דרעי: אני פועל להרחבת חוק עידוד השקעות ההון לטובת מפעלים קטנים ובינוניים

שר הכלכלה, אריה דרעי, התייחס הבוקר לשורה של נושאים הנמצאים כיום על הפרק במשרד הכלכלה. נושא המימון וימי האשראי בו פועל משרד הכלכלה באמצעות קרנות ובאמצעות עבודה על חקיקה בנושא ימי האשראי. דרעי הודיע שבכוונתו לפעול באמצעות חקיקה על מנת לעודד את החינוך הטכנולגי, שילוב חרדים וגם נושא עידוד באמצעות הרחבת תנאי הסף של החוק לעידוד השקעות הון. ותיאר את המצב כיום ועמדת משרד הכלכלה בנושא הגז.

דרעי שדיבר במסגרת הכנס השני למפעלים קטנים ובינוניים של התאחדות התעשיינים  הוסיף עוד כי בתחום האשראי המשרד בעיצומו של מכרז לגדול להקמת קרנות השקעה בהיקף של 700 מיליון שקל לצד קרן בערבות מדינה של 9 מיליארד שקל. "נושא שיש בו המון צדק וגם בעיות הוא נושא של השוטף פלוס 30 תורתנו מלמדת ביומו תתן סחרו. הפכנו את היום לחודש אבל אני שומע שרשויות מקומיות פועלות בשוטף פלוס 90 ובמקביל מחפשות איפה להשקיע את הכסף באג"חים ומצב כזה הוא לא הגיוני".

אריה דרעי צילום: אוהד צויגנברג

"אנחנו מכינים הצעת חוק ממשלתית מטעם למשרד שתחול על הממשלה להכנת מוסר תשלומים. אותו דבר יהיה ריבית על תשלומים. במקום שירוצו אחרי התשלום הם יקבלו ריבית. עסקים נסחטים כי כאשר מציעים להם שוטף פלוס 120 אומרים להם שיש מישהו אחר. החוק חייב לחדור לכל המשק. אם מראש אם נוריד חלק מהמשק זה יהווה דוגמא רעה ובסוף לא נשיג את המטרה".

בנושא ההון האנושי אמר דרעי כי הוא רואה בנושא שליחות גדולה. "יש לנו במשרד הכלכלה משרד חינוך קטן. אני מודע לבעיה שהחינוך הטכנולוגי נופל בין הכיסאות. אין מדיניות מוגדרת יש מאבקים בין משרדים ולצערי החינוך הטכנולוגי שהיה בשורה הראשונה עבר לתחתית ואנחנו חייבים לשנות את זה יש לי מחשבות עד כדי חקיקה ואני נפגש עם שר החינוך ואם יזכור שהוא היה שר הכלכלה נוכל ביחד לפתור את הבעיה הזו".

אני מגלה דברים טובים ששר הכלכלה הקודם עשה אמר דרעי. "אני רואה בו שותף לעניין ואני רואה בו שותף כדי שיהיה בישראל חוק לחינוך הטכנולוגי שהוא יהיה שותף לה ונוכל להרים את החינוך הטכנולוגי . אנחנו חושבים שהצבא הוא זמן טוב ללימודים. אנחנו רוצים שהם ינצלו את הזמן כדי לצאת עם תעודות מוכרות שהמשק מכיר בהם".

נושא נוסף אליו התייחס דרעי כמשימה הוא שילוב חרדים "אני חושב שחשוב מאוד לשלב אותם בייזמות של עסקים קטנים ובינוניים. זו תגובת שרשרת כל עסק כזה מפעיל עוד אחד. יש שם הון אנושי איכותי שצריך לדחוף אותו. אנחנו חייבים לשלב כמה שיותר ולתת כלים והדרכה למגזרים האלו."

בהתייחס לקשיים של סקטור הפעלים הקטנים והבינוניים אמר דרעי "אני מודע לקושי של המפעלים לשדרג את עצמם. אנחנו פועלים דרך חוק עידוד השקעות הון. רובו במכריע של חוק עידוד השקעות הון יגיע למפעלים קטנים ובינויים. ואני אעשה זאת. אנחנו חייבים לתת הקלות בתנאי הסף וזה יהיה לטובת כולם. אני אפעל להרחבת התנאים דרך החוק הזה".

בנושא החדשנות ציין דרעי כי יש למשרד את הכלי של המדען הראשי. לתעשייה הטכנלוגית יש בעיה של תמלוגים ואני פועל בכנסת על מנת לפתור את הבעיה הזו. אני מתכנן להקל על פעילות המדען הראשי.

לגבי סוגיית הגז אמר דרעי כי הוא מתאפק לא לדבר ויש לו הרבה מה לומר על העבר. "נכנסתי לפני חודש. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה בנושא הזה. לצערי שנים אפשר לומר שהלכו לאיבוד. אני לא רוצה לומר שהפסדנו הזדמנויות אבל אנחנו בהפסדים של מיליארדי דולרים בגלל חוסר הסדרה."

מאידך הדגיש דרעי כי הנושא מסובך "איו מדינה בעולם שיש בה מושג של תחרות בשוק הגז. מי שקודח הוא מי שמוצא. בישראל אין מדיניות ברורה בנושא ואנחנו שוכחים רק דבר אחד שיש אזור מסביב ויש התפתחויות גאופוליטיות שלא משחקות לטובתנו בעניין הזה. ההסכם עם איראן ייחתם בחודשים הקרובים וברגע שההסכם עם איראן יחתם הסנקציות ירדו".

עוד התייחס לדרעי לקושי של משרד האוצר לאתר משקיעים בינלאומים "כדי לפתח את תמר צריך 3.5 מיליארד דולר ואת לוויתן 7 מיליארד דולר ואז 8 מיליארד דולר שוק האשראי הישראלי לא יכול לממן את הנושא הזה. איראן היא שניה מבחינת מרבצי הגז פי 40 ממה שגילינו. הנס שלנו היה הוא שבגלל הסנקציות לא השקיעו שם".

בהתייחס לחיבור המפעלים גז אמר דרעי "כל הסדר שלא יהיה אחד מהתנאים הראשיים שיהיה בהסדר הזה הוא תקציב אמיתי של חיבור המפעלים לתקציב הגז. יהיה תקציב לחיבור ולהתאמה של המפעלים לגז. 30% מההוצאות הן אנרגיה. ואני לא רוצה לנקוב במחיר שאנחנו יכולים לתת. נכון בטקסס אפשר לקנות ב-2.7 אבל בבוסטון זה עולה 7 דולר. יש פופוליזם ואנחנו חשודים כעובדים עם הטייקונים אבל מה שמנחה אותנו הוא טובת המשק ואני מקווה שבעזרת השם נצליח ביחד".

אורי יהודאי למפעלים הקטנים: אל תצפו מהמדינה להפוך אתכם לייצואנים

אורי יהודאי מנכ"ל חברת פרוטרום שהשתתף בכנס  הפנה אצבע מאשימה לתעשיינים "אפשר לבכות כמה שרוצים אם זה עוזר למישהו לבכות. אבל אל תצפו מהמדינה שתהפוך אתכם ליצואנים אתם צריכים לחשוב איפה הערך המוסף שהמוצר שלכם יכול לתת. בסוף היום אנחנו תעשיינים ונהי ובכי תמרורים לא יעזור".

יהודאי התייחס לערך של ההון האנושי בישראל ואמר: "הערך שלנו נמצא באוניברסיטאות. למה אנחנו יודעים לבנות סטארטאפים ולעשות אקזיט תוך שנתיים, אבל לא מגדלים פה מנהלים שיכולים לנהל חברות רב לאומיות וללכת החוצה ולחזור. המדינה צריכה לעזור באמצעים המוגבלים שלה, אבל את רוב העבודה צריכים לעשות התעשיינים".

יהודאי דיבר על מפעל גלבוע ואמר כי לאחר שאושר לו תקציב להעביר פס ייצור לישראל ולמרות שהיו אישורים של המשרד לאיכות הסביבה להקמת המפעל ולאחר שכבר השקיעו בקניית הקרקע ובתכנון הנושא טורפד על ידי ראש מועצת גלבוע החדש. המפעל שהיה אמור לספק 200 מקומות עבודה נאלץ לבקש את כספו בחזרה מהמדינה.

אורי יהודאי. "את רוב העבודה צריכים לעשות התעשיינים" צילום: עמית שעל

שרגא ברוש: קצב פתיחת המפעלים בארץ יורד והיקפי השקעות התעשיינים בחו"ל עולה

בהתייחס לעומס הרגולציה ועידוד פתיחת מפעלים אמר שרגא ברוש נשיא התאחדות התעשיינים כי בחמש השנים האחרונות ירדה ישראל מקצב של פתיחת 60 מפעלים בשנה לפתיחת 14 מפעלים. מצד שני היקף ההשקעות של תעשיינים בחו"ל עלה מ-18% ל-35%. "אנחנו פותרים את הבעיות שלנו אבל לא את הבעיה של המשק הישראלי".

בהתייחס לנושא האנרגיה למפעלים המהווים כיום 35% מצריכת החשמל בישראל אמר ברוש כי "ברגע שממשלה תכבד פה התחייבויות אז האחרים יגידו טוב לעשות עסקים בישראל. בקפריסין נלחמים 26 קודחים. למה פה לא מוצאים באוצר עוד גוף שיבוא לקדוח?".

שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים צילום: רותם מלנקי