תקציב המדינה: העלאת המסים תגיע במוקדם או במאוחר

יאיר לפיד צילום: אוראל כהן

בתקציב 2015 יעד הגירעון המקורי היה אמור לעמוד על 2.5% מהתוצר, אלא שכדי לממן את הגידול בתקציב הביטחון יאיר לפיד החליט להגדיל את הגירעון ל־3.4% מהתוצר. כעת, הודות לתקציב ההמשכי (שהגביל את הוצאות משרדי הממשלה ל־1/12מתקציב 2014 בכל חודש), נראה כי לא יהיה צורך להגיע לגירעון כזה, שמלכתחילה הוגדר כטעות על ידי מרבית הכלכלנים ובנק ישראל. הממשלה תצטרך להחליט כעת בתוך זמן קצר מה יעד הגירעון לשנה הנוכחית ומה המתווה לשנים הבאות.

בתקציב 2015 מפרטים פקידי האוצר גם את הצעדים הפיסקאליים הנחוצים בשנים הקרובות, ומציינים שהממשלה תצטרך לעשות התאמות בהוצאה ובהכנסה כדי לעמוד בכלל ההוצאה שהיא קבעה. על פי האוצר, לפי כלל ההוצאה הנוכחי, עד 2019 יהיה צורך בהעלאת מסים בהיקף של עד 19.3 מיליארד שקל ובקיצוץ של 6 מיליארד שקל. אם תתחיל הממשלה כבר השנה או לכל המאוחר בשנה הבאה את המהלכים הללו, הם יהיו מתונים יותר ופחות יזעזעו את השוק. אלא שנכון לאתמול, במהלך עונת ההבטחות, אף מועמד ריאלי לתפקיד שר האוצר לא דיבר על העלאת מסים או קיצוץ בשירותים. הממשלה החדשה תצטרך להחליט אם היא ממשיכה בעצימת העיניים של זו הקודמת או מתמודדת עם המציאות.

באשר לכספים הקואליציוניים, רוב המפלגות מדברות בגנותם אלא שברגע האמת הן נוטות לדרוש או לתת כספים כאלה כדי להקים קואליציה. לפי החשדות כעת, אותם כספים קואליציוניים היו קרקע פורייה לשחיתות, שוחד, גניבה ועוד מרעין בישין מתחת לאף של שומרי הסף במשרד האוצר.

האוצר והיועץ המשפטי לממשלה יצרו נוהל חדש שאמור לנקות במידה מסוימת את הכספים הקואליציוניים. בעיקר להעלות אותם על השולחן ולהעביר את הניהול שלהם מידי הפוליטיקאים לידי אנשי מקצוע. כדי שזה יקרה, הממשלה צריכה להירתם לכך, ובמיוחד שר האוצר.