האיש שיעזור לדלק ונובל להוציא את לווייתן מהים

ביום שלישי בשבוע שעבר הציגה ועדת קנדל - ועדה בין־משרדית שדנה בפתיחת שוק הגז לתחרות, ובה חברים נציגי המועצה הלאומית לכלכלה (מל"ל), משרד האוצר ומשרד האנרגיה - לחברות הגז דלק ונובל אנרג'י את המתווה לפירוק בהסכמה של דואופול הגז.

המתווה שהוצג לא היה שלם לחלוטין, והשבוע צפויים להתרחש כמה סבבים של שיחות טלפוניות כדי לסגור את הקצוות שעוד נותרו פתוחים - הממשלה לא קבעה עדיין שיטת המיסוי על הגז שייצאו לחו”ל. מתווה המיסוי פורסם כתזכיר חוק אבל עוד לא אושר.

האיש שיופקד על יישום המתווה בפועל, מתוקף תפקידו, הוא שר האנרגיה החדש ד"ר יובל שטייניץ, שצפוי להיות אחת הדמויות הדומיננטיות בכל הקשור לרפורמה במשק הגז, זאת בשל התמקדותו הצפויה של שר האוצר משה כחלון ברפורמות בדיור ובבנקים.

2013: "אי אפשר לחוקק חוקים על סמך פופוליזם. צריך לייצר סביבה שמעודדת השקעות. הצמיחה בישראל תהיה גבוהה בזכות תרומתו של מאגר הגז תמר". 2014: "חייבים לייצר תחרות כדי שמונופול הגז לא יוכל להעלות מחירים. מי שיעכב את פיתוח שדות הגז ששייכים לאזרחי ישראל - הם יילקחו ממנו" צילום: עטא עוויסאת

ב־2010 כשר אוצר שטייניץ הוא זה שהקים את ועדת ששינסקי, בראשות פרופ' איתן ששינסקי, לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושאי משאבי נפט וגז בישראל. הוועדה המליצה על הנהגת היטל על רווחי נפט וגז, ועל השארת גובה התמלוגים שמקבלת המדינה מחברות הגז, שניסו להוריד אותו, על 12.5%. כשר אוצר אימץ שטייניץ את ההמלצות.

בדצמבר 2014 הודיע הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה על כוונתו להכריז על אחזקותיהן הצולבות של דלק ונובל אנרג'י במאגרי הגז תמר ולווייתן כהסדר כובל, לאלץ את החברות למכור חלק מאחזקותיהן במאגרים ועל ידי כך לפרק את דואופול הגז. מאז הכרזתו של גילה השתנו פני הדברים. נתניהו התערב במשבר שנוצר, והמתווה שהוצג בשבוע שעבר מקל, נוח ומתאים יותר לחברות הגז. בוודאי אם משווים אותו לכוונותיו המקוריות של גילה.

בכוחו של שטייניץ כשר אנרגיה להתנגד למתווה המוצע ולדרוש את הגברת התחרות במשק הגז, אך סביר שבסופו של דבר לא יעשה זאת. אמנם בעבר הוא השמיע אמירות בעד הגברת התחרות, אך מאז השתנו פני הדברים, וכעת הוא צפוי להיות המוציא לפועל של ההסכם המרוכך.

"התחרות חשובה מאוד"

בפברואר 2014, בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת, עלה שטייניץ - דאז השר לעניינים אסטרטגיים - להשיב בשם הממשלה על שאילתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ', שעסקה בין היתר בתחום הפיקוח על מחירי הגז.

וכך אמר שטייניץ בדיון: "בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת התנהל ויכוח ציבורי מסביב לשאלה למי שייכים אוצרות הטבע, ולמי שייכים מאגרי הגז בים התיכון - לעם ישראל או לכמה חברות ובעלי הון?". שטייניץ גם השיב לשאלה, לפחות באופן חלקי: "ועדת ששינסקי הוקמה כדי לדאוג שחלקה של המדינה ואזרחיה במשאבי הטבע יהיה ראוי. לגז יש ערך מסוים כשמייצאים אותו, אבל יש לו ערך רב יותר כשהוא משמש לצורכי המשק. אני מקבל את זה שהממשלה צריכה להיות רגישה ולבדוק את סוגיית יצוא הגז, ובעיקר את סוגיית ביטול המונופול ויצירת תחרות בשדה הגז".

הוא הוסיף וחידד: "התחרות מאוד חשובה, וחייבים ליצור תחרות כדי שלמונופול לא תהיה אפשרות להעלות מחירים. במהלך ועדת ששינסקי רמזו לי חברות הגז שיעכבו את פיתוח השדות, ואמרתי חד־משמעית שמי שיעכב את פיתוח שדות הגז ששייכים לאזרחי ישראל - השדות האלו יילקחו ממנו".

חברות הגז ניהלו מאבק חורמה בשטייניץ, ובדיעבד נראה שהוא צדק כשלא רצה לראות את פיתוח שדות הגז מתעכב: בנק ישראל מצא ביוני 2013 שעד 2040 הכנסות המדינה ממיסוי רווחי שדות הגז יגיעו לכ־127 מיליארד דולר. בבנק הגיעו לנתונים האלו רק על בסיס החישובים שנערכו ביחס למאגר תמר. כשמשקללים גם את מאגר לווייתן - הכפול בגודלו מתמר - אפשר להכפיל את הסכום, לכל הפחות, ואולי אף לשלש אותו. ומכיוון שיצוא גז יקר פי שלושה ממכירה למשק המקומי, המדינה תוכל ליהנות מהכנסות של מיליארדי שקלים רבים אם כמות גדולה של גז תופנה מהמאגרים ליצוא.

המוציא לפועל

שנה ושלושה חודשים לאחר מכן, מוצא את עצמו שטייניץ בסיטואציה שבמסגרתה הוא מוכרח לפעול אחרת. נתניהו ממנה אותו לשר האנרגיה ימים אחדים אחרי שהמתווה הממשלתי לפירוק מוסכם של דואופול הגז הוצג לדלק ולנובל אנרג'י כמעט בשלמותו. כלומר, שטייניץ מחויב לקדם את השלמת המתווה בשבועות הקרובים וליישם אותו בפועל. כשר האנרגיה הוא מי שאחראי על רשות הגז (שתפקח על מחירי ההולכה של הגז) ועל מועצת הנפט, שאחראית לפיתוח מאגרי הגז ועל החלפת הבעלות עליהם.

גם אם אמירותיו של שטייניץ מ־2014 מעוררות חשש כלשהו בקרב בכירי חברות הגז, שמא הוא יתנגד למתווה המתגבש, הם יכולים לסמוך את ידם על אמירות שהשמיע כמה חודשים לפני כן, ביוני 2013, באסיפה השנתית של איגוד החברות הציבוריות: "בסופו של דבר, אם אנחנו רציניים, אי אפשר לחוקק חוקים על סמך פופוליזם, התלהמות והלך רוח תקשורתי. אנחנו חייבים לייצר סביבה שמעודדת השקעות, כי זה הקטר שמניע את המשק. גם ב־2013 הצמיחה במשק תהיה הכי גבוהה במערב. זה מובטח בגלל תרומתו של מאגז הגז תמר".

על כך יש להוסיף את העובדה ששטייניץ הוא אחד האנשים המקורבים ביותר לנתניהו, ששימש כשר אוצר בפועל בעת גיבוש המתווה. מכיוון שכך, סביר להניח שהמתווה המוצע עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמו של שטייניץ. כמו כן, יש לשאול בקול את השאלה מה הסיכוי ששטייניץ יילחם במי שמינה אותו לתפקידו, ועוד בממשלה שקמה ועומדת על כרעי תרנגולת? ימים יגידו, ואפשר לנחש מה הם בדיוק יאמרו.