המפקח על הבנקים מציב רף לפשרה בתביעה נגד בכירי לאומי

המפקח על הבנקים דודו זקן, רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים הגישו ביום חמישי לבית המשפט המחוזי בתל אביב את עמדתם לגבי הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת נגד דירקטורים בבנק הפועלים בפרשת הבנק הטורקי פוזיטיף. הרגולטורים לא מרוצים מהסכם הפשרה, והסתייגויותיהם משרטטים הן את הפשרה הרצויה לדעתם בתביעה זו, ואת הן גבולות הגזרה של פשרה עתידית, אם תהיה כזו, בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בכירי בנק לאומי בעקבות הסדר הטיעון עליו חתם הבנק עם הרשויות האמריקאיות. במסגרת ההסדר שילם הבנק קנס של 400 מיליון דולר, לאחר שהודה כי סייע לאזרחים אמריקאיים להעלים מסים בשנים 2002‑2010.

במרכזן של שתי התביעות עומדת הדרישה של בעל מניות להיכנס בנעלי החברה ולתבוע פיצוי מנושאי משרה על מחדליהם. שתיהן עוסקות במעשים פליליים שנעשו בבנק גדול בישראל; שתיהן עוסקות בשאלה הידיעה והאחריות של נושאי המשרה בו; ואותם עורכי הדין - עמית מנור ויוקי שמש - מייצגים את התובעים בשני ההליכים, ועל כן הדימיון הוא רב.

האירוע שהניע את התביעה בפועלים הוא אישור פיצוי מופרז לכאורה לקרן ההשקעות RP שהייתה בקשרים עסקיים עם חברת אלרן הנמצאת בבעלות בני משפחתו של יו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר. הפיצוי בגובה 25 מיליון דולר ניתן ל־RP ב־2008 על חלקה בעסקת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף שיזמה ביחד עם הפועלים. ניגוד העניינים של דנקנר הוביל להרשעתו בהסדר טיעון. עונשו: 8 חודשי מאסר וקנס של מיליון שקל.

עם פתיחת החקירה של הפרשה ב־2010, הוגשה תביעה נגזרת נגד 14 דירקטורים בבנק, בטענה שהתרשלו כשלא פיקחו כראוי על התנהלותו של דנקנר. התובעים טענו שהפיצוי ל־RP היה אמור לעמוד על 5 מיליון דולר בלבד, והפער בין סכום זה לסכום ששולם בפועל הוא סכום התביעה: 70 מיליון שקל.

התביעות הנגזרות מבקשות לשקף את היקף הנזק

גם באירוע שהניע את התביעה נגד לאומי מעורבים מעשים פליליים. לאומי הודה במסגרת ההסדר כי סייע באופן אקטיבי ללקוחותיו להתחמק מתשלומי מס, וזאת באמצעות מנגנון הלוואה פיקטיבי. בהסדר צוין 23 פעמים שהמנהלים בבנק ידעו ואישרו את הנוהל הבעייתי.

בספטמבר 2013 הגיש בעל מניות מיעוט בבנק לאומי בארי לנואל בקשה לתביעה נגזרת כנגד חמישה מבכירי בנק לאומי לשעבר, ביניהם המנכ"לית והיו"ר דאז גליה מאור ואיתן רף. בינואר השנה הגישו עו"ד של לנואל נוסח מתוקן לתביעה המקורית שהרחיב את האחריות ל־15 נושאי משרה בכירים בעבר ולפירמות רואי החשבון של הבנק. סכום התביעה עודכן גם הוא ועלה מ־340 מיליון שקל ל־2 מיליארד שקל, שעל פי התובע הוא הסכום שמשקף את הנזקים הכוללים שנגרמו לבנק.

המפקח על הבנקים דודו זקן. לא כל פשרה תהיה מקובלת עליו צילום: מיקי אלון

בהסכם הפשרה בתביעה הנגזרת נגד הפועלים, שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א בינואר השנה, הוצע שחברת הביטוח של 14 הדירקטורים תשלם 6 מיליון שקלים לבנק כפיצוי, ובתמורה התביעה נגדם תימחק. עוד נקבע שלמעלה מ־20% מסכום הפיצוי ישמש כשכר טרחה ותגמול אישי לתובעים. שלושת עורכי הדין של התובעים יזכו לשכר טרחה של 1.2 מיליון שקל, בעוד שני בעלי המניות שתבעו, יששכר רובין ומאיר אלתר, יקבלו 50 אלף שקלים כל אחד. עם הגשת ההסכם, הורתה השופטת יהודית שבח להעביר אותו לעיונו של המפקח על הבנקים דודו זקן. בהמשך הודיע מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות עו"ד ליאב וינבאום שגם רשות ני"ע ומשרד המשפטים יבחנו את ההסכם.

ביום חמישי הגישה היועצת המשפטית של בנק ישראל עו"ד אורנה ואגו את נייר העמדה. בשורה התחתונה, שלושת הרגולטורים מתנגדים לאישור ההסכם במתכונתו הנוכחית. ואגו מצביעה על שלוש בעיות מרכזיות בפשרה עם הפועלים, שיש בהן כדי לייצג את עמדת הרגולטורים בפשרה עתידית גם בלאומי.

הבעיה הראשונה היא הפער הלא מוסבר בין הפיצוי בפשרה לבין הנזק שנגרם לכאורה לקופת הבנק לטענת התובעים. "המפקח מבקש להדגיש את הפער הגדול מאוד שבין הנזק הנטען שנגרם לבנק בבקשת האישור (כ־70 מיליון שקלים), לבין סכום הפיצוי עליו הוסכם במסגרת הסכם הפשרה (6 מיליון שקל ברוטו)", כותבת ואגו. במילים אחרות, המפקח לא חושב שפשרה שמחזירה לבנק הפועלים 6.8% מהנזק שנגרם לו לכאורה משרתת בהכרח את טובתו, ולכן הוא מבקש מבית המשפט שידרוש לקבל הסברים הנוגעים לנוסחה בה השתמשו כדי להגיע לפיצוי ולהנחות שעליהן התבססו.

הנקודה הזו מעניינת אם בוחנים אותה מול הפשרה שנוסחה בעבר בפרשת הסיוע להעלמת מס בלאומי. בינואר נחשף ב"כלכליסט" כי מנכ"לית לאומי מאור, היו"ר רף ובכירים נוספים בבנק לשעבר ניהלו מגעים להסכם פשרה בתביעה הנגזרת נגדם, שבהם הייתה מעורבת גם חברת הביטוח לוידס. סכומי הפשרה שהיו אז על הפרק נעו סביב 60‑70 מיליון שקל שהיו אמורים לצאת מכיסה של חברת הביטוח. למעשה, אפשר היום לעשות העתק-הדבק לטיעון באשר לאותם דיונים בפרשת לאומי. "הפער הגדול", כפי שכינה זו המפקח במקרה של הפועלים, רק הולך ומתעצם במסגרת ההסכמות שכמעט והיו במקרה של לאומי - הסדר שהיה מכניס לקופת הבנק 3%‑4% בלבד מהנזק. ככל הנראה, הרגולטורים לא יתנו את ברכתם להסכם שנע סביב הסכומים האלו ושיעור הפיצוי הזה. זקן ידרוש לראות תחשיב מפורט ובעל היגיון. למשל, במידה ונושאי המשרה ידרשו להחזיר כסף מכיסם, האם הסכום ישקף את הבונוסים שקיבלו על רווחים שנוצרו בעקבות הפעילות הלא חוקית?

בסופו של דבר, הסכם הפשרה בלאומי הוקפא לאור ביקורת ציבורית חסרת תקדים מצד גופים שונים שמחו על הסכום הנמוך ועל כך שהכספים בהסכם הפשרה יגיעו מחברת הביטוח בלבד מבלי שבכירי הבנק לשעבר ישאו באחריות כספית כלשהי. הלחץ האדיר הביא להתערבותו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין שהקים צוות בדיקה כדי לבחון את כל ההיבטים האזרחיים והפליליים של הפרשה. הבנק הודיע כי המגעים להסכם פשרה יופסקו עד לסיום הבדיקה.

הבעיה השנייה שעליה מצביעים הרגולטורים היא היקף הפטור שנותן ההסכם. במסגרת הסכם פשרה, מקובל לקבוע מי מקבל "חסינות" מתביעה עתידית של גורמים נוספים לגבי הנזקים. באופן טבעי, עורכי הדין רוצים שגורמים רבים ככל האפשר יקבלו את החסינות. אלא שהרגולטורים סבורים שבמקרה של הפועלים הם הלכו קצת רחוק מדי. שימו לב לניסוח הרחב שניתן בהסכם הפשרה בפועלים: "הבנק מוותר ומשחרר את הדירקטורים ומר דנקנר, כל נושא משרה אחר בו, בהווה ובעבר, וכל צד שלישי אחר, לרבות RP וחברות הקשורות אליה, באופן סופי ומוחלט מכל חבות". דעת הרגולטורים לא נחה מהניסיון “לדחוף” כמה שיותר נושאי משרה וחברות תחת קטגוריית החסינות: "המפקח סבור כי יש קושי של ממש בסעיף זה", כותבת ואגו.

גם במקרה של פשרה בלאומי ייתכן ויהיה ניסיון דומה לתת פטור נרחב מתביעות עתידיות, והרגולטורים מאותתים שמתווה כזה לא נראה להם. בתביעה נגד לאומי לא צורפו כל נושאי המשרה שיש פוטנציאל שהיו מעורבים במהלכים בתוך הבנק, ולא כל הדירקטורים בתקופה הרלוונטית נמצאים ברשימת הנתבעים. גם היועצת המשפטית החיצונית של הבנק במשך 25 שנה עו"ד דליה טל אינה ברשימת הנתבעים. אם הבנק יבקש לתת גם להם פטור, הוא עשוי להידרש לספק הסבר הגיוני וממצה לכך.

התגמול לעורכי דין: עד 10% מסכום הפיצוי

הרגולטורים מבקרים גם את התגמול לעו"ד של התובעים. בפשרת הפועלים, עו”ד שמייצגים את התובעים אמורים לקבל 1.2 מיליון שקל. "שכר הטרחה עליו הוסכם בין הצדדים חריג בגובהו - 20% מתוך 6 מיליון שקל פיצוי. מדובר בשכר טרחה שספק אם היה עומד בקריטריונים שקבע בית המשפט העליון", כותבת עו"ד ואגו.

תשלום לעו"ד של התובעים שניהל את ההליך המורכב של תביעה נגזרת, שנוגעת לאינטרס ציבורי רחב, הוא הכרחי. אך השאלה היא מהו התשלום הסביר, בהינתן העובדה שכל שקל שהם מקבלים נגרע מהפיצוי לחברה. הרגולטורים חושבים שעד 10% מהסכום זה סביר.