מרחב ציבורי: שרשראות מזון ארוכות מדי

מה אתם יודעים על המזון שלכם? מהיכן הוא מגיע? כיצד הוא גדל, נמכר ומעובד ואיזו השפעה יש לו על הכלכלה ועל הסביבה? מתי מעט יודעים את התשובות לשאלות האלה. בעולם של שרשרת אספקת מזון גלובלית, שבו השום שאתם רוכשים במרכול מגיע מסין, לכמה זמן למשל יספיק מלאי המזון במקרה של אסון טבע או משבר אחר? לא יותר משלושה ימים.

הכפר הגלובלי שפיתחנו מתאפיין בשרשראות אספקה ארוכות ומורכבות המוחזקות בידי ידיים מעטות. על פי נתונים של “ידידי האדמה אירופה” (Friends of the Earth Europe), שלושה סיטונאים בלבד שלטו ב־90% משוק המזון הפורטוגלי ב־2011; בגרמניה ארבעה סיטונאים שלטו ב־85% מהשוק ובארץ המצב זהה. ארגון ידידי האדמה פרסם לאחרונה מסמך מחקר ארוך ומפורט על הנזקים הטמונים בשרשרת אספקה גלובלית לצד יוזמות אירופיות מקומיות לייצור מזון.

שוק איכרים בתל אביב. שינוי תפיסתי צילום: צביקה טישלר

1. שוק העבודה מצטמצם: ייצור גלובלי מגדיל את האבטלה

קיומן של חברות גלובליות המרכזות בידיהן את אספקת הזרעים, הכימיקלים, הדשנים, ההפצה וייצור המזון מביא הפסד כלכלי לקהילות המקומיות. שרשראות מזון קצרות, המורכבות מיצרני מזון מקומיים וחקלאים מקומיים, יוצרות רווח כלכלי ברור לקהילה. מנתוני משרד החקלאות האמריקאי, שהובאו במחקר של ידידי האדמה, מראים שעל כל מיליון דולר במכירות של מערכת ייצור מזון קהילתית ומקומית נוצרות 13 מקומות עבודה חדשים. שרשרת מזון גלובליות יוצרות שלוש משרות בלבד על כל מיליון דולר במכירות.

2. יתרונות ההתנתקות: התנתקות מתאגיד מגדילה הכנסות

משרד החקלאות האמריקאי מצא שהכנסותיהם של יצרני מזון עצמאיים היו גדולות יותר ב־50% עד 650% מיצרני מזון שעובדים עם תאגידים. מחקר של המכון הבריטי לכלכלה חדשה (NEF) השווה בין קניית מזון בסופרמרקטים בקרב קהילות מקומיות ובין רכישה של מזון בשוקי איכרים או מערכות מזון מקומיות אחרות, ומצא שבמקרים שהמזון נרכש רכישה במערכות ייצור מזון קהילתיות ומקומיות נשארה בקהילה כמות כפולה של כסף.

יותר כסף שנשאר בסביבה המיידית מביא לצמיחתה.

3. שינויים בהרגלי הצריכה: רוצים היכרות אישית עם ספק המזון

ארגון ידידי האדמה מצא גם שהתפיסות הצרכנים מתחילות להשתנות: הם מפנימים שהיכרות אישית עם ספקי המזון שלהם מבטיחה להם יותר מידע על תהליך הייצור ומקנה הרגלי תזונה משופרים.

מלבד זאת, הוצאות השינוע ורמת הזיהום הסביבתי יורדות משמעותית במקרה של שרשראות מזון קצרות, וכך גם מידת החומרים המזיקים המעורבים בתהליכי גידול המזון.

את המגמה הזו מחזקות קהילות מזון מקומיות באירופה, שמנכסות בחזרה משאבים ורווח לקהילה.

4. הכסף נשאר בקהילה: הכלכלה המקומית מתחזקת

הקואופרטיב הספרדי Avicultura Campesina, המגדל תרנגולות אורגניות חופשיות, ששחיטתן הומנית ככל האפשר, מספק בשר עוף וביצים לתושבי צפון המדינה ולמסעדות המקומיות. הכסף שנשאר בקהילה הגביר את הרכישות המקומיות מצד תושבי מחוז פלנצ’יה. באופן זה הכלכלה המקומית התחזקה בהדרגה.

באיטליה התאגדות של צרכנים מאפשרת לרכוש מיצרנים מקומיים על פי דירוג סביבתי, ובפראג שוקי האיכרים הצליחו להביא 71% מתושבי העיר להעדיף תוצרת מקומית.