המשרות החלקיות הקפיצו את הפער בחברות כוח האדם

פערי השכר בדנאל ובתיגבור ‑ שתיים מחברות כוח האדם הגדולות והוותיקות, והיחידות שנסחרות בבורסה ‑ הם מהגבוהים במשק. אחת הסיבות לכך היא שמרבית העובדים בחברות כוח מועסקים במשרות חלקיות.

אילן ישראלי, מנכ"ל דנאל, רשם בשנה שעברה עלות שכר של 257 אלף שקל בחודש. זאת לעומת עלות שכר ממוצעת של עובד בדנאל שעמדה על 3,500 שקל בחודש. כלומר עלות העסקתו של ישראלי גדולה פי 73.4 מזה של העובד הממוצע בחברה. ב־2013 עמד הפער על פי 55.7 בלבד, שכן עלות שכרו של ישראלי היתה 174 אלף שקל בחודש.

בחברת תיגבור עלות השכר של המנכ"לית אורית בנבנישתי עמדה בשנה שעברה על 157 אלף שקל בחודש, ואילו עלות השכר הממוצעת של עובד בחברה היתה 3,700 שקל. כלומר מדובר בפער של פי 42.4. ב־2013 היה הפער מעט גדול יותר, פי 45.

אורית בנבנישתי מנכלי"ת תיגבור ואילן ישראלי מנכ"ל דנאל

מדובר בפערים מהגבוהים במשק, אולם יש לקחת בחשבון שאם נשווה בין עלות השכר של המנכ"לים לזו של עובדים במשרה מלאה בלבד יקטן הפער לפי 22.4 בתיגבור ולפי 33.9 בדנאל. בהקשר זה יש ציין שמשרה חלקית היא פעמים רבות העדפה של העובד או של מזמין השירות, ולא של חברת כוח האדם.

לחברות כוח אדם יש הרבה מקום להתפתח, במיוחד אם הן פונות לא רק לחברות עסקיות אלא גם אל גופי המגזר הציבורי, שמעוניינים להפריט או להוציא למיקור חוץ שירותים שונים.

תיגבור ודנאל מפעילות כיום מאות עובדי סיעוד, לאחר שזכו במכרז של הביטוח הלאומי. דנאל גם מפעילה הוסטלים לאוטיסטים וכיתות לימוד לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

בשנים 2011־2014 גדל מספר המועסקים של דנאל בכ־19% (בין היתר בזכות רכישת חברות המספקות שירותים לבעלי צרכים מיוחדים) והגיע ל־19 אלף. מספר המועסקים של תיגבור נותר 10 אלף.