דיווח שוטף
מינטקביץ': "חשבתי להשקיע בהנפקה 250 אלף ש', אבל דנקנר אמר שאין צורך"
סגן יו"ר גזית גלוב ויו"ר רשות ערך לשעבר מעיד הבוקר במשפט הרצת המניות בחברת אי.די.בי; לדבריו, הוא בדק בתקופת ההנפקה אם חיים כצמן, בעל המניות העיקרי בגזית גלוב, יהיה מוכן להשקיע וזה השיב לו כי הוא "שוקל את העניין"
- הרצת מניות אי.די.בי: יו"ר רשות ני"ע לשעבר יעיד מטעמו של דנקנר
- נוחי דנקנר תוקף הפשרה בנגזרת נגד עסקת אי.די.בי-ישראייר: "הסדר חלקי הוא יצור כלאיים"
- השופט כבוב לשטרום: "אחרי פחות משנה אתה לא זוכר ששמת 17 מיליון שקל?"
"לא חשבתי לרגע שאני שם את כספי על קרן הצבי. החברה הייתה במצוקה תזרימית מסויימת וההנפקה הייתה דבר טבעי", אמר מינטקביץ'.
נוחי דנקנר בבית המשפט צילום: אוראל כהן
"כל שעשיתי הוא לשאול שני חברים על המהלך והם אישרו שזה מהלך נכון"
הסנגור עו"ד גיורא אדרת שאל לגבי חיים כצמן, בעל המניות העיקרי של גזית גלוב שמינטקביץ' ממלא מקומו כיום. "שאלתי את כצמן אם יהיה מוכן להשקיע. הוא השיב שהוא שוקל. כך העברתי לנוחי".
"האם אתה מכיר את נוחי כאדם ישר או פתלתל, חמקמק ומעגל פינות", שאל עו"ד פיני רובין ב"כ אייאספי טריידינג.
"מקפיד על קלה כחמורה. גם אישית וגם כמנהל", השיב מינטקביץ'.
כמה הרווחת באי.די.בי, שאלה עו"ד חנה קורין בחקירה הנגדית. "זו חברה ציבורית", השיב מינטקביץ', מדובר במיליונים".
קורין שאלה לגבי כצמן דורי סגל, אליהם פנה מינטקביץ'. "האם בפועל כצמן השקיע"? "אני חושב שכן", השיב מינטקביץ'. קורין: "בעתונות נכתב שהם כלל לא השקיעו".
קורין חזרה ליוזמה של מינטקביץ' "לגייס" את המנהלים להביע אמון ולהשקיע בחברה. "לא גייסתי, סברתי לאחר שהתייעצתי, שמנהלים בכירים ישתתפו בהנפקה. לא ראוי שמנהלים יעשו זאת ללא הסכמת נוחי לכן שאלתי אותו".
השקעה כזו מחייבת דיווח, לא מצאתי כאלה, לכן אני מניחה שלא השקיעו, שאלה קורין, "אני לא השקעתי", השיב.
קורין: חיים גבריאלי העיד כאן שצריך לקחת כמה שאפשר ולא חשוב ממי. היית מודע להלך הרוח הזה בחברה?
מינטקביץ: לא. ידעתי שהיה יעד כספי להנפקה, לא מעבר לזה.
קורין: בהשקעת מנהלים יש משהו בעייתי, גם אתה רמזת לזה. לפנות לשכירים בכירים בשמו של היו"ר ולשים כסף פרטי שלהם בחברה. זה לא מהלך פשוט.
מינטקביץ': לא פניתי לאיש מהם. איש איש ודעתו. כל שעשיתי הוא לשאול שני חברים על המהלך והם אישרו שזה מהלך נכון.
קורין: דנקנר קשר את השתתפות המנהלים בהנפקה ליוזמה שלך. מצד אחד אתה מספר שהוא שלל את הצעתך, ואני מראה לך ראייה מוצקה, דו"ח מיידי של החברה שמוסר לציבור שנושאי משרה ודירקטורים בחברה הביעו נכונות להשקיע ולהשתתף בגיוס ההון. וזה אחרי שנוחי דנקנר דוחה את הצעתך. ייתכן שמישהו טועה או מטעה כאן? אולי השלילה של דנקנר להצעתך הייתה במועד מאוחר יותר?
מינטקביץ': אם היו מנהלים נוספים שהביעו נכונות להשתתף, זה לא היה בידיעתי.
קורין: למה לא השקעת? נאמר כאן שזו הזדמנות מצויינת?
מינטקביץ': השקעה של נושא משרה יוצרת מסובכות משפטית לכן חשבתי לעשות זאת רק באישור היו"ר.
קורין: אני מתקשה לקבל תשובה זו. יכולת לצוד שתי ציפורים במכה אחת – גם לקנות מניה טובה וגם לשדר אמון בחברה.
מימין: מינטקביץ' ודנקנר היום בביהמ"ש צילום: עמית שעל
על פי כתב האישום, בתאריכים 21–23 בפברואר 2012, הימים שקדמו להנפקת מניות החברה שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל, רקם דנקנר תוכנית תרמיתית כדי לתמוך בשער גבוה למניה. דנקנר גייס לעזרתו את מקורבו, בעלי חברת ISP איתי שטרום, כדי לבצע רכישות מסיביות בשערים גבוהים ובהיקף של 42 מיליון שקל, ובכך "לתחזק" את השער ולסייע להצלחת ההנפקה.
מי שביצע בפועל את הרכישות הוא סמנכ"ל הברוקרז' ב-ISP, עד המדינה עדי שלג. כמחצית מהמניות שנרכשו בבורסה בשערים גבוהים, בהיקף של 19 מיליון שקל, נמכרו מחוץ לבורסה בשערים נמוכים יותר למקורבים לדנקנר שהפנה לשטרום. הפרקליטות טוענת שבדרך זו סיפק דנקנר לשטרום מימון כדי להמשיך להריץ את המניה. כן היא טוענת שדנקנר סייע לו לקבל אשראי של 15 מיליון שקל מהבנק הבינלאומי לפעילות, ובנוסף נתן לו 8 מיליון שקלים לאחר שהסתיימה תקופת ההרצה.
במהלך עדותו של דנקנר בבית המשפט, הוא סיפר כי ההנפקה הייתה מיועדת בעיקר לחבריו, ומנטקביץ' סייע לו לגייס עבורה משקיעים. כך למשל תיאר דנקנר פניה של מנטקביץ' לאנשי העסקים דורי סגל וחיים כצמן להשקיע בהנפקה. מנטקביץ', כך העיד דנקנר, עדכן אותו שהשניים ירכשו מניות של החברה בהיקף של 10 מיליון שקלים בשלב הציבורי. אלא שפועל, כך נחשף ב"כלכליסט" השניים לא רכשו לבסוף מניות.
