למרות הריבית הנמוכה

חוכמת השוק גורסת שלא כדאי ללכת נגד בנק מרכזי. אם הוא מוריד ריבית או קונה אגרות חוב אל תנסה להמר על מגמה הפוכה, אלא תצטרף אל המגמה הקיימת. 

הצעדים האחרונים של הורדת ריבית אגרסיבית על ידי בנק ישראל מכוונים את המשקיעים ליטול יותר סיכון בכספי החסכונות. כוונה זו לא נאמרת במפורש והיא גם לא הייתה המטרה העיקרית של בנק ישראל, אך היא ללא ספק, התוצאה הנגזרת של החלטותיו.

אחת מההשלכות של אותה "דחיפה" שנתן בנק ישראל למשקיעים הייתה הוצאת כספים מקרנות הכספיות מאחר שתוחלת התשואה בהן, בניכוי דמי ניהול, קרובה לאפס. חלק גדול מכספים אלה הופנו לאפיקים אחרים, שבהגדרה מסוכנים יותר מאשר הקרנות הכספיות.

המעבר לנכסים מסוכנים יותר נובע מעיוות שנוצר בהערכת הסיכונים. הורדות הריבית הרצופות של בנק ישראל נותנות בטחון שרווחי ההון יימשכו ולאחר שסיכון עליית הריבית לא מתממש כבר זמן רב – יש נטייה להתעלם ממנו.

המשקיעים פועלים מתוך הנחה שאם אי אפשר להשיג יותר רווחים יחסית בטוחים, אז אין ברירה וחייבים ליטול סיכונים גבוהים יותר. צריך לציין שמדובר כנראה דווקא במשקיעים שלא שייכים לאוהדי סיכון גדולים, אחרת לא היו מחזיקים כספים בקרנות הכספיות. בנוסף, פעולה זו חושפת פגם שלעתים נופל בתהליך קבלת החלטות של כלל המשקיעים - עצם ההנחה שהשקעות צריכות תמיד לחפש רק רווח בעייתית במציאות השווקים הפיננסיים התנודתיים. פעמים רבות הימנעות מההפסד היא החלטה נבונה ביותר.

מימין קרנית פלוג וג'נט ילן צילום: Britt Leckman

לאן זרמו הכספים?

קרוב למחצית מהסכומים שנמשכו מקרנות הכספיות מאז הורדת הריבית האחרונה זרמו לקרנות אג"ח בעלות תוחלת תשואה שלילית לאחר ניכוי דמי ניהול, דמי שמירה ותשלומי המס. באופן תיאורטי, אם בנק ישראל יוריד ריבית מתחת לאפס, המשקיעים בקרנות אלה, זמנית, עדיין יכולים להרוויח למרות תוחלת תשואה שלילית. יחד עם זאת, צריך לזכור שריבית שלילית עדיין נדירה בעולם ומיושמת בנסיבות מיוחדות שלא בהכרח מתקיימות בישראל. הורדת ריבית מתחת לאפס בישראל רחוקה מדעת הקונצנזוס ולכן רוב המשקיעים לא אמורים לבסס החלטות השקעה על סמך תרחיש קיצוני מסוג זה.

מנגד, סיכון של הפסד מאוד מוחשי במקרה של עליית התשואות בשוק האג"ח. זהו התרחיש שבסיכוי לא קטן עשוי להתממש בחודשים הקרובים. קודם כל, קיימת אפשרות סבירה שתשואות האג"ח האמריקאיות יעלו לקראת העלאת הריבית הצפויה במחצית השנייה של השנה. גם באירופה שוק האג"ח עשוי להתהפך, למרות סכומי שיא שישפוך הבנק המרכזי לקניות האג"ח האירופאיות. יש לזכור שבכל אחת מתוכניות הרחבה כמותית בארה"ב שהיו בשנים האחרונות, תשואות האג"ח ירדו עד שהבנק המרכזי התחיל לקנות בפועל. אולם, עם תחילת הרכישות שוק האג"ח שינה כיוון והתשואות עלו.

לפי הנתונים האחרונים, המצב הכלכלי בגוש האירופאי משתפר ויתכן שגם האינפלציה תעלה, בפרט בגלל היחלשות מהירה של היורו. בתרחיש זה, למרות מעורבותו של הבנק האירופאי, בדומה לארה"ב, גם באירופה שוק האג"ח עשוי לעבור מרווחים להפסדים ולהשפיע על שוק האג"ח בישראל.

גם בישראל הנסיבות הכלכליות לא כל כך מצדיקות חשיפה גבוהה לשוק האג"ח. המשק צומח בקצב יחסית גבוה על רקע ריבית אפסית, הצריכה הפרטית מתחזקת, יש גידול מהיר בהלוואות, עלייה חדה בכמות הכסף, פיחות של השקל ביחס לדולר. כל הגורמים המוזכרים מעלים סיכון לעלייה בסביבת האינפלציה בישראל. אם נוסיף לכך שהתשואות בשוק האג"ח המקומי נמוכות מהאמריקאיות, למרות שהסיכונים הפוליטיים והביטחוניים בישראל גדולים לאין שיעור ביחס לארה"ב, נמצא מעט הצדקה לנטילת סיכונים גדולים בשוק האג"ח המקומי.

לסיכום, הפעם הליכה עם בנק ישראל טומנת בעיקר סיכונים שספק אם מקבלים פיצוי מתשואה שצפויה להניב השקעה.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות.