בנק ישראל: הפסד התוצר ממבצע צוק איתן מסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל
הנזק למשק נבע בעיקר מפגיעה בתיירות ובצריכה הפרטית. לעומת זאת, היצוא והייצור התעשייתי שמרו על יציבות יחסית במהלך ימי הלחימה בעזה
הפסד התוצר שהמשק הישראלי ספג כתוצאה ממבצע צוק איתן מסתכם על פי אומדני בנק ישראל בכ-0.3% מהתוצר, שהם כ- 3.5 מיליארד שקל. הפסד זה נמוך מעט מהגבול התחתון של הערכת הפסד התוצר שגרמה מלחמת לבנון השנייה, שהסתכם ב-0.35%-0.5% מהתוצר השנתי. כך מתברר המפרק "השפעתם של עימותים צבאיים על הפעילות המשקית" בדו"ח השנתי של בנק ישראל, שהבנק מפרסם היום.
- המשק התאושש מ"צוק איתן": צמח ב-7.2% ברבעון הרביעי
- בעקבות צוק איתן: ירידה חדה בענף התיירות הקטינה את העודף במאזן התשלומים
- למ"ס: לראשונה מאז 2009 - צמיחה שלילית של 0.4% במשק ברבעון השלישי
את הדו"ח השנתי עצמו צפוי בנק ישראל לפרסם לקראת סוף החודש. לדברי מחברי הפרק, צד ההיצע בתוצר, כמו היצוא והייצור התעשייתי, שמר על יציבות יחסית במהלך ימי הלחימה בעזה, והנזק למשק נבע בעיקר מצד הביקושים. התכווצות הביקושים פגעה ביצוא שירותי התיירות ובצריכה הפרטית השוטפת. הפגיעה בתיירות אופיינית לעימותים צבאיים שהתרחשו בשנים האחרונות, אולם הירידה בצריכה השוטפת הייתה חריגה בעוצמתה.
מדו"ח בנק ישראל מתברר עוד, כי ההפסד שספג יצוא שירותי התיירות לבדו כתוצאה ממבצע צוק איתן הסתכם בכ-2 מיליארד שקל שהם כ-0.2% מהתוצר. לדברי מחבריו, לענף התיירות בישראל חשיבות גדולה מחלקו בתוצר, שכן משקלו בסך המשרות במשק גדול יותר, והוא מעסיק בעיקר עובדים שמשתכרים שכר נמוך ואין להם חלופות תעסוקה רבות. יחד עם זאת, הצד החיובי של התמונה הוא שלמרות הלחימה הממושכת וההפסקה הזמנית בפעילותן של חלק מחברות התעופה הזרות בנמל התעופה בן גוריון, התיירות לא נפגעה קשה יותר מכפי שהיא נפגעה במלחמת לבנון השנייה.
השוואה לעמוד ענן, עופרת יצוק ומלחמת לבנון השנייה
הפרק בדו"ח בנק ישראל סוקר היבטים מרכזיים בהשפעתו הכלכלית הישירה של מבצע צוק איתן, תוך השוואתם למקביליהם בעימותים הצבאיים האחרים שהתנהלו בשנים האחרונות, בהם המבצעים עמוד ענן (2012), עופרת יצוקה (2008) ומלחמת לבנון השנייה (2006).
מחבריו מציינים כי מלחמת לבנון השנייה היא הבסיס המתאים ביותר להשוואה עם המבצע האחרון בעזה, למרות שבניגוד למבצעים הצבאיים האחרים היא התנהלה בחזית הצפונית ולא ברצועת עזה. זאת בעיקר בשל העובדה שגם היא נמשכה תקופה ארוכה יחסית של 34 יום, וגם היא התנהלה בחודשים יולי-אוגוסט. מבצע עמוד ענן לעומת זאת נמשך 8 ימים בלבד ובניגוד למלחמת לבנון השנייה לא כלל כניסה קרקעית, ואילו אותותיו הכלכליים של מבצע עופרת יצוקה נטמעו בזמנו בהשלכותיו הכלכליות של המשבר העולמי שפרץ בסוף שנת 2008.
מבחינת ההשפעה של כלל העימותים הצבאיים על המשק עולה כי הייצור התעשייתי הכולל אינו רגיש במיוחד לעימותים צבאיים. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את מדד הייצור התעשייתי בענפי הפעילות השונים מוצאים הבדלים בתגובה: בענפי ההייטק לא ניכרת ירידה במהלך העימותים, ואילו בשאר ענפי התעשייה מצטיירת תמונה שונה.
כך למשל, בענפי התעשייה המעורבת-עילית חלה ירידה חדה במהלך מלחמת לבנון השנייה, וזו נבעה בעיקרה מפגיעה משמעותית בפעילותה של תעשיית הנפט והכימיקלים שמרוכזת במפרץ חיפה. התעשיות המסורתית והמעורבת-מסורתית שמרו על יציבות במלחמת לבנון השנייה ונפגעו במידה מתונה במבצע צוק איתן. התעשייה המסורתית, שמשקלה בצפון הארץ גדול פי שניים ממשקלה במחוז הדרום, נפגעה יותר דווקא במבצע צוק איתן, בעיקר בשל הירידה בפעילות בענף המזון, המשקאות והטבק.