על הספה של כחלון

"להקה של ברבורים שחורים התיישבה עלינו", הפליג בתיאוריו נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בקונצרן אי.די.בי, כשניסה להסביר איך התרחשה הקטסטרופה העסקית שלו. מי שעקב אחרי מה שהתחולל באי.די.בי בשנות הקסם, מבין היטב שלאמירה הזו אין שחר. לא ברבורים שחורים, כי אם ברבורים לבנים שהודיעו בקולי קולות שהנה הם מגיעים. למשל הרפורמה בסלולר, שלטענת דנקנר גרמה להידרדרות חריפה בשווי הקבוצה שבראשה הוא עמד - אם דנקנר לא היה מאמין שבכוחותיו לעצור אותה, אולי הוא היה נערך אליה כראוי; אם הוא לא היה חולב את החברה בדיבידנדים לאורך השנים, אולי אז צבעה של הלהקה היה הופך בהיר יותר.

הטיפול במשבר הדיור דורש יותר מחיוך יפה

לא קשה לדמיין את היום שבו באמת תתיישב להקה של ברבורים שחורים על הכלכלה העולמית או המקומית. אפשר כבר לשמוע את ההסברים על אירוע בלתי צפוי שגרם לירידת מחירים חריפה בענף הנדל"ן ואת קולות ההדף שלה. גם את ההסברים שישרבבו לתוכם את צמד המילים "כוח עליון" כבר ניתן לשמוע בבירור. אלא שכמו במקרה של דנקנר, הקשר בין תיאורים אלו למציאות קלוש. צפירת האזעקה המי־יודע־כמה לשוק הנדל"ן נשמעה היטב בנתונים שהתפרסמו אתמול: ביקושים של 5.6 מיליארד שקל למשכנתאות בחודש מרץ סוגרים רבעון ראשון של טירוף משכנתאות. הנתונים האלו משאירים מאחור את ממוצע המשכנתאות ב־12 החודשים האחרונים שעמד על כ-4.4 מיליארד שקל, וגם את אלו של 24 החודשים האחרונים.

ח"כ משה כחלון צילום: אמיל סלמן

אם הרבעון הראשון של השנה הוא הניו־נורמל, הרי ששר האוצר והנדל"ן החדש משה כחלון מקבל פצצה עם הרבה יותר חומר נפץ ועם מנגנון השהיה קצר יותר. פירוקה ידרוש ממנו להיות יותר פסיכולוג מכלכלן. שרי האוצר והבינוי שלפניו הבטיחו שהמחירים ייעצרו ב־2014 ושב־2015 הם יירדו. ב־2014 הם לא עצרו וב־2015 הם ימשיכו כנראה לעלות. התשובה של השוק הגיעה במרץ ונמשכה גם אחרי שהסתיימו הבחירות. המשמעות היא שאף אחד לא מאמין עוד כי לממשלה יש יכולת אמיתית לטפל במחירי הדיור. כדי שמישהו יאמין שהתוכניות של כחלון הולכות לעשות משהו בשוק הנדל"ן, הוא יצטרך הרבה יותר מהצהרות בומבסטיות וחיוך מרשים למצלמה. הוא יידרש להראות תוצאות. בשונה מקודמו בתפקיד, כל הפעולות שיעשה כחלון ייעשו בתקופה של עליות מחירים, מה שיקשה עליו עוד יותר לפתח את האמון בקרב הרוכשים שכדאי להם לחכות.

מעמד הביניים רוצה להיות טייקון נדל"ן

גם הצד הכלכלי הטהור נראה מדאיג. מסקירה שפרסם האוצר אתמול עולה כי 25% ממשקי הבית שרכשו דירות באזור

באר שבע, רובם בקריית גת, הם בעלי שכר ממוצע של 3,000 שקל בחודש. 3,000 שקל שקונים דירה בשווי של כ־830 אלף שקל. זה נתון לא הגיוני. ההסבר ההגיוני הוא שיותר ויותר הורים של זוגות צעירים נוטלים על עצמם סיכונים שהם כבר לא צריכים לקחת בגילם, ויותר משקיעים מוכנים להיכנס לשוק הנדל"ן.

לא מדובר בטייקוני נדל"ן, אלא באנשים מהמעמד הבינוני־גבוה שמשתכרים עד 26 אלף שקל בחודש. גם הם מאמינים שהמחירים יוסיפו לעלות לפחות בשלוש השנים הקרובות (פרוייקט כרמי גת יאוכלס בשנת 2017). כל עוד המוזיקה הזו ממשיכה להתנגן, כל עוד הריבית נמוכה ומחירי הנדל"ן לא מפסיקים לעלות, החגיגה תימשך. ברגע שברבור שחור או לבן יחנו כאן לכמה רגעים, זה כבר עלול להסתיים בטרגדיה כלכלית של אותם משקי בית.