העליון דחה את בקשת אייפקס ותנובה: תביעתו של רוני מאנה נגדן תתברר בבית המשפט

ביולי האחרון הגיש מאנה את תביעתו, בגובה 11 מיליון שקל, נגד קרן אייפקס וחברת תנובה. בתביעה טען כי תיווך בשנת 2013 בעסקה למכירת השוק הסיטונאי מתנובה לחברת גינדי השקעות של מנור גינדי. לדבריו, אייפקס מסרבת לשלם לו את דמי התיווך המגיעים לו – 1% מתוך סכום של 1.1 מיליארד שקל.

תנובה ואייפקס שללו את טענותיו של מאנה על הסף וציינו כי מעולם לו הבטיחו לו תשלום דמי תיווך בנוגע לעסקה הזו וכי מעולם לא סוכם עמו דבר באשר לקבלת שירותי תיווך או שירותים אחרים. "ההיפך הוא הנכון", כתבו בתגובה לבית המשפט, "בזמן אמת הנתבעות שבו והסבירו לתובע כי הן אינן מעוניינות לקבל את שירותיו וכי הן לא תשלמנה לו תמורה כלשהי".

זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס צילום: רמי זרנגר

לצד תגובתן לתביעה, דרשו החברות לדחות את התביעה על הסף – עוד בטרם תתברר בבית המשפט. טענה זו מבוססת על כך שבין אייפקס לבין מאנה מעולם לא נחתם הסכם תיווך בכתב. לבית המשפט גם הוגשה פסיקה התומכת בגרסתן, לפיה דין תביעה לדמי תיווך, בהעדר הסכם בכתב, להידחות.

אולם בחודש שעבר דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת תנובה ואייפקס למחוק את תביעתו של רוני מאנה כלפיהן על הסף והחברות ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון. השתיים טענו שוב בערעור כי העובדה שלא נחתם בין הצדדים הסכם כתוב היא מהותית והותרת ההחלטה על כנה תביא לניהול הליך ממושך ומיותר. עוד צוין כי שיקולי מדיניות תומכים אף הם במחיקת התביעה על הסף, שאם לא כן עלול להיפתח פתח לתביעות סרק בנסיבות בהן לא נערך הסכם בכתב.

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את הערעור של אייפקס ותנובה, בין השאר משום שהעליון לא מתערב בהחלטות הנוגעות לבקשות לדחות תביעה על הסף.

"אכן", ציין השופט בהחלטתו, "אין הלכה של בית המשפט העליון בשאלה המשפטית, אך דווקא בשל כך אין זה ראוי שבית המשפט העליון יאמר את דברו בסוגיה זו ללא תשתית עובדתית-קונקרטית".

לפי השופט עמית, כדי להידרש לסוגיה בנוגע לדרישת הסכם כתוב, לפי חוק המתווכים, ראוי שהעובדות כולן יוצגו בפני בית המשפט כדי לבחון אם יש להבדיל בין עסקאות שונות. "משעה", נכתב, "שבירור הסוגיה טרם מוצה, אין לקבל בשלב מקדמי זה את טענת המבקשות כי ההחלטה מנוגדת ללשון חוק המתווכים".

מתנובה נמסר בתגובה: "מר מאנה לא היה מתווך בעסקה ולא מגיעים לו דמי תיווך מתנובה. מר מאנה פעל כגורם עבור הקונים (גינדי) שמהם קיבל תשלום, ולא עבור המוכרים (חברת השוק הסיטונאי), שהסתייעו בשירותי סיטי בנק, ואשר קיבל מהמוכרים תמורה כפי שהתחייב מהסכם כתוב. על פי בדיקות שערכנו, מעולם לא הובטחו למר מאנה דמי תיווך, לא בעל פה ולא בכתב, והוא מעולם לא התבקש לפעול כנציג המוכרים בהליך המכירה. מר מאנה מבקש להתנהל מול חברת השוק הסיטונאי בלי הסכם תיווך כתוב כמתחייב על פי חוק. בחברת השוק הסיטונאי מחזיקים עיריית תל אביב, תנובה וסיטונאים - למר מאנה אין הסכם כתוב מול אף אחד מהגורמים האלה".