הדו"ח הסודי על החרם נחשף: סנקציות, פיחות, זינוק באבטלה ועצירת גיוסים

היצוא ותנועות ההון למשק יירדו בצורה חדה, ייווצר גירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים וישראל תיאלץ לבחון את קיבוע שער החליפין תוך שימוש ביתרות המט"ח של בנק ישראל. כך משרטטים במשרד האוצר את תרחיש הקיצון כתוצאה מפעילות ה־BDS בדו"ח פנימי שהגיע לידי "כלכליסט".

הדו"ח, שפירסמה המחלקה לקשרים בין לאומיים באגף הכלכלן הראשי תחת הכותרת "כלכלת ישראל בצל קמפיין הדה־לגיטימציה", צופה הטלת סנקציות מצד מדינות האיחוד וחרם כלכלי בתרחיש הקיצון.

הדו"ח בוחן את ההתפתחויות בשנים האחרונות בכלכלה הישראלית על רקע פעילות קואליציית ה־BDS, שמקדמת חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל, ומציג תרחישים אפשריים להחמרת המצב. על פי עמדת הדו"ח, הקרקע האירופאית מאפשרת ל־BDS להתחבר לאג'נדות של זכויות אדם ובכך להלבין את העובדה שקמפיין ה־BDS נובע משנאת ישראל ובו בזמן שיטת המימון אירופאית מקנה לארגונים הללו כוח, במה ואוזן קשבת.

אותם גורמים שונאי ישראל, טוען הדו"ח, "חותרים לבידודה במרחב הבינלאומי ולבסוף להפיכתה למדינה מצורעת באמצעות דמוניזציה, קידום מדיניות של חרם, הסטת השקעות וסנקציות כלכליות ויציאה למאבק משפטי נגד ישראל ואזרחיה".

לקריאת הדו"ח המלא לחצו על התמונה:

14 מדינות אירופאיות כבר מוכנות לסמן מוצרים מיו"ש

כלכלני המחלקה לקשרים בין לאומיים טל שוורצמן ובן הופמן טוענים כי השלכות נוספות של תרחיש הקיצון במקרה שבו לא יקובע שער החליפין ותימשך מדיניות הניוד הם ש"יתרחש פיחות חד של השקל וכפועל יוצא מכך תיפגע באופן משמעותי הפעילות בשוק ההון, תחול עלייה ברמות החוב במשק הפרטי והציבורי, תוך הרעה משמעותית ביכולות הגיוס של ישראל, שיובילו לעלייה בעלויות הגיוס, לירידה בהשקעות ולגידול משמעותי בשיעורי האבטלה. כמו כן, תחול עלייה חדה במחירי המוצרים והמשק עלול להיכנס לסחרור אינפלציוני, וסביר שתידרש העלאה משמעותית של הריבית קצרת הטווח".

השלכה נוספת במקרה של קיבוע שער החליפין וקביעת מנגנון של פיחות זוחל היא חשש ללחץ על השקל מצד ספקולנטים, שיגרור ירידה ביתרות המט"ח של בנק ישראל. זו תפגע ביציבות הפיננסית של המשק, שבו ייווצר שוק שחור למט"ח ותחול פגיעה משמעותית יותר ביצוא. מחברי הדו"ח מדגישים כי "יכולתו של בנק ישראל לקבע את שער החליפין במקרה הנ"ל מוגבלת יחסית בהיקף ובזמן, אלא אם כן יושתו מגבלות משמעותיות על תנועות ההון, אשר להן יכולות להיות השלכות קרדינליות על הפעילות הכלכלית ויכולתו של בנק ישראל לקבע את שער החליפין מוגבלת בהיקף ובזמן".

על פי הערכות האוצר, התממשותו של תרחיש הקיצון עלולה להיות תולדה של נקודת מפנה שבמהלכה הופכת נורמה מוסרית לכלל מחייב בקרב מדינות העולם. השלב הראשון שמתאר הדו"ח הוא "בצבוץ הנורמה" המקודמת על ידי ארגונים לא־ממשלתיים ומופצת בידי אישים הזוכים לתהודה ציבורית רחבה, המכונים "יוזמי נורמה" או במקרה של ישראל "יוזמי החרם".

בשלב השני והאקוטי יותר נוצר "אשד של נורמות", שבו מדינות מאמצות את הנורמה החדשה בקצב גובר והולך, עד להפנמתה המוחלטת על ידי רוב הקהילה הבינלאומית. המעבר מהשלב הראשון לשלב השני נקרא "נקודת מפנה", מציין הדו"ח וממשיך שכבר באפריל 2013 הביעו נכונות 13 מדינות מהאיחוד האירופי ליישם את ההחלטה לסמן מוצרים ישראליים שמגיעים מהתנחלויות כדי לאפשר לצרכנים את הזכות לדעת את מקורם, אך לבקשת ארצות הברית יישום ההחלטה מעוכב בינתיים. לכן יש להיות ערוכים ומוכנים הן לתסריט קיצוני יותר, שבו מדינות העולם יירתמו למאמצי החרם של הארגונים הוולונטריים הקוראים להחרים את מדינת ישראל בכלל ואת מפעל ההתנחלויות בפרט.

צילום: טל שחר, אי.אף.פי

לפיד שירטט תמונה עוד יותר קודרת

הדו"ח של משרד האוצר מונה 22 עמודים, לצד נספח אקדמי העוסק בהשפעת התדמית המדינית על הכלכלה.

מאז סוף 2013 מנהלת התנועה לחופש המידע מאבק כדי להביא לפרסום את הדו"ח, שעוסק בהשפעות החרם על כלכלת ישראל. דבריו של שר האוצר הקודם יאיר לפיד בהתייחס לדו"ח היו שאם לא יהיה הסדר מדיני "תהיה פגיעה של 20% ביצוא לאיחוד האירופי וייפסקו ההשקעות הזרות הישירות מהאיחוד, היצוא ייפגע ב־20 מיליארד שקל בשנה, הפגיעה בתוצר תהיה 11 מיליארד שקל בשנה ו־9,800 עובדים יפוטרו באופן מיידי".

בחינת ההשלכות האפשריות שמציג הדו"ח בהתאם לדבריו של לפיד מגלה כי התרחיש שהציג הוא השלכה קיצונית יותר מזה שבדו"ח שבידי "כלכליסט". דו"ח נוסף בנושא בוצע על ידי מחלקת המחקר של הכנסת בדצמבר 2014 על ידי הכלכלן איל קופמן והוגש לוועדת הכספים.

התרחישים שמציג הדו"ח הנוכחי ביחס להשפעת ה־BDS על כלכלת ישראל מציגים שורה של מתווים. השורה התחתונה היא שנקודות מפנה ביחסי הסחר עם העולם עלולות לפגוע במשק הן בשל קיטון משמעותי ביצוא ובהשקעות והן בשל העלייה בסבירות שהמשק ייקלע למשבר פיננסי, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

לשם המחשה יוצרים מחברי הדו"ח תרחישים אפשריים להידרדרות המצב בין ישראל לבין האיחוד האירופי ובוחנים מה יכולה להיות השפעת התרחישים הללו על כלכלת ישראל.

התרחיש הראשון מתממש בחלקו כבר היום וכולל חרם וולונטרי וסימון מוצרים, צעדים שלא מובילים לפגיעה ממשית ברמת המשק. להערכת מחברי הדו"ח, באם אכן סימון המוצרים ייכנס לתוקפו רשמית מצד מדינות אירופה, ההשלכות הכלכליות לא צפויות להיות מהותיות והסוגיה היא יותר ברובד הפוליטי.

נושא סימון המוצרים מהתנחלות וכן פעילות כלכלית מעבר לקו הירוק מצויים על סדר היום של נציבות האיחוד האירופי. כשהתנהלו השיחות בין ישראל לרשות הפלסטינית השהתה נציבות האיחוד את גיבוש המדיניות בנושא, אך עם כשלון המשא ומתן בין הצדדים חזר הנושא ביתר שאת לסדר היום של מוסדות האיחוד.

החשש העיקרי הוא כי בעקבות כישלון המו"מ יפורסמו קווים מנחים לכל 28 המדינות של האיחוד האירופי לסימון מוצרים שמקורם בהתנחלויות. נכון להיום 14 ממדינות האיחוד הביעו נכונות כבר כעת לסמן מוצרים מההתנחלויות. כמו כן, כל מדינות האיחוד למעט צ'כיה הצהירו כי יתמכו בהחלטת הנציבות במקרה של כישלון השיחות. לפי נתוני היצוא נראה כי במידה ומדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל אכן תוחרף, עשוי להיגרם זנק ליצוא הישראלי של תוצרת שמקורה מעבר לקווי 67, המהווים 1.47% בלבד מכלל היצוא הישראלי לאיחוד האירופי.

על פי מחברי הדו"ח, סימון מוצרים אינו מהווה החרמה של המוצרים אלא תיוג. לכן השלכת הסימון והתיוג היא דו־כיוונית. מחד, יהיו צרכנים שיעדיפו להימנע מלרכוש מוצרים אלו בעקבות טענות מצפון וכן יהיו גם בעלי מרכולים שיעדיפו כלל לא לרכוש ולמכור תוצרת מסומנת, כדי לא "להכניס ראש בריא למיטה חולה" ולכן היצוא צפוי לקטון. מאידך, בשל העובדה כי לסימון מוצרים יש גם את צד הביקוש, דהיינו, קבוצות התומכות בישראל ובייחוד במגזר היהודי יעדיפו לרכוש את המוצרים המסומנים, אזי היצוא צפוי לגדול. קהילות יהודיות באזורים שונים בעולם מנהלות קמפיין נגד בשם Buycott שמטרתו לעודד קניית תוצרת ישראלית בכלל ותוצרת שמחוץ לגבולות 67 בפרט. כמו כן איכות המוצר היא לעתים קרובות מרכיב מכריע בהשפעתו על החלטת הרכישה, ולכן גם סימון של מוצרים לא תמיד ירתיע את הקונים.

חברות בינלאומיות כבר מרגישות את הלחץ

מלבד החרם על מוצרים מישראל (שנקרא חרם ראשוני), החשש המרכזי של התעשיינים הוא מהתגברות החרם על חברות שסוחרות עם ישראל (חרם שניוני) ואף מחרם על חברות שסוחרות עם חברות שסוחרות עם ישראל (חרם שלישוני), בדומה לחרם הערבי שהתנהל שנים ארוכות מול מדינת ישראל.

נכון להיום, טוען הדו"ח, יש מספר חברות שכבר נפגעות מחרם שניוני ובהן G4S, חברת האבטחה הבריטית המתמודדת עם לחצים בעולם בשל פעילות החברה הבת בשטחים ובמזרח ירושלים; חברת Veolia, שלוקחת חלק בפעילות הרכבת הקלה בירושלים; וקאטרפילר, שקרן פנסיה של עובדי הוראה משכה השקעות מהחברה לאור העובדה שהיא מכרה טרקטורים לישראל המיועדים לפעילות שטחים.

התרחיש השני הוא חרם רשמי של האיחוד על מוצרי יו"ש במידה ומדינות האיחוד אכן יאמצו את הנורמות החדשות בנוגע ליצוא משטחי יהודה ושומרון. במקרה כזה ייפסק היצוא לחלוטין, הפגיעה תסתכם ב־300 מיליון דולר, המהווים כ0.5% מהייצוא מישראל לעולם ופגיעה של כ־0.1% מהתוצר, בהנחה שלא תתרחש הסטת סחר.

תרחיש בסבירות נמוכה הוא ביטול הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי, דבר שנחשב לאחד מהתרחישים החמורים שפעילי ה־BDS מנסים לקדם. לפי חישוב שערכו מחברי הדו"ח באמצעות מודל אקונומטרי של ארגון הסחר העולמי, שבמסגרתו יוטל מכס של 100% על כלל המוצרים המיוצרים בישראל, היקף הפגיעה של תרחיש כזה הוא 1.2 מיליארד דולר, המהווים כ־0.4% מהתוצר ותהיה פגיעה בייצוא לאיטליה, גרמניה, ספרד, צרפת, הולנד ובלגיה.

בשורה התחתונה טוען הדוח נכון להיום אין פגיעה ממשית בכלכלת ישראל ברמה המקרו כלכלית ושיקול הפרגמטי והמציאותי מכתיב למדינות עסקים ומשקיעים רבים בעולם לשמור על יחסים תקינים עם ישראל. אולם "נכון להיום אנו יכולים לומר בבטחה כי ישראל אינה מבודדת ומסע ההחרמה הפך למטרד...על מדינת ישראל ועל מדיניות החוץ שלה לקחת בחשבן את התסריטים הקיצוניים שיכולים להתרחש באם מדינות המערב יצטרפו לחרם הוולנטרי ומחרם רישמי של מדינות האיחוד האירופי".

התדמית של ישראל קרובה לזו של איראן

דו"ח האוצר מציין כי מחקרים אקדמיים מוכיחים שלתדמית המדינה יש השפעה מובהקת על הכלכלה שלה. לכן אחת המטרות העיקריות של קמפיין הדה־לגיטימציה המנוהל על ידי קואליציית ה־BDS היא ליצור לישראל תדמית של מדינה בעלת קונפליקט מתמשך, הפוגעת בזכויות אדם, בדומה לזו של דרום אפריקה בשנות האפרטהייד. זאת בכדי לפגוע בכלכלת ישראל בעקיפין.

לפי סקר בין לאומי של קבוצת Globscan שמצוין בדו"ח ומדד את הדימוי הציבורי של מדינות, יש קשר בין תדמית המדינה לבין התוצר לנפש. מדינות כמו איראן, פקיסטן וצפון קוריאה, שדעת הקהל העולמית על כל אחת מהן אינה טובה, נמצא גם התוצר ברמה נמוכה. במדינות בעלות תדמית טובה יותר יש גם תוצר גבוה יותר.

ישראל היא היחידה בתרשים שנמצאת מחוץ ל"קו המגמה", כלומר תוצר גבוה יחסית ותדמית שלילית.

במשרד האוצר בחרו שלא להתייחס לשאלה איך הוא נערך לתרחישים המוצגים בדו"ח.