גלעד ארדן נכנס לממשלה: השר לביטחון פנים, אסטרטגיה והסברה

ביום חמישי לפני שבועיים, רגע לפני השבעתה, סירב גלעד ארדן להצטרף לממשלה בתפקיד השר לביטחון פנים ולעניינים אסטרטגיים, בנימוק שראש הממשלה בנימין נתניהו "לא העניק לי את הכלים הדרושים להוביל שינוי מהותי". היום (ב'), אחרי רצף פגישות שקיימו ארדן ונתניהו בימים האחרונים, אישרו שרי הממשלה בסבב טלפוני את מינויו של ארדן לאותם תפקידים בדיוק, בתוספת תיק ההסברה.

בעת הרכבת הממשלה ארדן הצהיר בפומבי כי הוא מעוניין בתיקים בכירים יותר, כאשר בהתאם למצב המו"מ הקואליציוני דרש את התיק הבכיר הפנוי: החוץ, החינוך או הפנים וביטחון הפנים ביחד. בשבוע שעבר אף נקט במספר צעדים, בהם הצהרה כי יגיש הצעת חוק פרטית לפירוק בזק שנראתה כתגובה חריפה לפיטורי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, כדי להבהיר לנתניהו שהוא עשוי להקשות עליו מאוד אם דרישותיו לא ייענו.

בסופו של דבר, הסכים אתמול ארדן לתנאים שהציב נתניהו. השניים סיכמו ככל הנראה על תוספת תקציבית משמעותית למשרד לביטחון פנים. בתפקידו כשר לעניינים אסטרטגיים יירש ארדן את הנושאים שהיו באחריותו של השר יובל שטייניץ שהכין תוכנית בעלות של 100 מיליון שקל למאבק בניסיונות החרם נגד ישראל, וכן מעורבות מדינית סביב האיום האיראני. ארדן אמור היה להיות מושבע לתפקידו כבר אמש.

אולם פתרון המשבר עם ארדן הוליד לנתניהו קלקול חדש בממשלתו. שר הקליטה זאב אלקין שאמור היה לקבל לידיו את המשרד לעניינים אסטרטגיים מוחה על הכוונה להעבירו לארדן. אלקין טוען שעל ראש הממשלה לעמוד בסיכומים עמו, והצהיר כי ינהג כמו שר שפיטרו אותו מתפקידו, וייתכן שייעדר מהצבעות חשובות. בנוסף, מינויו של ארדן מגדיל את מספר השרים מעבר ל-20, הרף שאליו התחייב נתניהו. על פי הערכות כי השר בני בגין יתפטר מתפקידו כדי לפנות מקום לארדן.

התנגדות משמעותית ראשונה מצד אלקין למהלכיו של נתניהו נרשמה כבר אתמול בוועדת השרים לחקיקה, שאישרה את התיקון לחוק יסוד: תקציב המדינה. לפי טיוטת החוק, תקציב 2015-2016 יהיה תקציב דו שנתי, והממשלה תוכל לאשר אותו בכנסת עד 175 ימים לאחר כינונה, במקום 100 על פי החוק כיום. הצעת החוק היא מימוש של אחד הסיכומים המרכזיים בהסכם הקואליציוני בין כולנו של שר האוצר משה כחלון לליכוד, והתנגדותו של אלקין – מי שהוביל את המו"מ הקואליציוני מטעם הליכוד – לסיכום שהוא עצמו הגיע אליו, היא רמז לנתניהו שעליו להתייחס לדרישותיו.

למרות התנגדותו של אלקין, שינוי חוק היסוד מתקדם בקצב גבוה, לאחר שהוועדה המסדרת של הכנסת אישרה אתמול לממשלה להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת באופן מיידי, במקום להמתין 48 שעות כפי שנדרש בעת הנחת הצעת חוק ממשלתית. התיקון אמור היה לבוא לקריאה ראשונה במליאה כבר אתמול, וועדת הכספים – הזמנית ככל הנראה, משום שוועדה קבועה עדיין לא מונתה – אמורה לקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית עוד השבוע.

גלעד ארדן צילום: טל שחר

יותר מחודשיים לאחר הבחירות, ועדות הכנסת עדיין לא אוישו, והוועדות שמתכנסות פועלות במתכונת זמנית. יו"ר הוועדה המסדרת, צחי הנגבי, הודיע בדיון שהוועדות יאוישו רק בשבוע הבא. ח"כ עפר שלח מיש עתיד התייחס לנתניהו כשאמר "מישהו רוצה לעקר את המשכן מעבודתו. הוועדות לא מאוישות, הכנסת לא מתפקדת, אך הוקמה ועדה מיוחדת שבלילה אחד אישרה תיקון לחוק יסוד (שביטל את הגבלת השרים), ועכשיו מבקשים שנאשר לממשלה להניח את החוק באופן מיידי". גם יו"ר ישראל ביתנו ציין אתמול בדבריו בפתח ישיבת הסיעה כי הכנסת משותקת, והזהיר כי זו הפעם הראשונה שוועדת חוץ וביטחון אינה מתכנסת.

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג,, לעג אתמול להרכבת הממשלה: "אנו רואים את המופע השבועי של קרקס נתניהו, והפעם מופע של כיסאות מוזיקליים. ביבי בישל דייסה, לאלקין נתן סמכויות ותקציבים מגלנט, לארדן מאלקין, לכחלון גם מאלקין, לסילבן מחוטובלי, לשר התקשורת מהשר המיוחד לענייני סמסים ולבגין, לבגין כלום לא נשאר". הרצוג פנה לשר האוצר כחלון ואמר, "האחריות שלך לעם ולמדינה מחייבת אותך להיות השר שיעצור את מסע ההרס של נתניהו".

לאחר ההצהרה לתקשורת, דנה סיעת המחנה הציוני על איוש תפקידי יו"ר הסיעה, יו"ר ועדת הכלכלה וחברי ועדת הכספים וחוץ וביטחון. בדיון הרגיש פוליטית, שעוזרי הח"כים הוצאו ממנו, הוחלט לתת להרצוג וליו"ר הסיעה הנוכחי איתן כבל שבוע נוסף להגיע להסכמות. הוחלט כי יהיה שימוש ברוטציות בתפקידים, ומי שיקבל תפקיד בכיר – לא יקבל תפקיד נוסף.

אתמול הודיע נתניהו למנכ"ל משרד החוץ, נסים בן שטרית, על סיום עבודתו – שבוע לאחר שהדיח מתפקידו את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר. במקומו תאשר הממשלה את מינויו של היועץ המדיני המיוחד לנתניהו, דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם. בדומה לסגנית השר ציפי חוטובלי, גם גולד אינו מאמין בפתרון שתי המדינות, ונראה שנתניהו מקדם בכך מדיניות ימנית מובהקת במשרד החוץ, שאותו שמר בידיו – לכאורה כדי להציעו בעתיד להרצוג.