חיים כץ הופך לשר רווחה ומאבד כוח פוליטי

ח"כ חיים כץ נכנס לכיסא שר הרווחה עם הכרות מעמיקה של המערכת לאחר 5 שנים כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. רק משך כהונתה של הממשלה עשוי להפריע לו לממש רפורמות, ברגע שיחליט מה הוא רוצה לממש.

באופן אירוני, אחת מההכרעות המצפות לו היא העלאת גיל הפרישה של נשים מ־62 ל־64. כיו"ר ועדת העבודה של הכנסת, דחה כץ ב־2011 את ההכרעה ל־2017 במטרה למנוע את ההעלאה המתוכננת. עתה הוא יהיה בצד של הביטוח הלאומי שמעוניין לקדם את ההעלאה כדי להקטין גרעון עתידי.

גם העובדים הסוציאליים מחכים להכרעה

זו לא הדילמה היחידה שתגיע לשולחנו של כץ. יו"ר הועד המיתולוגי של עובדי התעשייה האווירית צפוי למצוא את עצמו בשנה הקרובה מנסה להוציא ממשרד האוצר כמה שיותר כסף כדי להגדיל את שכר העובדים הסוציאליים, שכבר מתכוונים לדרוש מהאוצר תוספת שכר של כ־2,000 שקל בחודש (למשרה מלאה) לכ־16 עובדים סוציאליים בשירות הציבורי.

מה שיכול לסייע לכץ בהשגת התקציב היא ידידותו עם שר האוצר הנכנס משה כחלון.

כץ יצטרך להכריע אם להעלות את גיל הפרישה לפנסיה של נשים, לאחר שדחה את ההכרעה בעצמו כיו"ר ועדת העבודה והרווחה צילום: נועם מושקוביץ'

מערכת היחסים הטובה עם כחלון לא משנה את חוסר האהדה המופנה אל כץ במשרד האוצר. במהלך שנותיו בועדת העבודה, רווחה ובריאות הצליח כץ להכעיס את אנשי האוצר כשדחה או מנע הצעות חוק שהמשרד רצה בהן, המפורסמת בהן היא ההצעה לחדש את תכנית ויסקונסין.

כץ חייב לבחור באילו מאבקים להילחם

אך דווקא כשר, יאבד כץ הרבה מכוחו הפוליטי, שנשען על יכולתו כיו"ר ועדה לעכב, למנוע או לזרז הצעות חוק. למעשה, הוא זה שיצטרך עתה לחזר אחר משרדי הממשלה, ופרט האוצר, חברי הכנסת ויו"ר הועדה החדש.

כץ יצטרך להחליט האם הוא ימנף את יחסיו עם כחלון כדי להשיג תקציב לשיפור תנאי העובדים הסוציאליים, להשלים הליכי החקיקה של רפורמות בשירותי הרווחה לבעלי מוגבלויות, להגדיל את התמיכה בלשכות הרווחה של רשויות מקומיות או רפורמות נוספות המחכות על שולחנו.