זה האיש שיניע את רפורמת הדיור של כחלון
אביגדור יצחקי עבד בשביל הפוליטיקאים החזקים בישראל וידע ללהטט בין שלושה ראשי ממשלה. לאחר שזוכה מכתב אישום, הביצועיסט המקושר חובר כעת למשה כחלון. כראש מטה הדיור הוא יקבל סמכויות רבות שיהפכו אותו לפקיד רב־עוצמה
לפני שבועיים, בלי למשוך תשומת לב מיותרת, המסע של אביגדור יצחקי בחזרה אל לב הציבוריות הישראלית הגיע סוף כל סוף לנקודה שבה הוא יכול לנשום לרווחה, להישען לאחור, ולסמן לעצמו שנגמרו שבע השנים הרעות שלו.
- אביגדור יצחקי צפוי להתמנות לראש מטה הדיור של כחלון
- השופטת שריזלי זיכתה את אביגדור יצחקי ותקפה את הפרקליטות: "עמדת המאשימה קרסה ואיננה"
- בלעדי ל"כלכליסט": אביגדור יצחקי מצטרף לחברת הלובינג גורן-עמיר
יצחקי, מי שהיה פעם בעל משרד ראיית חשבון מצליח (שאחד מלקוחותיו היה קובי מימון, חברו של שר האוצר משה כחלון, שרק לאחרונה הודיע שלא יטפל בענייני הגז בשל חברות זו), מנכ"ל משרד ראש הממשלה של בנימין נתניהו ואריאל שרון, פקיד רב־עוצמה, מנכ"ל קדימה ויו"ר הקואליציה תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט, למד על בשרו בשבע השנים האחרונות את משמעות הביטוי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. כמעט הכל היה שם: סכסוכים עם דמויות המפתח של הפוליטיקה, מצב בריאותי שהסתבך, שינויים בסטטוס המשפחתי ומעל לכל כתב אישום פלילי שריחף מעליו - כל אלה הדירו אותו מהחברה.
אבל אז דברים התחילו להשתנות. יצחקי זוכה בידי בית המשפט (ראו הרחבה בהמשך), חידש קשריו עם חבריו מקדם, החליף את מקום מגוריו והתחיל לנוע בחזרה אל חיקה החם של המערכת הפוליטית. לפני שבועיים, כשקבינט הדיור החליט על שינויים מבניים בפעילות הממשלה בתחום הדיור, עולמו החדש של יצחקי קיבל חותמת ממשלתית רשמית. לא עוד מנכ"ל משרד רה"מ וח"כ לשעבר, מעתה אמרו - אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר - אולי הפקיד הממשלתי החזק ביותר בתחום. שבע השנים הרעות נגמרו. לכו תדעו מה יהיה עכשיו.
מדוע כחלון הפקיד דווקא בידי יצחקי את ניהול תחום הדיור, העניין המרכזי שעליו נבחר לכנסת? כחלון ויצחקי מכירים מהליכוד ומימיהם המשותפים כח"כים (כחלון בליכוד ויצחקי בקדימה). אבל מי ששידך בין השניים כעת ואפשר ליצחקי לעשות קאמבק לחיים הציבוריים הוא ארז חלפון.
יצחקי נחשב בעיני חלק מהגורמים שאיתם שוחח "כלכליסט" בימים האחרונים כאחד שיודע להקים מנגנונים מאפס. הוא הקים, למשל, את מפלגת קדימה. הוא לא היה במעגל הקרוב של שרון, שהגה את הרעיון להקים מפלגה חדשה ולבצע מפץ גדול במפה הפוליטית; אבל הוא היה שם בשלב השני, כשהיה צריך להקים את הארגון ולבסס פלטפורמה עבורו.
גורם אחר הסביר שכחלון היה מעוניין שחלפון ייקח על עצמו את התפקיד, אולם חלפון לא רצה והציע את יצחקי כחלופה ראויה למשבצת הזו.
תהא הסיבה אשר תהא, התפקיד בידיו של יצחקי. כמעט. הוא עדיין צריך לקבל תקן ואת אישור הוועדה למינוי בכירים במגזר הציבורי, לפרסם הסכם למניעת ניגודי עניינים, ולקוות שהתהליכים המבניים שהממשלה הוציאה לדרך לא ייתקעו מול התנגדות עובדי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או יועצים משפטיים כלשהם.
על פי החלטת קבינט הדיור מלפני שבועיים, בימים אלה רמ"י אמורה לסיים את תהליך העברת הכוח לחלק הרשאות לידי הוועדה החדשה שהוקמה בידי כחלון, שבראשה אמור יצחקי לעמוד. בהמשך כחלון צריך לקבל אישור למנות את יצחקי לעמוד בראש ועדות התכנון. אם התהליכים האלה יסתיימו כפי שכחלון מתכנן, יצחקי יהפוך להיות האיש החזק ביותר בממשלה בתחום הדיור, מלבד כחלון עצמו - הבירוקרט הראשי, המוציא והמביא.
נאמנויות מתחלפות
עוד לפני כחלון, יצחקי היה איש של הרבה פוליטיקאים אחרים. הוא היה איש של נתניהו, ואחר כך של שרון, אולמרט, לבני, ואז שוב של נתניהו, ועכשיו של כחלון. את דרכו במערכת הציבורית־פוליטית התחיל יצחקי (66) אי שם בתחילת שנות התשעים, כשנתניהו היה יו"ר האופוזיציה בתקופת ממשלת רבין. יצחקי היה אז רואה החשבון של הליכוד ואחראי על הבקרה התקציבית. הוא עשה זאת עם שותפו דאז למשרד ראיית החשבון ליאון אורליצקי - רו"ח משה ליאון.
משם הכל נע מעלה בתנועה ספירלית. ב־1997 השותף לאון התקדם להיות מנכ"ל משרד רה"מ, ומשרד ראיית החשבון של השניים גדל וצבר לקוחות חדשים שחשקו ברואי חשבון שמקורבים לצמרת כמו קובי מימון, חברו של שר האוצר הנוכחי משה כחלון. משרד ראיית החשבון של יצחקי טיפל, בין היתר, בחברת הנדל"ן פוליגון, שהיא חלק מהקבוצה העסקית של מימון. יצחקי הפסיק להעניק שירותים למימון ב־2001, אז התמנה למנכ"ל משרד רה"מ בתקופתו של אריאל שרון. לפי יצחקי, זו היתה השנה האחרונה שבה בכלל ראה את מימון.
מי שהביא את יצחקי אל שרון היה ראש לשכתו דאז אורי שני, שלצד עמרי שרון המליצו לשרון האב למנות את יצחקי לתפקיד מנכ"ל משרדו. שני, שהיה בעבר מנכ"ל הליכוד, הכיר את יצחקי מהמפלגה, ושמח להביאו ללשכה. אדם שמכיר את שניהם סיפר ל"כלכליסט" כי שני הקפיד להביא אנשים שיהיה לו נוח לעבוד איתם, כאלה שלא יעלו על מידותיו. מבחינה זו יצחקי התאים לו.
קשרים הדוקים עם בכירים
תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא תפקיד עוצמתי מאין כמותו. המנכ"ל, שמתעסק בעיקר בנושאים הכלכליים, מתמנה פעמים רבות לעמוד בראש ועדות אד הוק לנושאים שראש הממשלה רוצה לקדם, ועוסק רבות בקידום מהלכים בין־משרדיים שאחרת היו נתקעים. הוא המתאם שאמור לגרום לחלקים השונים שלא מתחברים לעבוד יחד.
ככזה, יצחקי עבד רבות מול משרד האוצר, בתחילה בתקופתו של סילבן שלום ובהמשך בתקופתו של נתניהו כשר אוצר. אנשים שהיו שם סיפרו ל"כלכליסט" כי יצחקי יצר קשר הדוק עם הפקידים החזקים של המשרד באותם ימים - המנכ"ל יוסי בכר, ראש אגף התקציבים אורי יוגב ומחליפו קובי הבר.
האנשים שעבדו איתו מתארים אדם שלא מהסס להגיד את מה שהוא חושב, עניין שבין היתר סיבך אותו בכמה הזדמנויות כשפלט על כל מיני תוכניות שהיו אמורות להישאר מאחורי הקלעים (למשל, אחרי ששרון פיטר את שרי ש"ס שסירבו לתמוך בתקציב, יצחקי סיפר בגלוי כי הפיטורים היו לא יותר מספין פוליטי). כמו כן, האנשים שעבדו איתו תיארו מנהל כוחני שלא מהסס להפעיל את כוחו. "עבור יצחקי זה או my way או the high way", אמר אחד הגורמים.
כל מי ש"כלכליסט" שוחח איתו צייר את יצחקי כאיש של אנשים: מנהל דומיננטי שיודע להתוות את דרכו בעיקר על ידי יצירת קשרים אישיים עם עמיתים ואנשי מפתח, שיאפשרו לו לפעול כפי שהוא רואה לנכון.
הדעות ביחס לחשיבותו של יצחקי בזמן כהונתו של שרון חלוקות. חלק טוענים כי הוא היה הציר שחיבר בין שרון לבין שר האוצר נתניהו וגרם לכך שהזוג הזה הצליח לעבוד. "יצחקי הוא כמו נוזל פתיחת סתימות", אמר ל"כלכליסט" אחד הגורמים בהקשר זה. מנגד, אחרים טוענים כי במשרד רה"מ יצחקי היה שייך למחנה הפחות חשוב. כלומר, הוא לא היה חלק מהמעגל הקרוב ביותר לשרון (מעגל שכלל בעיקר את בנו עמרי, את ראש לשכתו ויועצו הקרוב עו"ד דב ויסגלס, ובתקופה מסוימת גם את מזכירו הצבאי של שרון האלוף משה קפלינסקי).
בסופו של דבר, היחסים בין יצחקי לוויסגלס עלו על שרטון ובין השניים שרר נתק של חודשים ארוכים, כפי שיצחקי עצמו העיד בראיון שהעניק ל"ידיעות אחרונות" ביוני 2003. תשעה חודשים לאחר מכן, בתחילת 2004, פרש סופית, מבלי שהוא משאיר אחריו הישגים משמעותיים בתור מנכ"ל משרד רה"מ.
יצחקי הספיק להיות בשוק הפרטי שנה בלבד (ראו הרחבה בהמשך), ואז נקרא להקים את קדימה. כאמור, הוא לא היה בגרעין המייסד של המפלגה, אבל הוא זה שהקים את המנגנון שלה. בזמן שיצחקי הקים את המפלגה, חברו רואה החשבון משה ליאון נשכר גם הוא על ידי קדימה להיות רואה החשבון של המפלגה. בין המועסקים הראשונים של קדימה היו אנשיו של יצחקי שליוו אותו עוד במשרד רה"מ, שעברו איתו לשוק הפרטי, וחזרו איתו למגרש הפוליטי כדי להקים את קדימה.
משיחות שקיים "כלכליסט" עולה כי רבים מעידים על יצחקי שבכך טמון כוחו - בהקמת מנגנונים מאפס. "הוא בירוקרט", העיד עליו אדם שעבד איתו במערכת הפוליטית, "הוא רו"ח חסר כריזמה. הוא לא בולדוזר או אחד ששובר קירות, אבל הוא מכיר כל כך טוב את כל המנגנונים הבירוקרטיים ואת הפקידים, עד שהוא יכול לגרום לפקיד שעומד מולו להתקפל רק בשביל שהוא יוכל לעבור קדימה", הוסיף אותו גורם.
יצחקי מונה למנכ"ל המפלגה החדשה, רשם אותה אצל רשם המפלגות ואיתר משרדים. בינואר 2006 שרון נפל לתרדמת שממנה מעולם לא קם. השליטה בקדימה עברה לידי אולמרט, ששיבץ ברשימת המפלגה לכנסת גם את יצחקי. מכל חבורת אנשי שרון, הוא היחיד שנכנס לפוליטיקה כפוליטיקאי מן המניין. כששרון כבר לא היה בתמונה הפך יצחקי להיות איש של אולמרט, ייתכן שמחוסר ברירה. חודשיים לאחר מכן הושבע לחבר כנסת ושימש כיו"ר סיעת קדימה בכנסת, ומתוקף כך כיו"ר הקואליציה - ידו הארוכה של אולמרט בכנסת.
שולף סכין ברגע הנכון
הקריירה הפוליטית של יצחקי היתה קצרה יחסית ונמשכה סה"כ שנתיים. בזמן הזה הוא הספיק להפוך מאיש אמונו של אולמרט למי שניסה לארגן מרד נגדו בתוך המפלגה ולהביא להדחתו מראשות הממשלה. זאת בעקבות מלחמת לבנון השנייה ודו"ח ועדת וינוגרד שהתפרסם בעקבותיה ב־2007.
"טובת המדינה מחייבת את ראש הממשלה אהוד אולמרט לקחת אחריות בעקבות דו"ח וינוגרד, להתפטר ולאפשר הקמת קואליציה חדשה בראשות קדימה", אמר יצחקי בראיון לגלי צה"ל במאי 2007. המרד שיצחקי ניסה לארגן כשל, והוא התפטר מראשות הקואליציה. פחות משנה לאחר מכן, בפברואר 2008, התפטר לחלוטין מהכנסת ופרש מהחיים הפוליטיים.
באופן מוזר, מכל 120 חברי הכנסת היה יצחקי הפוליטיקאי היחיד שפרש מהחיים הפוליטיים בשל מלחמת לבנון השנייה, אף שלא נטל בה שום תפקיד ביצועי רלבנטי. מאחורי הקלעים יצחקי ידע שהולך ונטווה נגדו כתב אישום על עבירות של קבלת דבר במרמה והתחמקות ממס (ראו הרחבה במסגרת). זאת מאחר שהידיעות על כך שרשות המסים חושדת כי ביצע את העבירות הללו התפרסמו כבר ביולי 2006, ולכן ייתכן שהעדיף להוריד פרופיל.
בנקודת הזמן ההיא יצחקי כבר היה איש של ציפי לבני, שעמדה במחנה הנגדי לאולמרט (שלבסוף הביא להתפטרותו).
בספטמבר 2008 התמודדה לבני בפריימריז על ראשות קדימה (מול שאול מופז) וזכתה, אבל לא הצליחה לכונן קואליציה והבחירות לכנסת הוקדמו. יצחקי הציע ללבני לנהל את המטה הארגוני של המפלגה, ולבני הסכימה. עם זאת יצחקי הציב דרישה - להיות מורשה חתימה בחשבונות המפלגה. לפי יצחקי, לבני הסכימה אבל גם הפכה את מנכ"ל המפלגה דאז משה שחורי למורשה חתימה, מה שגרם ליצחקי לעזוב את המפלגה. לפי אנשי לבני התמונה הפוכה, ויצחקי הוא זה שפוצץ את היחסים ביניהם כשלבני סירבה להפוך אותו למורשה חתימה בלעדי.
כך או כך, בנקודה הזו יצחקי עבר צד. בתחילת 2009, בזמן מערכת הבחירות לכנסת, יצחקי, איש קדימה עד לפני רגע, התראיין ל"ידיעות אחרונות" וקרא להצביע לנתניהו לראשות הממשלה: "אין ללבני ניסיון בכלום. יש משבר מנהיגות גדול בזמן הזה והמנהיג המתאים ביותר הוא נתניהו". יצחקי מסביר היום כי התייחס לכישלונה של לבני בהקמת קואליציה אחרי שזכתה בפריימריז.
ההימור של יצחקי השתלם. נתניהו זכה בבחירות במרץ 2009. רגע אחר כך נתניהו מינה את יצחקי לחבר בצוות מאה הימים המצומצם שהקים מיד לאחר הבחירות, לצורך שרטוט תוכנית העבודה הראשונית של הממשלה בראשותו. בראש הצוות עמד יובל שטייניץ, שהתמנה לאחר מכן לשר האוצר. אבל אז, תוך כדי עבודת הצוות, הוגש נגד יצחקי כתב אישום. הוא התפטר מתפקידו ונעלם מהזירה הציבורית.
הקריירה הפרטית
כתב האישום שהוגש נגד יצחקי בגין עבירות של קבלת דבר במרמה והעלמת מס התייחס לתקופה שבה היה רואה חשבון פרטי אחרי שעזב את תפקידו כמנכ"ל משרד רה"מ בתקופת שרון, ועד שחזר לפוליטיקה בתור ח"כ מטעם קדימה.
באותה תקופה הקים יצחקי את חברת וקטורס ניהול והשקעות (שרשומה ברשם החברות כחברה פעילה עד היום, ויצחקי הוא בעל המניות היחיד שלה). על פי כמה גורמים, בסופו של דבר עיקר עיסוקה של החברה היה הקמת מפלגת קדימה. מלבד וקטורס השקעות יצחקי רשום כשותף בחברת י.ג.א.ל רום בע"מ (40%) ויסודות רום - חברה לבניין בע"מ (33%). בשיחה עם "כלכליסט" הסביר יצחקי כי מדובר בחברות שהוקמו עם שותפיו למשרד ראיית החשבון והן אינן פעילות כבר שנים רבות.
לאחר שפרש מן הפוליטיקה בתחילת 2008 חזר יצחקי לשוק הפרטי. עם הגשת כתב האישום הבין יצחקי שלא יוכל להשתלב במערכת הציבורית, ולכן עבר בינתיים לצד השני. במהלך 2010 כיהן במשך כמה חודשים כמנכ"ל משרד הלובינג גורן־עמיר, בבעלות עליזה גורן ותומר עמיר. בין לקוחות משרד הלובינג: קוקה־קולה, HOT, הטוטו, אל על (שבה יצחקי התמנה לדירקטור בעבר), שירותי בריאות כללית, חברת התרופות פייזר, איקאה ישראל, רשת מגה, חברת סונול וחברות רבות נוספות.
גורן סיפרה ל"כלכליסט" כי יש לה רק מילים טובות על יצחקי וכי הוא היה נכס למשרד הלובינג שבבעלותה. "היתה לו יכולת ניתוח, בעיקר של הנושאים הכלכליים, והיכרות מעמיקה עם כל מיני חסמים אפשריים. מבחינה זו הוא היה נכס גדול למשרד", אמרה גורן.
עם זאת, לאחר פחות משנה עזב יצחקי את משרד הלובינג. לפי גורן, הדבר נבע מסיבות בריאותיות. מהנקודה הזו הדברים החלו להשתבש בצורה ניכרת. מלבד המאבק על חפותו, יצחקי היה מעורב בתאונת סקי קשה, בהמשך גם בתאונת דרכים, ואף סבל מבעיה עצבית בעין.
הקשר עם חבריו מימי לשכת שרון הלך והתרופף. יצחקי מגדיר את התקופה ככזו שבה ירד לא רק מתחת לרדאר, אלא מתחת לאדמה. במקביל הוא התגרש מאשתו, עזב את ביתו בפתח תקווה, עבר להתגורר בשכירות בפרויקט היוקרתי סי אנד סאן וכעת מתגורר בדירתה של בת זוגו בנחלת יהודה בראשון לציון. לשאלת "כלכליסט" השיב כי כיום אין בבעלותו נדל"ן. עם כניסתו הצפויה לתפקיד, צפוי להתפרס הסכם ניגוד העניינים שלו.
לכובע שלו לפחות 3 פינות
במידה ומינויו יאושר, יפקיד קבינט הדיור בידיו של היו"ר המיועד אביגדור יצחקי כוח רב. ראשית, יצחקי עתיד להתמנות ליו״ר הוועדה הארצית לתכנון ולבניה ובמסגרת תפקיד זה לקדם תוכניות מתאר ארציות לפי תפיסתו של שר האוצר משה כחלון.
לפי תוכניתו של כחלון, יצחקי יעמוד גם בראש ועדות המשנה של הוועדה הארצית לתכנון ולבניה, שלחלקן סמכויות נרחבות הנוגעות לקיצור תהליכים בתחום התכנון.
במקביל, יצחקי עתיד גם להתמנות ליו״ר הוועדה הלאומית לתשתיות (הות״ל) שמאשרת מבחינה תכנונית פרויקטים תשתיתיים גדולים (דוגמת תחנות כוח ואחרים).
שני התפקידים האלה אוישו עד כה בידי מנכ״ל משרד הפנים באופן פורמלי. בפועל, התפקידים האלה אוישו על ידי מנהלת מנהל התכנון, שהועבר כעת ממשרד הפנים למשרד האוצר.
או בקיצור, יצחקי עומד להיות הפקיד החשוב ביותר בכל מה שקשור לשרשרת התכנון והבניה בישראל.
הסמכויות של ראש מטה הדיור:
- יו"ר הוועדה הארצית לתכנון ולבניה
סמכות: קידום תוכניות מתאר ארציות, ראש ועדות המשנה
- יו"ר הוועדה הלאומית לתשתיות (הות״ל)
סמכות: אישור פרויקטים תשתיתיים גדולים, כמו תחנות כוח
- ראש הועדה לתכנון ופיתוח
סמכות: בחירה ואישור התכנון, השיווק והפיתוח של פרויקטים דיוריים
בתור ראש מטה הדיור, יצחקי יעמוד בראש גוף חדש שהממשלה זה עתה הקימה - הוועדה לתכנון ופיתוח. הוועדה הזו תיקח לידיה סמכויות שעד עתה רוכזו כמעט בלעדית בידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כולל הסמכות החשובה ביותר - הסמכות לחלק הרשאות לתכנון, שיווק ופיתוח. זה הכוח שהופך את רמ"י לבעלת עוצמה. כעת, הכוח הזה יעבור ליצחקי. מעתה הוא יהיה הפקיד שיגיד לרמ"י, ולשורה שלמה של גופים שיוכפפו אליו - חברת עמידר, חברת דירה להשכיר, חברת ערים ואפילו משרד הבינוי - הנה, תתחילו ליזום פרויקטים דיור פה, פה, פה ופה. רמ"י לא תחליט יותר איפה זה הולך לקרות.
בעתיד אולי הוא אף יתמנה גם לממלא מקום קבוע של יו״ר מועצת רשות מקרקעי ישראל.
אז נכון, בוועדה החדשה שיצחקי יעמוד בראשה יהיו עוד חמישה חברים מלבדו - נציגי משרד הבינוי, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון, משרד הבינוי ומשרד האוצר) - אבל היו״ר הוא היו״ר ועל פי ישק דבר.
ואפילו באופן פורמלי, הממשלה קבעה כי במקרה של תיקו בהצבעות הנערכות בוועדה, ליו״ר יהיה קול כפול.
כתב האישום שהוגש נגד יצחקי הסתיים בזיכויו
במרץ 2009 הגישה המדינה, באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה, כתב אישום נגד אביגדור יצחקי בגין עבירות של קבלת
דבר במרמה וסיוע בהעלמת מס.
יצחקי נחשד כי ייעץ לזוג מלקוחותיו, כשהיה רואה חשבון במשרד שבו היה שותף עם משה לאון, כיצד להעלים מס מרשות המסים. לפי החשדות, יצחקי עשה זאת עבוד תמורת שכר טרחה הולם במיוחד.
החקירה בעניינו של יצחקי נפתחה ב־2006 ונמשכה כשלוש שנים. עם הגשת כתב האישום עזב יצחקי את הזירה הציבורית והתפטר מצוות 100 הימים של נתניהו.
המשפט התנהל בבית משפט השלום בתל אביב באולמה של השופטת דניאלה שריזלי.
בספטמבר 2014, שש שנים לאחר הגשת כתב האישום, השופטת שריזלי זיכתה את יצחקי מכל אשמה באופן גורף, ואף כתבה בפסיקתה כי היה אמין עליה מאוד וכי עדותו זכתה לאמונה המלא.
השאלה העיקרית במשפט היתה אם יצחקי היה מודע לכך שבני הזוג שאותם ייצג מול רשות המסים מרמים את רשות המסים, או שמא גם הוא נפל קורבן למעשה ההונאה שיוחסו לשני בני הזוג.
בסופו של דבר פסקה השופטת שריזלי כי בני הזוג, שהורשעו בעבירות של מרמה והעלמת מס, ניסו לתאם גרסאות כנגד יצחקי. זאת אף שהשניים הציגו בחקירתם ובעדותם גרסאות סותרות האחד ביחס לשנייה. ובכל מקרה קבעה השופטת כי גרסתם "אינה ראויה לאמון".
בפסיקתה הביעה השופטת אמון מוחלט בחפותו ובגרסתו של יצחקי. היא כתבה כי "האמנתי לנאשם כי סבר בתום לב, ללא צל של חשד, שאותו מצג שהוצג לו על ידי בני הזוג הוא נכון ואמיתי, מה גם שבשל עמימות המידע שנמסר לו, הוא הקפיד לברר במפגיע כי אין מדובר בהכנסות אשר נגועות בעבירה".
לאחר שהתקבל, המדינה לא ערערה על פסק הדין, והעננה שריחפה מעל ליצחקי נמוגה לחלוטין.
למי שייכות הדירות שמשכיר יצחקי הבן
אחד משני ילדיו של אביגדור יצחקי, לביא יצחקי, פועל כיום בתחום הנדל"ן. יצחקי הבן (31) למד ראיית חשבון במכללה למינהל והתמחה במשרד ראיית החשבון ליאון אורליצקי של חברו של יצחקי האב, משה לאון.
כיום לביא משכיר דירות לטווח קצר. ב־2014 הוא הקים אתר אינטרנט בשם LogInnTLV שפונה לתיירים המבקרים ונופשים בתל אביב, ומציע להם דירות להשכרה בעיר לטווח קצר. על פי הכתוב באתר, אחד מהקהלים שהוא מתמקד בהם הוא הקהילה הגאה המבקרת בתל אביב.
האתר מציע 30 דירות להשכרה, ובשיחת התעניינות טלפונית עם לביא הוא הציג אותן כדירות בבעלותו. יצחקי האב הסביר ל"כלכליסט" כי הוא מודע לפעילותו של הבן. לשאלת "כלכליסט" כיצד הבן יכול לעסוק בתיווך נדל"ן אם אינו רשום ברשם המתווכים (בשביל לעסוק בתיווך נדל"ן יש צורך ברישיון) השיב יצחקי כי לביא אינו מתווך נדל"ן, אלא משכיר דירות לטווח קצר. עוד השיב יצחקי האב כי בניגוד לאופן שבו בנו מציג את הדברים, הוא אינו הבעלים של הדירות שהוא משכיר.