תקציב המדינה: מה כל כך רע בשנה שלמה של 1/12

מצד אחד, זה רע כי אם נזכור לשם מה אנו משלמים מסים, ומה אחריות הממשלה והמשרדים, נזכור שמגיעה לנו תמורה. התקציב ההמשכי לא מאפשר יוזמות חדשות ותוכניות שבאות לפטור מצוקות שמתעוררות במהלך שנה. נכון, במקרי חירום מוצאים כסף — הרי הגמישות שיש לפקידים, בעיקר לחשבת הכללית, לא מבוטלת.

חוסנה של המדינה נפגע

אבל דווקא הדברים הקטנים - פרויקטים חדשים בתחום החינוך, הרווחה, הקליטה, כאלו שאין למי שרוצה לקדם אותם מנופי לחץ על האוצר - לא יכולים להתקדם. הם אלו שתקועים. אמנם הם לא מסכנים את ביטחון המדינה, אבל הם כן מקטינים את חוסנה. המבנה ההמשכי של התקציב פוגע לא רק בפרויקטים חברתיים. גם במערכת הביטחון לא שבעי רצון ממנו. אם יש בעיה במדינה היא חוסר בתכנון ארוך טווח, ודווקא שם לפעמים למערכת הביטחון יש יתרון על אחרים. ותקציב המשכי פוגע בה, שוב - בדברים הקטנים. למשל בניית תחנת דלק בבסיס נידח, כדי לחסוך דלק לרכבים הצבאיים בסביבה. זה לא דחוף, אבל זה כן יכול לחסוך כסף, וכשאין תקציב ואין גמישות זה לא יכול לקרות.

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון

מצד שני, לא בטוח שזה כל כך רע, כי יש סיכוי שתקציב 2014 מספיק למשרדי הממשלה בשביל לעשות את העבודה שלהם, או את רובה, מבלי שרמת השירות לציבור תיפגע. איך זה יכול להיות? בגלל האופן שבו אגף התקציבים בונה את תקציב המדינה, ובגלל האופן שבו החשבת הכללית מנהלת את התקציב בפועל מתחילת השנה (מה שהופך אותה לפקידה החזקה בממשלה).

החשבת הכללית חייבת לשלם משכורות לעובדי המדינה. כך שאם יש כבר מורים שהתחילו לעבוד, רופאים ואחיות שנותנים שירות, עובדות סוציאליות, אנשי קבע, עובדי רווחה, מהנדסים של משרד הבינוי, ועוד מאות אלפי מועסקים במגזר הציבורי, הם כולם ממשיכים לקבל שכר, וכולם ממשיכים לתת את השירותים לציבור. זה לא נפגע.

האחריות של החשכ"לית

מה שעלול להיפגע הם פרויקטים מיוחדים וחדשים, שלהם לא בהכרח יש כסף. אבל, בגלל שבתקציב המדינה יש מלכתחילה רזרבות שאגף התקציבים משאיר בצד לטובת אירועים לא צפויים (למשל, קריסת בית חולים או הסכמי שכר), ובגלל שהחשבת הכללית יכולה להשתמש ברזרבות בקלות יחסית, ייתכן שיש מספיק כסף גם לפרויקטים חדשים, כאלה שעוד לא התחילו ב־2014.

הרשימות שהחשבת הכללית מפרסמת אחת לכמה זמן, שחושפות איזה תקציבים חדשים אושרו מתחילת השנה במסגרת ניהול התקציב החודשי, מעידות שגם פרויקטים חדשים מצליחים לקבל כספים. יתרון השיטה הזו שבינתיים ידי הפוליטיקאים יחסית כבולות והם לא יכולים לקבל החלטות תקציביות חדשות, כך שהם לא יכולים להגדיל את הגירעון. ואם המחיר הוא ריסון תקציבי וחוסר פגיעה בשירותים הציבוריים, ייתכן שזה לא כזה רע ששנה אחת תהיה כזו.