נפתלי בנט: "אין טעם בתהליך מדיני, הממשלה תתרכז בכלכלה"

"אם יהיה לי מספיק כוח פוליטי, אני מתכוון לטפל בפנסיה התקציבית. כל מי שעיניו בראשו יודע שבנושא הזה אנחנו דוהרים לעבר צוק. מדינת ישראל תפשוט את הרגל, כי המבנה הזה שלפיו משלמים סכומים לא מבוטלים מתוך תקציב המדינה הוא לא בר־קיימא". כך אמר אתמול שר הכלכלה נפתלי בנט בראיון ל"כלכליסט".

בתעמולת הבחירות מתגאה בנט ב"הפחתת יוקר המחיה ב־5.5%" - נתון שהוא מייחס ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אך לא ברור מה מקורו. מחירי המזון ירדו ב־2.1%, על פי נילסן, בשל מלחמות בין הרשתות וירידה בצריכה, לאחר שכוח הקנייה של האזרח הישראלי ירד, מחיר החשמל ירד בשל המעבר לגז ומחירי המים ירדו בשל ההתפלה וקיצוץ התאגידים.

לפי הלמ"ס, בשנה שעברה ירד המדד ב־0.2%, ולנתון תרמה ירידה של 3.6%במחירי המזון, כולל פירות וירקות, בעיקר בשל הירידה במחירי האנרגיה. גם תחום התחבורה והתקשורת ירד ב־0.9%, ואילו מחירי הבריאות והחינוך עלו בפחות מ־1%.

לפיד. בנט: "יאיר טיפס על עצים שהוא לא האמין שראש הממשלה יפרק ממשלה בגללם" צילום: אוראל כהן

איזה צעד פרקטי עשתה הממשלה כדי להסביר ירידה כזאת?

"אם המחירים היו עולים ב־5% בגלל אלף סיבות, הייתם צולבים אותי. אומרים לי שזה מזל, אבל אני טוען שהפעולות שלנו השפיעו, שבירת קרטל המתווכים החקלאיים תיכנס לתוקף באפריל, אבל הציפיות כבר עובדות. אולי זה רק מזל שהכנסתי 20% משוק הגבינה הצהובה הקשה ליבוא מוזל, וזה כבר משפיע. אולי במזל פירוק קרטל נשר השפיע, או העובדה שביטלתי 15% מהתקנים כדי להקל את היבוא או שלראשונה שר הכלכלה לא הטיל היטל סחר כי הוא לא מאמין בזה".

פירוק נשר מבוסס על מסקנות ועדות טרכטנברג והרשקוביץ. הגבינות הצהובות - זה קורה כל שנה. נכנסת לתהליכים ואתה אומר "זה שלי".

"העיקר שהצגנו תוצאות. מהפכת התקינה וההיטלים והמכסות - הכל תהליכים קודמים? בעולם העסקי מודדים אותך בתוצאות. לקחתי אחריות וביצעתי".

אבל בחוק המזון היתה הזדמנות לטפל במונופול הספקים הגדולים - תנובה, אסם, שטראוס, יוניליוור - ולא רואים את השפעתו.

"זה תהליך. לא הכל טופל, אבל אנחנו מתקדמים. תמיד היו ועדות ודו"חות ואף אחד לא עשה כלום. אנחנו הבקענו".

נפתלי בנט. על הבנייה ביו"ש: "על כל דירה שם יש שלושה מבקשים. המחשבה שבנייה ביהודה ושומרון באה על חשבון מישהו היא טעות. הבנייה שם מכניסה כסף" צילום: אוראל כהן

"התוכנית של לפיד אווילית"

אם יש מאפיין אחד לקמפיין של הבית היהודי הוא הניסיון הבלתי פוסק לטעון שבנט הוא היחיד שפעל בממשלה האחרונה. צה"ל ושר הביטחון היססו מול המנהרות, ואילו בנט דחף לפעולה. שר האוצר העלה את מחירי הדיור, ואילו בנט הוריד את יוקר המחיה. בדרך הוא לא פעם לוקח קרדיט על פעולות שהחלו הרחק ממשרדו, ובעיקר לא מודה שהממשלה שבה היה חבר היתה חלשה פוליטית מכדי להשיג משהו.

ההחלטה הכלכלית המשמעותית ביותר של הממשלה הזאת היתה להתפרק אחרי תקציב אחד. למה בעצם לא החזקתם מעמד?

"זה באמת רע מאוד שהממשלה נפלה. כל כך הרבה דברים נקטעו באמצע. כשאתה נכנס לתפקיד שר, אתה רוצה אופק של שלוש שנים וחצי לפחות. נפילת הממשלה נבעה בעיקר ממערכת יחסים עכורה בין ראש הממשלה ושר האוצר. יאיר טיפס על עצים שלא האמין שנתניהו יפרק ממשלה בגללם, כמו 0% מע"מ. לכולם בממשלה היתה הרגשה שאנחנו מאולצים ללכת לתוכנית".

אבל אתם כרכתם את תוכנית מחיר מטרה ב־0% מע"מ. גם אורי אריאל הקפיא את השוק כשאמר לא לקנות דירות.

"זה הפוך לגמרי. לפיד היה נעול על תוכנית 0% מע"מ, ואחרי שהתברר שזאת תוכנית אווילית הוא לא ידע מה לעשות. זה הוא שלא היה מוכן להעביר את מחיר מטרה עד שהתוכנית שלו תעבור, תפס את זה כבן ערובה. דקה אחרי שלפיד עזב חתמנו על מחיר מטרה וזה פתח את הצנרת".

תרצו להמשיך להחזיק בתיק הבינוי?

"אני מאמין שאם ניתן לאורי להמשיך לעבוד, הדברים יסתדרו. אנחנו צריכים מפא"יניקים כמו אורי. המתנחלים שיודעים לבנות ביהודה ושומרון יודעים לבנות בכל הארץ. לצערי גם לא בנינו מספיק ביהודה ושומרון. על כל דירה שם יש שלושה מבקשים, שבמקום זאת מחפשים דירה בתוך הקו הירוק כך שהמחשבה שבנייה ביהודה ושומרון באה על חשבון מישהו היא טעות. ביש עתיד מטנפים שהכסף הולך להתנחלות - בזמן שבנייה שם גם מכניסה כסף".

בנט לא חוסך בביקורת ממפלגת יש עתיד ומיאיר לפיד העומד בראשה. "אני לא חושב שזה פורסם: במהלך המו"מ הקואליציוני הקודם לפיד לא רצה את האוצר ואני אמרתי שאני מוכן לקחת את התפקיד", חשף בנט. "רק ביום האחרון לפיד לקח את האוצר, כי משרדי החוץ והביטחון כבר היו תפוסים".

בנט לא מצהיר שהוא רוצה כיום את האוצר. לדבריו, "זה תלוי בתוצאות ובקונסטלציה, לא אדבר על תפקידים בשלב זה", אבל הוא מנצל את ההזדמנות כדי לשוב ולתקוף את לפיד, ומאשים אותו כעת בכך שכשר אוצר הוא בלם תוכניות של הבית היהודי, ואילו כיום הוא מציג את אותן תוכניות בדיוק כחלק מהמצע שלו. "זה מדהים. דרשנו דמי אבטלה לעצמאים - הוא עצר את זה ועכשיו מבטיח לציבור. דרשנו העלאת שכר לחיילים - אותו הדבר. אמבולנסים חינם לקשישים - הוא בלם את זה ויוצא עכשיו בהטבה הזאת. זה לא רציני, אבל משכנע הרבה אנשים".

אורי אריאל. בנט: "לצערי גם לא בנינו מספיק ביהודה ושומרון" צילום: נמרוד גליקמן

יותר מדי רגולטורים

לדעת בנט, אין תוחלת כרגע בפעולה מדינית "גם לדעת מי שתומך במסירת שטחים לערבים", ולכן יש להתרכז בנושאים כלכליים. "רק מהמקום של כלכלה חופשית עם רגישות חברתית אפשר לטפל בחברה. צריך להבין שליבת הבעיה בישראל היא היעדר תחרות, התנהלות המגזר הציבורי והיעדר משילות, כי ליועצים המשפטיים יש כוח עודף".

בנט מתייחס לרצונו להופיע בבית הדין לעבודה במשפט הנוגע לחברת פלאפון, שבו נקבע שאסור להנהלה להפריע להתאגדות עובדים. "בעיניי זה היה פסק דין קיצוני ומסוכן - העולם הכי משגשג בישראל הוא עולם הסטארט־אפים ואין בהם התאגדויות - אבל היועץ המשפטי אסר עליי ללכת. תנו לממשלה למשול".

אבל היועצים שם כדי להגן מפני שחיתות.

"פה הכאב שלי. חשיפת הפרשיות האחרונות חשובה כי כך מרפאים את הפצעים, אבל נטינו יותר מדי למשטור עם היועצים. כבר אי אפשר לקבל החלטות כבירות ומהירות. במשטר הנוכחי אי אפשר היה לפרוס את המוביל הארצי".

העמדה של בנט בנוגע לפסיקת פלאפון לא מפתיעה, אולם בכיל התבקש לכאורה שהוא יתמוך בהנהלה, שגורסת שמפעל הברום מפסיד. אך בנט טוען שאין לסייע למפעל מפסיד, הוא גם אינו תומך בוועדים גדולים, ונוסף על כך מנכ"ל משרדו עמית לנג הביע חשש מהשלכות מסקנות ועדת ששינסקי 2 על כיל. "אני לא מתנגד לוועדים, וזה יכול להיות גם נוח יותר לבעלים", מבהיר בנט. "בכיל, לו היתה לי העוצמה, הייתי מושיב את ההנהלה ואת הוועד יחד. ישבתי עם שני הצדדים וכל צד יודע שאפשר להגיע לפתרון".

אפילו אמרת שההנהלה חזירית.

"אני עומד מאחורי הדברים. ראיתי את הדיבידנדים והמשכורות שהיא משכה. כיל היא לא חברה רגילה, כי היא צוברת את הצלחתה ממשאבי טבע ולא מערך מוסף בהכרח. ואם אתה מושך דיבידנדים ומשכורות כאלה, אז ראוי שתשמר עובדים".

היית נותן להם הקלות בששינסקי 2 בתמורה לפתרון המשבר?

"לא צריך לתת להם הקלות בתמורה לכך, אך לגופו של עניין צריך לדאוג שיהיה אינטרס להשקיע בכיל ולא לסחוט את הלימון עד תום תקופת הרישיון".

בהקשר זה מזכיר בנט את ההקלות שקיבלה אינטל מהממשלה - תשלום של 5% מס ומענק של מיליארד שקל. "הציבור כועס, אבל אחרת אינטל תהיה באירלנד. מאז ימי בעולם העסקי לא נלחמתי כל כך קשה על דיל כמו הדיל של אינטל".

מצד אחד לא הבאת חברות גדולות לארץ. מצד שני, יש היקף אקזיטים מטורף וחברות לא רוצות להתפתח ולהפוך לתעשייה.

"העובדות לא נכונות. יש הרבה יותר חברות בשווי של מיליארד דולר ממה שהיה לפני 15 שנה והן נשארות בארץ, כמו וויקס. בנוסף, גם מביאים חברות - בעיקר בתחום המו"פ והסייבר. זה נפלא שחברות נמכרות, אני לא בטוח שאקזיט זה רע לכלכלת ישראל. תראי את הסיפור שלי: מכרנו את סאיוטה ב־145 מיליון דולר ומתוך הבוגרים קמו 7–8 חברות נוספות בזכות האקזיט שנתן ביטחון כלכלי וביטחון עצמי ולמדנו מתודות אמריקאיות. ככה למשל ליאור גולן בטאבולה ששווה מיליארד דולר ויותר. זה כמו נבטים, אני לא בטוח שאקזיט זה רע".