עיר שלא חוברה לה
בעוד רוב ערביי מזרח ירושלים עוברים תהליך של "ישראליזציה", חלקם נתונים לשליטת כנופיות פשע בשועפאט. לא פלא שמחירי הדיור שם מגוחכים
ביום שישי שעבר פורסם בעיתון הפלסטיני הנפוץ ביותר "אל־קודס" ראיון ארוך עם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. אירוע יוצא דופן בנוף הפוליטי של העיתון הלאומי הפלסטיני התוקף דרך קבע את מדיניות ישראל. מדובר בראיון נדיר שבו הרחיב ברקת את הדיבור על תוכניות הבנייה המאושרות לערבים מדרום־מזרח לארמון הנציב (שכונת ערב א־סוואחרה), העומדות לצאת את הפועל. הוא הסביר את הקשיים בהליכי הרישוי לבנייה, שהמיסוי עליהם מגיע בשני חלקי העיר ל־70 אלף דולר לדירת מגורים. ברקת גם סיפר על כוונתו לצמצם את הפערים בתשתיות ובשירותים בין שני חלקי העיר.
האולפנים לעברית גדושים
עצם נכונותו של עיתון "אל־קודס" לקיים ראיון עם ברקת מעיד על הלך רוח של "ישראליזציה" העובר על הפלסטינים בעיר. רובם המכריע מתפרנסים במערב ירושלים, ויש המרחיקים למרכז ולצפון. גם חברות קבלניות וחברות הובלה ערביות ממזרח ירושלים תופסות מקום חשוב בעסקים בישראל. האולפנים לעברית בירושלים גדושים בתלמידים ערבים. יותר ויותר סטודנטים ממזרח ירושלים מגיעים לאוניברסיטה העברית ולומדים במכללות השונות במערב העיר. קיים גם תהליך אטי של בקשה להתאזרחות מלאה בישראל (יותר מ־20 אלף כבר הפכו לאזרחי ישראל). אולם נתון אחד שהעלה ברקת הוא בעל משמעות מיוחדת - 20 אלף בתים שהוקמו במזרח ירושלים נבנו ללא רישיון. זו תופעה מדהימה שלא דובר בה בראיון. בכמה שכונות בתחום מזרח העיר ובריבונות ישראלית - מעבר לחומת ההפרדה - שוררת התפוררות של שלטון ושירותים. יש בהן חיי עוני, הפקרות והשתוללות של כנופיות פשע. מדובר במחנה שועפאט ובשכונות הסמוכות לו בגבולה המזרחי של ירושלים ובכפר עקב, סמירמיס וחלק ממחנה קלנדיה בצפון העיר. חיים בשכונות הללו כ־120 אלף תושבים - קרוב לשליש מערביי ירושלים.
האסון בדרך
מה שקרה בפועל הוא שהמנגנונים הישראליים והעירוניים לא מסוגלים לשלוט באזורים הללו. למנגנונים הפלסטיניים אסור להיכנס אליהם והתוצאה היא הפקרות רבתי - בנייה צפופה לגובה ללא סידורי בטיחות, סמטאות צרות, גדושות בורות וזבל. אין כמובן מדרכות, אין דואר, אספקת המים משובשת, אין תשתיות ביוב ותברואה מסודרות. על רקע זה ברור שמחירי הדירות שם מגוחכים. ב־100 אלף שקל אפשר לקנות דירה בת 4 חדרים כולל מטבח ושירותים.
אין משטרה, אין אמבולנסים ואין מכבי אש. כדורים מחילופי אש בין כנופיות של בריונים מגיעים לפעמים גם לשכונת פסגת זאב הסמוכה, ועלולים לפגוע בתושבים. מתישהו יתרחש בשכונות ההפקר הללו של מזרח ירושלים אסון שיעלה בחייהם של רבים. רעידת אדמה, שריפות, פשיטה של צה"ל בעקבות הירי על שכונות יהודיות. הכל יחפשו אז את האשמים. לברקת זו צריכה להיות בהחלט סיבה לדאגה.