228 מיליון דולר

פרשת העלמות המס: אחרי שנודע כי בנק הפועלים יפריש עשרות מיליוני דולרים בדו"חות הרבעון הקרוב וזאת על כספים שכבר החל להפריש ברבעונים האחרונים מבלי לתת גילוי ותחת הנחיה של הפיקוח על הבנקים – מגיע שלב התביעות.

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה הבוקר (א') בקשה לתביעה נגזרת נגד בנק הפועלים על ידי בעלת מניות מיעוט ובאמצעות עו"ד אבירם רחימי. הבקשה לתביעה טוענת כי הבנק לא ימהר לתבוע את בכיריו ואת הדירקטורים ועל כן מבקשת להיכנס לנעלי הבנק ולתבוע את בכיריו בעבר ובהווה. הבקשה היא על סך 228 מיליון דולר, שעל פי הנחות התובעים המתבססות על הקנס שקיבל לאומי ובהתאם לחוות הדעת שהזמינו, הוא סכום הנזק המינימאלי.

עו"ד אבירם רחימי. מייצג את התובעת

"הספקולציות כאילו שהרי בנק לאומי כהרי בנק הפועלים הן נחפזות מדי והן מוכחשות בזאת ככל שאר הטענות וההנחות", כתב עו"ד פיני רובין בתגובה למכתבים ששלח רחימי טרם הגשת הבקשה עוד בתחילת חודש פברואר. "הנושא ידון במוסדות המתאימים בבנק בתוך 45 יום". רובין הוסיף כי בנק הפועלים נוהג ומדווח על פי דין לציבור בעלי מנותיו במסגרת דו"חותיו הכספיים. "ככל שיהיו אירועים מהותיים עליהם תחול חובת הדיווח, יעשה כן הבנק במועד המתאים", כתב רובין ב-22 לינואר עת שהבנק כבר הפריש עשרות מיליוני שקלים.

מזרחי טפחות ובנק הפועלים נמצאים בהליכי חקירה אל מול הרשויות האמריקאיות בחשד כי סייעו ללקוחותיהם להתחמק מתשלומי מסים. לפני כחודשיים חתם בנק לאומי על הסדר סופי עם הרשויות בארה"ב לפיו הודה הבנק כי סייע ללקוחותיו להעלים מסים. במסגרת סגירת הפרשה שילם לאומי קנס של 1.5 מיליארד שקל וכ-200 מיליון שקל נוספים לעורכי דין ורואי חשבון.

בנק הפועלים כבר הפריש בחודשים האחרונים עשרות מיליוני שקלים, אך לא הכריז עליהם ולא נתן גילוי למשקיעים. הפרשות אלו בוצעו בהנחיה של המפקח על הבנקים שדרש מהפועלים, כמו גם מבנק מזרחי טפחות, להכין כרית בטחון לקראת כניסה עתידית למו"מ אל מול האמריקאים.

עו"ד רחימי טוען כי ניתן היה למצוא דרכים לעקוף את החשש שהפרשה מסוימת תיתפס כהודאה על ידי הרשויות האמריקאיות. הוא מביא לדוגמא את הפתרון שנקט בנק לאומי כשהפריש כבר ברבעון הרביעי של 2012 340 מיליון שקל והדגיש בדו"חותיו כי "אין בהפרשה זו משום הודאה בטענה כלשהי שעלולה לעלות כנגד הקבוצה על ידי הרשויות האמריקאיות".

דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר. בין הנתבעים צילום: עידו ארז, ynet

מה דעתך על מניית פועלים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

רשימת הנתבעים שהוגשה הבוקר לבית המשפט כוללת 66 נושאי משרה שהם כל נושאי המשרה שכיהנו בשנים הנחקרות על ידי הרשויות וללא הבחנה בין אופי התפקידים. כמו כן מצויינים שמם של שני משרדי רואי חשבון – סומך חייקין וזיו האפט.

בין השמות מופיעים נוחי דנקנר שכיהן כדירקטור בבנק עד שנת 2003, דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק, עודד שריג, דירקטור לשעבר בבנק הפועלים וכמו כן מי שכיהן כממונה על שוק ההון והביטוח עד לשנת 2013.

כמו כן, חיים סאמט המכהן כיום דירקטור בבנק לאומי מופיע גם הוא ברשימת הנתבעים מאחר שכיהן בעבר כדירקטור בבנק הפועלים. סאמט היה אמור לאחרונה לקחת חלק בוועדה בלתי תלויה שמבקש כעת להקים בנק לאומי כדי לבדוק את השלכות הפרשה שבה היה מעורב, אך לאור טענות כי סאמט יכול להתבע על האשמות דומות בהיותו דירקטור בבנק הפועלים, ביקש לאחרונה לאומי להסיר את שמו של סאמט כחבר ועדה וזאת בכדי שבית המשפט יאשרה כוועדה בלתי תלויה.

הבקשה תוקפת את התנהלות בנק הפועלים בשני מישורים. האחד הוא הטיעון של הבנק לחוסר יכולת להעריך את היקף הקנס ובתוך כך מזכירה הבקשה את הנוסחה השיווצרית שקובעת מתודולוגיה סדורה וברורה לתחשיב הקנס. בנוסף, הבקשה תוקפת את ההפרשות הסמויות שביצע הבנק בהנחיית המפקח על הבנקים, דודו זקן.