בנק ישראל: צריך לחדש את תוכנית הגריטה
בבנק ישראל ממליצים להנהיג תוכנית שבבמסגרתה יבואני הרכב יפרישו לקרן ממשלתית סכום כספי קטן תמורת כל רכב חדש שנמכר. כאשר הרכב יגיע לגיל מתקדם, הקרן הממשלתית תרכוש את הרכב מבעליו לצורך גריטה
בנק ישראל סבור שצריך לחדש את תוכנית הגריטה. כך עולה מסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שיפרסם הבנק בקרוב.
- סוף הדרך: תוכנית הגריטה לא עמדה בעומס
- 1,500 מכוניות עברו היום גריטה, תקציב התכנית כמעט נגמר
- בעלי רכב ישן, שימו לב: תוכנית גריטת מכוניות חוזרת בנובמבר
עפ"י הסקירה, מכוניות נוסעים ישנות (שיוצרו לפני 1994) מזהמות הרבה יותר ובטוחות פחות ממכוניות חדשות יותר. לכן יש תועלת כלכלית ברורה בהורדתן מהכביש באמצעות תוכנית לגריטה מוקדמת.
דגמי מכוניות הנוסעים הופכים לבטוחים יותר לנוסעים ואף להולכי רגל, ותהליך זה צפוי להתעצם בשנים הקרובות. הדבר יגדיל את הכדאיות הכלכלית הגלומה בגריטתן של מכוניות נוסעים ישנות ובטוחות פחות.
עפ"י בנק ישראל, בתוכניות הגריטה שהופעלו בין השנים 2010 ל-2013 נגרטו כ-28 אלף מכוניות ישנות, שבעליהן קיבלו מענק של 3,000 שקל. לתוכנית הגריטה המדוברת הוקצו כ-100 מיליון שקל. כתוצאה מכך נותרו בכבישי ישראל כ-60 אלף מכוניות נוסעים ששנת הייצור שלהן קדמה ל-1994.
נכון להיום, עקב היעדר תקציב, לא מתבצעת בישראל כלל גריטה של מכוניות ישנות, אך על פי המלצת בנק ישראל, כדאי לבחון הנהגה של "מבנה גריטה מדורג", כלומר הענקה של סכומים בגובה שונה שינתנו בהתאם לגיל הרכב הנמסר לגריטה.
על פי סקירת בנק ישראל, באירופה, שם מוענקים כ-1,500 יורו למי שגורט את מכוניתו הישנה, חלה ירידה של 5.8% בכמות המזהמים הנפלטים ממכוניות ישנות - וגם רמת הבטיחות עלתה.
יצוין שהיחס בין הסכומים המתקבלים מגריטה באירופה ביחס למחיר רכב חדש – שונים לחלוטין מן הסכומים המתקבלים בישראל ביחס למחיר רכב חדש. כך, על פי נתוני בנק יראל, באירופה מתקבלים כ-1,500 יורו מגריטת רכב. מחירה של מכונית סופר מיני כדוגמת פולקסווגן פולו הוא כ-10,000 יורו. לעומת זאת, בישראל מתקבלים מגריטה כ-3,000 שקל – אך מחירה של מכונית סופר מיני הוא כ-100 אלף שקל.
על פי נתוני בנק ישראל, אחד התחומים החשובים ביותר שהושפעו מנושא הורדת המכוניות הישנות מן הכביש הוא נושא הבטיחות בדרכים. לרכב ישן יש אותה הסתברות להיות מעורב בתאונת דרכים עם נפגעים בדיוק כמו רכב חדש. עם זאת, בעלי רכבים ישנים נוסעים פחות מבעלי רכבים חדשים ולכן סיכוייהם להיות מעורבים בתאונה נמוכים יותר.
בפועל, בחישוב כולל, עלותם של נפגעים בתאונות ברכב ישן גבוה יותר למשק ב30%. מבחינת ההסתברות – ברכב שיוצר לפני 1994 קיימת הסתברות של 2.1% להיהרג בתאונה- בעוד שברכב חדיש יותר יורדת ההסתברות ל0.9% בלבד.
הסיכוי להיפצע קשה במכונית מיושנת הוא 6.0% - בעוד שבמכונית חדישה יותר יורד הסיכוי להיפצע ל-4.4%.
נתון נוסף העולה מן הסקירה מצביע על ההשלכות הסביבתיות של נסיעה ברכבים ישנים. יצוין שעל פי חוק, כל הרכבים ששווקו בישראל משנת 1994 חויבו בממיר קטליטי, קרי מסנן חלקיקים במערכת הפליטה המפחית את פליטת המזהמים בכ70% – אך מכוניות שיוצרו לפני 1994 לא חויבו בהתקנת הממיר האמור. מסיבה זו, כדאי הרבה יותר לגרוט רכבים שיוצרו לפני 1993.
בסופו של דבר, המלצת בנק ישראל קובעת כאמר כי אם הגריטה תחודש בעתיד, יש לבצע את הגריטה במבנה מדורג. בנוסף, ממליצים בבנק ישראל להנהיג תכנית שתחייב גם את יבואני הרכב להשתתף בתהליך: במסגרת התכנית יבואני הרכב יפרישו לקרן ממשלתית סכום כספי קטן תמורת כל רכב חדש שנמכר. כאשר הרכב יגיע לגיל מתקדם, הקרן הממשלתית תרכוש את הרכב מבעליו – לצורך גריטה