יוג'ין קנדל החל לבחון כמה מודלים להקמת רגולטור־על

נתניהו הטיל על ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ׳ יוג'ין קנדל לגבש תוכנית לחקיקת חוק שיאפשר הקמת מעין רגולטור על לפרויקטים לאומיים גדולים במיוחד. הרגולטור הזה אמור להביא לתיאום בין הרגולטורים הרבים השונים שקיימים כיום, במטרה להאיץ טיפול בפרויקטים כאלה.

נתניהו היה מעוניין להחיל הצעת חוק כזו על תחום הדיור, להגדיר אותו כפרויקט לאומי גדול במיוחד, ובכך להסיר חסמים בירוקרטיים שכיום מעכבים תוכניות רבות (למשל, ועדות תכנון ושמיעת התנגדויות של הציבור לפרויקטים שונים).

במועצה הלאומית לכלכלה יצטרכו להכריע כיצד בדיוק מגדירים פרויקטים לאומיים גדולים במיוחד והאם עניין מתמשך כמו "דיור" יכול בכלל לחסות תחת ההגדרה של פרויקטים שכאלה. זאת בזמן שבאופן אינטואיטיבי יותר דווקא פרויקטים כגון פיתוח מאגר הגז תמר או לווייתן, הקמת רכבת קלה או תחתית בגוש דן או מעבר צה"ל לנגב, יכולים להיחשב פרויקטים לאומיים גדולים במיוחד.

המטרה מאחורי הצעת החוק היא לוודא כי לכל פרויקט לאומי גדול יש גוף אחד שמרכז את הטיפול בו. זאת בניגוד למצב כיום שבו פרויקטים רבים פשוט נופלים בין הכיסאות משום שאין רגולטור אחד שאחראי עליהם באופן בלעדי. הדוגמה הטובה ביותר לכך לפרויקט שנפל בין הכיסאות הוא פיתוח מאגר הגז לווייתן. עד למכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט לפני ארבעה חודשים, הרגולטורים השונים פשוט כדררו את הנושא מהאחד לשני בלי לקדם אותו באמת.

יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה צילום: אוראל כהן

במועצה בוחנים מודלים שונים בעולם לרגולטור על מסוג זה. באוסטרליה, למשל, קיים מודל שכזה. שם ישנו רגולטור על שנבחר בכל פעם מחדש בהתאם לזהות הפרויקט. מטרתו היא לתאם בין הרגולטורים הרלוונטיים, ולאו דווקא להיות רגולטור בעל סמכות הכרעה עליונה במקרה של חוסר הסכמה בין הרגולטורים השונים. פרויקטים לאומיים שזוכים להגדרה קריטיים במיוחד, או מורכבים במיוחד ובעלי השפעה מרחיקת לכת על המשק כולו, זוכים להתייחסות מיוחדת מצד ועדת שרים ייעודית שמוקמת לטובת העניין שפועלת למעשה כגוף מאשר מעל לרגולטור־על.

במודל האוסטרלי הרגולטור־על לא מקצר תהליכים ולא עוקף בירוקרטיה קיימת, אלא פשוט מתאם בין הגופים השונים, מוודא כי אין צווארי בקבוק שהתהליכים נתקעים בהם, ובלשון פשוטה מוודא שהדברים קורים. אחרת, האמון הציבורי ברגולטור כזה היה עלול להתרופף, שכן הוא היה נתפס כמעין מנגנון של הממשלה לעקוף בירוקרטיה ולמעשה להיות ריבון עריץ שלא מתחשב באינטרסים הציבוריים.

המועצה הלאומית לכלכלה תצטרך כעת לחפש מודלים נוספים שקיימים בעולם לעניין זה ולהמליץ לראש הממשלה כיצד לנסח הצעת החוק מתאימה לעניין.