עם כוונת רווח: במקום לתרום, יותר עסקים קונים מספקים חברתיים

תרומה לקהילה היא הדרך הפופולרית ביותר עבור חברה עסקית לאותת לציבור שהיא בעלת מודעות ומעורבות חברתית. באופן מסורתי תרומה כזאת היא מענק כספי חד־פעמי לגוף נזקק כזה או אחר, אלא שעם התפתחות המתודות לבניית קשרים בין העולם העסקי לעולם החברתי התרחבו דרכי התרומה. 

 חברה עסקית כיום עשויה למשל להעניק, מלבד התרומה הכספית, שירותי ליווי ניהולי לארגונים שדווקא כן פועלים למטרות רווח, כלומר להציע לארגון או לפעילות בעלי חשיבות חברתית את מנהלי הכספים שלה ואת מערך השיווק והמכירות שלה. דרך נוספת לתרום לקהילה היא הפניית חלק מתקציב הרכש לרכישת מוצרים מספקים קטנים, שמעצימים כלכלית אוכלוסיות מוחלשות. מלבד זאת, קיימת אפשרות לקלוט עובדים מאוכלוסיות נתמכות.

אחד הגופים בישראל ששם לו למטרה להרחיב את המעורבות החברתית של עסקים ולבסס בקרבם את עקרונות הפעולה הללו הוא ציונות 2000. מדובר במיזם שנועד לעודד חברות עסקיות לתרום לקהילה דרך פעילות הליבה שלהן, והוא מפעיל פורום של 50 חברות מובילות, החל מ־HP, מיקרוסופט ונייס עד החברה המרכזית למשקאות קלים, קבוצת דלק, הפניקס וכיל.

מסיכום נתוני 2014, שהארגון עומד לפרסם בימים הקרובים, עולה כי באופן כללי חלה התקדמות, גם אם אטית, בהטמעת הצורך ליצור ערך חברתי באמצעות פעילות למטרות רווח.

לשבור את המסורת

"זאת הדרך לפרוץ את תקרת הפילנתרופיה מסורתית, ולהיכנס לפעילות הליבה של החברות", אומרת הלה אופיר, מנהלת תחום עסקים למען הקהילה בציונות 2000. "כדי לעשות שינוי חברתי צריך לפעול בפעולות הליבה, ברכש, בתעסוקה ‑ וגם בפיתוח של שירותים ומוצרים חברתיים, שלב שאנחנו כבר מתחילים לראות ניצנים שלו".

 .

ניתן לראות התקדמות ברורה בנושא מדיניות הרכש וההשפעה שלה על הקהילה. שיעור החברות ששילבו ספקים קטנים במדיניות הרכש עמד ב־2014 על 26%, זאת לעומת 13% בשנה הקודמת. כמו כן שיעור החברות שדיווחו כי ביצעו רכישות מעסקים בעלי "אג'נדה חברתית" עלה מ־37% בשנת 2013 ל–49% בשנה החולפת. כמו כן שיעור החברות שביצעו רכישות מספקים חברתיים (עמותות ועסקים חברתיים) עמד ב־2014 על 41%, זאת לעומת 39% ב־2013.

בדומה לנתון שנרשם ב־2013, 47% מהחברות עמדו בקשר עם גופים הפועלים לשילוב אוכלוסיות מודרות בתעסוקה (עמותות, מוסדות חינוך וגורמי ממשל). ב־29% מהחברות גובשה תכנית עבודה ייעודית לתחום הגיוון התעסוקתי, לעומת 26% ב־2013. ב־2014 גם נרשמה עלייה בשיעור החברות שהגדירו בעל תפקיד בתחום הגיוון התעסוקתי (כאשר כל היקף משרה נספר פה), 44% לעומת 35% ב־2013. עם זאת, שיעור החברות שהגדירו תקציב ייעודי לתחום ירד ל־21%, לעומת 25% בשנת 2013.

התקציב הייעודי, לדברי אופיר, נדרש לצורך מימון פעולות כגון התאמה של מבחני גיוס למבחן רב־תרבותי, התאמה של תהליך הקליטה, אם הוא דורש חניכה ממושכת יותר או מכינה לעובדים חדשים, ואפילו קורס לחיזוק העברית.

השפעות פוליטיות

נתון מעניין נוסף נוגע לקהל היעד של הפעילות הקהילתית של החברה. כאן נראית מגמה מעורבת: מצד אחד החברות הגדילו פעילות עבור קהלים עם צרכים מיוחדים, אך מצד שני הפחיתו פעילות מול המגזר הערבי. בשנה החולפת 55% מהחברות בפורום של ציונות 2000 שילבו עובדים בעלי צרכים מיוחדים, לעומת 38% ב־2013. לעומת זאת, שיעור החברות שהעסיקו עובדים מהמגזר הערבי, צנח ל־14%, זאת לעומת 23% בשנת 2013.

נתונים אלה עשויים להיות מוסבר על רקע הלוך הרוחות הפוליטי. בנוגע להעצמת בעלי מוגבלויות, הרי שרק בספטמבר האחרון חתם שר הכלכלה נפתלי בנט על צו הרחבה המורה לכל חברה המעסיקה מעל 100 עובדים לדאוג ש־3% ממצבת העובדים שלה תורכב מבעלי מוגבלויות עד סוף 2016. הצו אמנם משך לא מעט ביקורת, ובין השאר נטען כי המדינה מחייבת את המעסיקים הפרטים לעשות משהו שהמגזר הציבורי בעצמו נמנע ממנו ‑ אבל המעסיקים בהחלט מרגישים לאן נושבת הרוח בירושלים.

אום אל פאחם. חברות הפחיתו פעילות מול המגזר הערבי צילום: ערן יופי כהן

מנגד, האווירה הביטחונית והפוליטית, בעיקר מאז צוק איתן, תרמו להתרופפות הקשר עם המגזר הערבי, והיו גורמי ימין שאף קראו להרחמת עסקים שמעסיקים ערבים. על רקע כל אלה ברורה העדפת המעסיקים לבוא לקראת אוכלוסיית בעלי מוגבלויות, הנמצאת בלב הקונצנזוס.

מעורבות ארוכת טווח

פרמטר נוסף שנבדק הוא משך הפעילות הקהילתית של החברה. האם חברה מתמידה בפעילות אחת לאורך זמן (מה שמגדיל את הסבירות להשפעה לטווח הארוך) או שהיא קופצת מתחום לתחום ומפרויקט לפרויקט, כשהיא כל פעם "זורקת כסף" והולכת. על פי נתוני הפורום, ב־2014 64% מהחברות בפורום הצהירו על מעורבות של שש שנים ומעלה באותו פרויקט, לעומת שיעור של 48% ב־2013.

בנוגע להתנדבות עובדים, שיעור התנדבות עובדים בחברות קטנות גדול יותר משיעורם בחברות גדולות. בחברות עד אלף עובדים עומד שיעור המתנדבים על 17% בממוצע. בחברות בהן עובדים מעל אלף עובדים יורד שיעור המתנדבים הממוצע ל־7%.

מבחינת תדירות ההתנדבות: 46% מהחברות העידו כי ההתנדבות היא חד־שנתית או דו־שנתית, 21% מהן העידו על התנדבות אחת לרבעון ו־33% מהחברות ציינו שהיא חד־שבועית או חד־חודשית. גם כאן הנחת העבודה היא שככל שתדירות ההתנדבות גבוהה יותר, עולה האפקטיביות שלה.