הפתרון של כחלון למשבר הדיור עלול להוביל לבכיה לדורות

הזרקור התקשורתי והציבורי סביב מהלכיו של שר האוצר בנושא הדיור רק הולך ומתעצם, עם השינויים המשמעותיים במוסדות התכנון ובראשן, העברת מינהל התכנון על סמכויותיו למשרד האוצר. מצד אחד ברור לכולם כי הממשלה החדשה באה לעבוד ולהביא תוצאות, אולם הבשורות המדאיגות הן שהצעדים מצביעים על מגמה הנוגדת את האינטרס הציבורי הרחב שעבורו יש לספק מענה לביקושים הגואים מבלי לוותר על איכות החיים, בריאות התושבים והסביבה בה אנו חיים.

מגמה זו באה לידי ביטוי בין היתר בהעברת מינהל התכנון למשרד האוצר, המונחה מהפריזמה הכלכלית בלבד; נטילת כוחם המקצועי של פקידי הממשלה היושבים במוסדות התכנון והכפפתם לדרג הפוליטי במהלך שמנוגד לחוק ולפסקי דין קודמים בנושא; הסכנה במעקף של הרשויות המקומיות ומשרד הפנים האמון עליהם, והמאבק על אחוז הדיור להשכרה המוקצה בתוך הההסכמים.

מתברר כי בישראל, שנת 2015, התפיסה השמרנית והמזיקה כפי שבאה לידי ביטוי במהלכים האחרונים, רואה באג'נדה סביבתית וחברתית חסם ורועץ לבנייה ועודנה שולטת בכיפת החשובה של מקבלי ההחלטות. גישה זו תוביל לבכיה לדורות, זאת משום שלא רק עתיד השטחים הפתוחים והתכנון הלקוי הנגזר מההחלטות האחרונות מונח על הכף, אלא גם איכות הבנייה הוא נושא שבקדחת הרצון לבנייה אינו נותנים עליו את הדעת. די אם ניזכר בארוע נפילת מרפסות בפרוייקט בחדרה בשנה שעברה ומחקר הטכניון שחשף כי ב-100% מהפרויקטים החדשים נמצאו ליקויי בנייה כדי להבין את גודל האתגר. דוגמה נוספת היא אי הקפדה על איכות הבנייה המאפיינת את הבנייה המאסיבית ובסטנדרטים נמוכים של בנייני הרכבת שהיום נדרשות השקעות ענק בניסיון לתקן ולשדרג אותם.

בנייה. בכל הפרויקטים החדשים נמצאו ליקויי בנייה צילום: אלעד גוטמן

ברור אם כך שאתגרי הבנייה לא מסתכמים בביקוש בלבד. ובדיוק כאן על כחלון ואנשיו לדעת כי עליהם לסמוך על הבנייה הירוקה במתן מענה לצד של האיכות והובלת הענף לבנייה איכותית ומתקדמת. בנייה ירוקה היא שם קוד לבנייה איכותית ומתקדמת המתחשבת בשיקולים ארוכי טווח סביבתיים, חברתיים, כלכליים ובריאותיים, לצד מתן מענה יעיל למצוקת הדיור.

בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בישראל בכל הקשור בתחום זה, שהפך מנישה של מעטים לסמן לבנייה איכותית ומתקדמת, המספקת סביבת מגורים באיכות גבוה, בריאותית, כלכלית וסביבתית. שוק הבנייה הירוקה נמצא בצמיחה עקבית ואט אט חודר לשוק הנדל"ן, אם זה באמצעות הידע שנצבר ביישום בפועל של הבנייה הירוקה בארץ ובעולם ושמגולם בין היתר בתקינה לבנייה ירוקה, במחקרי כדאיות כלכלית ותמריצים, שימוש בחומרים וטכנולוגיות בתחום והתמקצעות אנשי מקצוע, וכך-מחלחל לענף הבנייה בכללותו כ'ספק פתרונות' לאתגרי הבנייה ככלל.

מעגל נרחב של בעלי עניין מקדם תחום זה וכוללים בין היתר, רשויות מקומיות ונציגי ממשלה, יזמים וקבלנים, אדריכלים, אנשי אקדמיה, והחברה האזרחית. לראייה, פורום ה-15, המייצג את הערים העצמאיות החזקות בישראל, אימץ החלטה לחיוב התקן לבנייה ירוקה בהדרגה. זאת לצד חברות ויזמים שאימצו את התפיסה ומחוייבות ליישמה בבנייה איכותית ומתקדמת בסטנדרטים עולמיים. שלא במפתיע, אלו אותם הגופים המשקיעים מאמצים רבים במתן מענה לבעיית מצוקת הדיור. המהלכים הללו אינם נפרדים וההצלחה טמונה בשילוב הזרועות בקידום שני הנושאים במקביל. אלה הרואים בבנייה ירוקה פתרון, מתייחסים לא רק לאיכות שבה, אלא גם לחסכון המצטבר שבהטמעתה, בהתייעלות במשאבים ובעצם יכולתה להוזיל הוצאות משקיות של אנרגיה, תשתיות, מים וחומרים. לכן, ביכולתה של הבנייה הירוקה לתרום בהוזלת יוקר המחייה, קידום עצמאותה האנרגטית של ישראל וצמצום משאבים לאומיים ובהגברת איכות החיים והמרחב הבריא לתושבים.

המנדט העצום שקיבל שר האוצר לקידום פתרון כולל למשבר הדיור בישראל, טומן בחובו אתגר רב, שחורג מעבר לשיח הרווח בתקשורת ובפקידות הממשלה המתמקד במציאת מענה לביקושים הגואים. עם המנדט, על שר האוצר ואנשי משרדו מוטלת האחריות לדאוג גם לאיכות הבנייה הקיימת וכיצד תיראה סביבת המגורים בה נחייה. כדי להביא לפתרון איכותי ובר קיימא של משבר הדיור, על הדרג הפוליטי והפקידותי להבין כי חשיבה ירוקה נועדה לסייע ולא לחסום, לתרום לחיים בריאים, חברתיים יותר, חסכוניים ואיכותיים מאלה הקיימים.

שרים בולטים בממשלות קודמות כמו גלעד ארדן ועמיר פרץ בכהונתם כשרים להגנת הסביבה, עשו רבות להכשיר את הקרקע למחויבות זו. הקרקע בשלה לשילוב התחומים ועל כן על השר כחלון להמשיך עשייה זו ולהביא לפתרון שמקדם את הכמות של מאמצי הפיתוח וגם את האיכות וזאת בכדי למנוע נזק בלתי הפיך למרחב הבנוי בישראל ולדמותה בהווה ובעתיד.

הכותבת היא יו"ר ועד מנהל, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה