תקציב תלת-שנתי טוב רק לנתניהו

אף גורם רשמי לא מאשר זאת, אולם לראש הממשלה בנימין נתניהו יש רעיון חדש: להאריך את התקציב הבא בשנה נוספת, כך שיתחיל בנובמבר 2015 ויסתיים בדצמבר 2017.

חברי ועדת הכספים של הכנסת היו אמורים להצביע השבוע על התיקון לחוק יסוד: תקציב המדינה, שיאפשר לממשלה להעביר כמעט את כל 2015 בלי תקציב מאושר. אתמול עדכן יו"ר הוועדה, משה גפני, שההצבעה נדחתה לבקשת ראש הממשלה, שמעוניין לנהל שיחות עם שר האוצר משה כחלון.

הרעיון של תקציב תלת־שנתי נתקל בהתנגדות בקרב שותפיו של נתניהו לקואליציה. הארכת התקציב תגזול מהשרים צומת השפעה שעשוי להיות היחיד שלהם בכהונת הממשלה הנוכחית, במעבר בין 2016 ל־2017. בשנה הקרובה השרים ילמדו את משרדיהם, ב־2017 הם ירצו לצאת בתוכנית או שתיים שתירשם על שמם - אך נתניהו מתכוון לקחת את זה מהם.

נתניהו מתחמק ממו"מ

הנימוק של נתניהו למהלך הוא פוליטי בלבד: יציבות, שם מכובס לשרידות בכל מחיר באמצעות התחמקות ממהמורות בדרך. הקואליציה שלו מחזיקה ברוב זעיר שנשען מאז שלשום על ח"כ סורר בפוטנציה, אורן חזן, ולאחר שנסחט עד קצה יכולתו במו"מ הקואליציוני הן מול המפלגות והן מול חברי מפלגתו הבכירים והזוטרים, נתניהו לא מעוניין בתקופת מו"מ נוספת בעוד שנה וחצי, שעלולה להביא את ממשלתו אל סף קריסה.

מימין: בנימין נתניהו ומשה כחלון

גורם בקואליציה אמר כי "ההצעה הזאת נובעת מסיבות פוליטיות, והיא טובה פוליטית רק לאיש אחד - נתניהו". שר האוצר מוצא את עצמו במצב קשה יותר משאר השרים: ביטול התקציב ל־2017 גוזל ממנו את חוק ההסדרים הנלווה, שהוא הכלי המרכזי שלו לביצוע רפורמות במשק. אם נתניהו יצליח בכוונתו, כחלון יצטרך להכניס לחוק ההסדרים הקרוב את כל הרפורמות שלו עד סוף 2018. כחלון לא הסכים לומר אתמול מה דעתו בעניין.

בסביבת נתניהו טוענים שהיציבות טובה גם לשרים, שיראו שיש לממשלה אופק. בכוונת נתניהו להביא את תיקון חוק יסוד: תקציב המדינה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ביום שני הקרוב. אם החוק ישונה לתקציב תלת־שנתי, הממשלה תצטרך להצביע עליו מחדש, וועדת הכספים תתבקש לאשר אותו בזריזות ביום שני הקרוב.

קשה לנבא הכנסות והוצאות

אחת הבעיות בתקציב דו או תלת־שנתי היא הפגיעה בפיקוח של הכנסת על הממשלה. העברת התקציב היא ההזדמנות המרכזית של הכנסת לעשות זאת. בנוסף, לאורך השנה הממשלה מקבלת החלטות שונות בעלות אופי תקציבי. החלטות כאלה יכולות להיכנס לתוקף עוד באותה שנה, וזה דורש מהאוצר לבצע התאמות בתקציב, כלומר לקחת את הכסף ממקומות אחרים או לדחות אותן לשנת התקציב הבאה. אם יאושר תקציב עד סוף 2017, כל החלטה של הממשלה החל מסוף 2015 תידחה ל־2018 או תבוא על חשבון תוכניות שאושרו.

לתקציב דו־שנתי יש גם יתרונות מסוימים, כמו העובדה שהממשלה עוסקת בעיקר בביצוע תוכניות ולא בתכנון השנה הבאה. בדו"ח של האוצר שבחן את תקציב 2011–2012 נטען שתקציב כזה מחזק את יציבות הממשלה בעיני גופים בינלאומיים.

אולם החיסרון העיקרי הוא חוסר היכולת לנבא את הכנסות והוצאות הממשלה. מבצע צבאי ייאלץ את פקידי האוצר ללהטט עם תקציב המדינה כדי להכניס את העלויות שלו, דרך שימוש בכלים שפוגעים באמינותה של הממשלה מול אותם גופים בינלאומיים.