ליצמן ינסה להכניס שר"פ לבתי החולים

הפאזל הפוליטי של הרכבת הקואליציה כבר מסמן באנקר אחד: יעקב ליצמן מיהדות התורה יחזור לעמוד בראש משרד הבריאות. אם לא תהיה הפתעה יוצאת דופן בדמות ממשלה רחבה שתכלול את יש עתיד ודרישה של יאיר לפיד לתת ליעל גרמן שוב את התיק, ליצמן יהיה סגן שר הבריאות הבא ללא שר מעליו, כפי שהיה בשנים 2009–2013. גורמים ביהדות התורה הגדירו אתמול את מתן תיק הבריאות לליצמן כאחד התנאים לכניסה לקואליציה עם נתניהו.

דיבר על השר"פ בפריפריה, אבל לא הוציא לפועל

הפעולה הראשונה של ליצמן בתפקיד נחשפה בפאנל הבחירות של "כלכליסט" בנושא בריאות מתחילת החודש. ליצמן הצהיר אז כי הוא מתכוון לבטל את הרפורמות השונות שוועדת גרמן המליצה עליהן. הרפורמה המהותית ביותר היא הגדלת מיסוי המערכת הפרטית, הגבלת התיירות הרפואית, פיצול הביטוחים המשלימים של קופות החולים והזרמת 700 מיליון שקל בשלוש שנים לבסיס התקציב של מערכת הבריאות הציבורית כדי לממן ניתוחים אחר הצהריים. במקום זה ליצמן רוצה להכניס שירותי רפואה פרטיים (שר"פ), כלומר את האפשרות להפעיל את הביטוח הפרטי בבית החולים הציבורי ולבחור רופא.

השאלה הגדולה בנושא השר"פ היא מדוע ליצמן לא עשה זאת בקדנציה הקודמת שלו. בראיון ל"כלכליסט" ביולי 2012 אמר כי הוא עובד על תוכנית פיילוט בבתי החולים בפריפריה, אך הניסיון מעולם לא יצא אל הפועל. גם ליצמן מבין שזה יהיה מאוד לא פשוט להכניס שר"פ, בוודאי לנוכח ההתנגדות של לא מעט רופאים, ראשי קופות חולים ופעילים חברתיים לצעד כזה בשל ההשלכות שלו על עקרון השוויון של הטיפול הרפואי במערכת הבריאות הציבורית.

יעקב ליצמן (מימין) ובנימין נתניהו. רפורמות סקטוריאליות צילום: אלכס קולומויסקי

לטענת ליצמן, השר"פ הוא דרך טובה להכניס כספים לבתי החולים הציבוריים, להפעיל את חדרי הניתוח אחר הצהריים ולשמר את הצוות הרפואי הבכיר, כדי שזה לא יפנה לאסותא. בכל הנוגע לשאר הנושאים במערכת הבריאות הגישה של ליצמן היא הגדלת סל השירותים הציבוריים בכל מקום שאפשר. בטעות ניתן לכנות זאת גישה סוציאל־דמוקרטית, אבל למעשה זו גישה סקטוריאלית. כך עשה כשהצליח להכניס בקדנציה שעברה את טיפולי השיניים המשמרים לילדים לתוך סל הבריאות וגם כשחתם על הרפורמה בבריאות הנפש שאמורה להעביר את הטיפול לקופות החולים.

זה לא אומר שאלה הדברים היחידים שעשה ושכל פעולותיו הן סקטוריאליות, אבל מבחינת הרפורמות הגדולות, המשמעותיות ביותר, שמשאירות חותם, המרוויח הגדול ביותר הוא הציבור החרדי. מדובר בציבור שהוא צרכן גדול של שירותי בריאות עקב מספר הילדים הגבוה במגזר והמודעות לנושא, אבל גם בציבור שמשלם מעט מס בריאות, כי רבים ממנו לא עובדים ואלה שעובדים מרוויחים שכר נמוך.

בקדנציה הקרובה ליצמן מתכוון להמשיך את הרחבת טיפולי השיניים המשמרים לילדים ולכלול בו גם את בני 12–18 ואולי אף לממש את ההצהרה שלו מהקדנציה שעברה ולהחיל את הכיסוי על קשישים.

הקאמבק של הביטוח הסיעודי הממלכתי

נוסף על כך, אם להאמין להבטחות שלו מסוף כהונתה של ממשלת נתניהו בסוף 2012, הפעם הוא יתעקש להכניס להסכם הקואליציוני את תמיכת הליכוד בהחלת ביטוח סיעודי ממלכתי תמורת העלאת מס הבריאות ב־0.5%–1%. במקרה כזה יצטרך נתניהו להסכים להעלאת מסים, צעד שהוא מתנגד לו באופן עקרוני, כדי לממן את הגדלת השירותים הציבוריים באספקה ישירה של המדינה, צעד נוסף שהוא מתנגד לו באופן עקרוני.

ביטוח סיעודי ממלכתי שכזה אמור לפתור את אחת מהרעות החולות של עלות הטיפולים הרפואיים בגיל הזקנה — מימון השהייה במוסד סיעודי, שכיום מוטל רובו ככולו על כיסו של הקשיש הסיעודי. כשחשבון הבנק שלו מתרוקן כמעט לחלוטין, הוא יכול לקבל עזרה קטנה מהמדינה ובעיקר הנטל יישאו ילדיו.

על פי התוכנית, המדינה תממן חלק גדול יותר של השהייה במוסד סיעודי וכך משפחות רבות יוכלו לחסוך עד 90% מהתשלום החודשי. התשלום נקבע כיום על פי ההכנסה של הילדים ויכול להגיע למאות שקלים במשפחות עניות ולאלפי שקלים במשפחות מהמעמד הבינוני־גבוה.