חברות כרטיסי האשראי: תחרות מדומה
חברות כרטיסי האשראי משחזרות את התעלולים של חברות הסלולר
"בשוק הסלולר יש תחרות אגרסיבית על כל לקוח" - כך אמר בראיון ב־2007 ניר שטרן, אז משנה למנכ"ל פלאפון והיום מנכ"ל סלקום. ואולם, רק ב־2010, לאחר שנכנסו לשוק מתחרים חדשים, התחרות המדומיינת של שטרן הפכה למציאות.
- חברות האשראי: לדחות יישום רפורמת הדביט
- חובות הציבור נערמים, בחברות האשראי חוגגים
- הלוואות משקי הבית מחברות האשראי זינקו ב־27% בשנה
שטרן לא היה חריג בענף בתקופה שהדבר נאמר בה. גם מתחריו מסלקום (עמוס שפירא) ומפרטנר (דוד אבנר) באותן שנים לא הפסיקו לדקלם את המנטרה הידועה ששוק הסלולר הוא שוק תחרותי מאוד. לצד האמירות הללו המשיכו חברות הסלולר בסדרה של העלאות מחירים זו אחר זו. גם לזה כמובן היו להן הסברים: השירות ללקוח, ההשקעה בטכנולוגיה או כל הסבר אחר שיגרום לצרכנים להשלים עם העובדה שאולי זה בסדר שהמחירים ממשיכים לעלות בהתמדה. מדהים לראות עד כמה הכרונולוגיה הזאת תואמת את מה שקורה כעת בשוק כרטיסי האשראי.
בעיה עבור רפורמת הדביט
בדו"ח הכספי של ישראכרט מהשנה האחרונה, למשל, כותבת החברה על התחרותיות בתחום הסליקה כי היא "חריפה ומתמקדת בכל תחומי הפעילות במגזר". גם בדו"חות החברות האחרות התיאורים של התחרותיות בענף נראים כאילו נלקחו היישר משנת 2007 בענף הסלולר. אותם טיעונים מדופלמים, תחרותיות נמוכה ומחיר שזוחל כלפי מעלה.
בשוק תחרותי חברה שמזהה כי מתחרתה מעלה את המחיר מתגאה במחיר הנמוך שלה כדי למשוך עוד ועוד לקוחות ולהגדיל את נתח השוק שלה. מה קורה בשוק כרטיסי האשראי? בדיוק ההפך, ואם יש ירידה במחיר היא לרוב לצורך עלייה. כלומר, מגייסים בית עסק חדש במחיר נמוך ואחר כך, באחד מדפי החשבון החודשיים, יופיעו לו שתי שורות קטנות שמבשרות על עליית המחיר. למה? כי אפשר.
הפרקטיקות האלה צריכות להטריד את הרגולטורים ששואפים לקדם את רפורמת הדביט. תשלום באמצעות דביט אמור להיות זול יותר לבתי העסק ובשרשור גם ללקוחות, כי במקום להשתמש בכרטיסי אשראי המגלמים עלויות נוספות יעבור עם ישראל לתשלום בסוג של מזומן אלקטרוני. בפברואר פרסם הפיקוח על הבנקים כי העמלה הצולבת בכרטיסי הדביט תהיה תחילה 0.3% - נמוכה משמעותית מזו של העסקאות הרגילות - 0.7% כאמור.
בפיקוח על הבנקים וברשות ההגבלים העסקיים, שיזמו את הרפורמה כדי לקדם את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, מסתמכים על ההנחה שעמלה צולבת נמוכה יותר תתורגם בתורה לעמלת בית עסק נמוכה יותר שתעודד בתי עסק לאמץ את השימוש בכרטיסי הדביט. ואולם, הנורמות העמוקות המושרשות בשוק כרטיסי האשראי מערערות את נכונות ההנחה הזאת. מי שמחפש את נורות האזהרה יכול למצוא אותן בחוסר קורלציה מלא בין העמלה הצולבת לעמלה הסופית. גם העובדה שחלק מחברות כרטיסי האשראי ביקשו כבר לדחות את מועד יישום הרפורמה אינה מבשרת טובות.
גילה כבר מודע לבעיה
גם התעקשותו של הממונה על הגבלים דיויד גילה לקבוע את העמלה הצולבת בדביט בבלעדיות ולייתר את ההליך המשפטי מול חברות כרטיסי האשראי עשויה שלא להשפיע. גילה רוצה להחזיק את היכולת הזאת כקלף מול חברות כרטיסי האשראי, שכן היא תאפשר לו, אם תאושר, להוריד את העמלה הצולבת על עסקאות גם לאפס במידת הצורך.אלא שהתנהלות חברות כרטיסי האשראי מוכיחה פעם אחר פעם שטיפול במחירים בדרכים מהסוג הזה הוא לא אפקטיבי.
כך או כך, אמנם הרגולטורים יודעים שהדביט יוכל להפחית מחירים, אך התרופה הטובה ביותר להיעדר תחרות בשוק הסליקה היא הכנסת שחקנים חדשים - חוץ־בנקאיים - שיתחרו עם השחקנים הקיימים על גובה העמלה. לשם כך הם הורו לחברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) לפתח מתג חדש (EMV) שיוכל לחבר אליו שחקנים חדשים.