הרכבת הקלה בת"א מאחרת ובדרך גורמת לעיכוב פתרונות דיור

בבנק ישראל מערכים שהרכבת הקלה בתל אביב תופעל רק ב־2025 ושהקו המהיר לירושלים יושלם לפני הגעת הציוד. בנק ישראל בחן את פיתוח תשתיות התחבורה בין 2012 ל־2015 במסגרת הדו"ח השנתי. עוד קובעים מומחי הבנק כי פרויקטי תחבורה ציבורית חורגים מהתקצוב ומלוחות הזמנים ואת המחיר של אוויר באיכות נמוכה ובפקקים מתארכים משלמים אזרחי ישראל.

לפי בנק ישראל הסיבה למצב היא התנהלות איטית מהמצופה: "רוב התוכניות בתשתיות תחבורה חורגות מלוח הזמנים המתוכנן להשלמתן ולכן מובילות בטווח הבינוני להשקעה קטנה מהמתוכנן בתשתיות התחבורה". עם זאת, פרויקטים של תשתיות תחבורה חורגים מעלותם המקורית בכ־31% בממוצע.

ישראל כץ צילום: אוראל כהן

בנק ישראל בחן את שני הפרויקטים הגדולים בתחום התחבורה הציבורית.

הראשון, הסבת כל ציוד הרכבת לחשמל, שמעולם לא החל בגלל שינויים בתוואי כביש ותוספת מסילה, וכן בגלל שינוי טכנולוגי שמצריך גם שדרוג תשתית. בנוסף, עלותו המשוערת של הפרויקט זינקה מצפי משוער של 2 מיליארד שקל ב־2004 וכעת היא מוערכת ב־17 מיליארד שקל.

הפרויקט השני שנבחן הוא הרכבת הקלה בתל אביב. ההשקה המקורית של הרכבת הקלה נקבעה ל־2013 אך כעת ההערכה היא שרק בשנת 2025 יתחיל הפרויקט לפעול. לפי הדו"ח של בנק ישראל, "פרויקט זה סבל מהקפאות, החלפת זכיינים, בעיות פיננסיות, שינויים בגופי הביצוע ושינויים רבים הן בתאריך הסיום הצפוי, והן באומדנים לעלותו הכוללת". עלות הפרויקט מוערכת כעת ב־16.1 מיליארד שקל – חריגה של כ־50% מהתקציב המקורי שיועד לו. בבנק ישראל מציינים שהעיכוב בפרויקט פוגע לא רק בכלכלת תל אביב וברווחת תושביה, אלא גם מעכב בנייה בעיר. "להיעדרו של פתרון תחבורתי למטרופולין תל אביב במשך תקופה כה ארוכה יש עלויות גבוהות הן במונחים של פריון כלכלי והן במונחים של פגיעה ברווחת התושבים, אובדן זמן וזיהום אוויר. וכן מעכב את ציפוף הבנייה במטרופולין, תהליך שייתן מענה לביקוש לדיור".

בנק ישראל מזכיר שבפברואר 2010 תקצבה הממשלה תוכנית גרנדיוזית לרישות המדינה ברכבות וכבישים. התוכנית, "נתיבי ישראל", תוקצבה בכ־27 מיליארד שקל עד שנת 2020. "כשעוקבים לאורך זמן אחר ביצוען של התוכניות, מוצאים שהן נתקלו בבעיות ועיכובים. כתוצאה מכך רק חלק מהן מגיעות לכלל ביצוע".

בנק ישראל טוען שמשרדי הממשלה היו אמורים לתקצב את תוכניות התחבורה כך שההוצאות היו אמורות לגדול בין 2012 ל־2015 מ־11 ל־23 מיליארד שקל. "גידול זה היווה מחצית מהגידול בתקציב המדינה", אומרים שם. למרות התוכניות, המציאות היא ש"ההפרש בין הצפי ל־2015 ב־2012 ובין הצפי ל־2015 בתחילת 2015 מגיע ל־10 מיליארד שקל, כלומר ירידה של 45%, וזאת אף על פי שהממשלה לא ביטלה תוכניות משמעותיות לפיתוח התחבורה. העובדה שההוצאה נמוכה מהצפוי אינה מעידה על חיסכון או יעילות", או במילים אחרות המדינה "מפשלת" על חשבון האזרח פעמיים ־ גם בתקצוב וגם באיחור בלוחות זמני ההקמה.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה ש"נתוני בנק ישראל שגויים ומוטעים ואינם משקפים כלל את המציאות. משרד התחבורה מקדם כיום מיזמים תחבורתיים, בהיקף כולל של יותר ממאה מיליארד שקל. בנושא חשמול הרכבת הרי שהתכנית יצאה לדרך ומתקדמת כיום כמתוכנן בניגוד למצוין בדו"ח. מכרז הקטרים החשמליים נמצא כיום בשלב בדיקת ההצעות (שהוגשו על-ידי ארבע חברות בינלאומיות). לא הייתה כל חריגה בתקציב החשמול. הסכום הראשוני עליו דובר היה אומדן בלבד ולא כלל את כל המערכות המתקדמות

באשר לקו הרכבת ירושלים תל אביב. אין שום עיכוב בפרויקט והוא צפוי להיחנך במועדו. אספקת הקטרים החשמליים, המיועדים לקו הרכבת המהיר ירושלים- תל אביב, צפויה במחצית הראשונה של שנת 2017 והפעלת הקו המהיר מתוכננת לתחילת שנת 2018 , כך שלמעשה, הטענה כי הציוד יגיע אחרי הפעלת הקו איננה נכונה כלל. הפרויקט הרכבת בתל אביב אמור להיחנך כבר בשנת 2021 ולא כפי שצוין בדו"ח".

צוות מיוחד יבחן את כדאיות איחוד מכרזי הרכבת הקלה

צוות הבדיקה החיצוני של מכרזי הרכבת הקלה בתל אביב יבחן גם את מסקנות חברת הבקרה הצרפתית אג'יס (EGIS) שמפקחת על הפרויקט. מדובר בניסיון להבין האם ניתנה בעבר המלצה לעכב את הפרויקט או לאחד בו מכרזים במטרה לצמצם עלויות הקמה שחורגות כבר בכ־50% מגובה התקציב המקורי.

כזכור, בפברואר האחרון החליטו משרדי האוצר והתחבורה על מינוי צוות חיצוני לבדיקת מכרזי הרכבת הקלה בתל אביב.

מדובר בבדיקה כפולה: הראשונה כוללת את אותם המכרזים (קרונות, חשמול) שהאוצר ביקש לאחדם לכדי מכרז בודד במטרה לחסוך עלויות, כאשר שר התחבורה ישראל כץ סרב להיענות לבקשה בטענה שהאיחוד יעכב את פיתוח הרכבת העירונית. הבדיקה השניה תענה על השאלה האם להעניק לחברת PB זכות פיקוח על הפיתוח של הקו הראשון ("הקו האדום") תחת הליך של פטור ממכרז שעלותו כ־900 מיליון שקל.

מי שמונתה כאחראית לבחינת הנושא היא החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי ביואנג'ו, שבחרה בשבוע שעבר בשני נציגים – רונן וולפמן ויצחק עזר – לבדוק את חוזי נת"ע שאגף התקציבים באוצר רצה לאחד. וולפמן שימש בין 2004 ל־2007 כמנכ"ל חברת מקורות ובעברו כיהן כסגן הממונה על התקציבים. עזר הוא רו"ח וברשותו ניסיון בעבודה מול המגזר הממשלתי.

על פי ההערכות, הלו"ז שניתן להם הוא לפחות חודש ימים, בכפוף למינויו של שר תחבורה חדש.