תיקון עולם: לטוסטר הזה יש רגליים
אלוף רכיבת האופניים האולימפי רוברט פורטסמן התנדב לקלות פרוסת לחם בעזרת אנרגיה שייצרו שרירי הירך האימתניים שלו
- תיקון עולם: הפרחים לנאס"א: ינקו את האוויר עם צמחים
- תיקון עולם: מאשפה אלקטרונית לטבעת אירוסים
- תיקון עולם: בלונדון יש מנהרות לאופניים
פורסטמן, שקיבל בחוגי הרכיבה את הכינוי “קוודזילה” על שום שרירי הירך המפלצתיים שלו, שהיקפם מגיע ל־74 סנטימטר, התנדב לקלות פרוסת לחם אחת בעזרת האנרגיה שמייצרים אופניים נייחים שלגלגליהם חובר דינמו, המתרגם את הרכיבה לאנרגיה חשמלית. האנרגיה הזו הוזרמה לטוסטר ביתי רגיל הצורך 700 ואט, מהסוג הנפוץ שמצוי כמעט בכל בית.
האתגר של פורסטמן היה כפול: לגבור על שני אתלטים בעלי שם עולמי שקדמו לו בניסוי קליית הטוסט ונכשלו. הראשונה היתה מחליקת הקרוס קאנטרי השבדית מריה אריקה אינגמרסדוטר, והשני היה החותר השבדי לסי קרונן, שניסה גם הוא את כוחו על אופניי האימון. בשני המקרים פרוסת הלחם לא הפכה מלבנה לחומה.
אז מה הופך לחם לטוסט? רוברט אחד. אבל אותו רוברט פורסטמן, עם מסת השרירים הלא אנושית שלו, נאלץ לתת את כול כולו כדי להגיע לדרגת קלייה. אם כן, כדי לייצר את אותם 700 ואט שנדרשים לטוסטר כדי לקלות לחם, רוברט נדרש לדווש במהירות של יותר מ־50 קמ”ש, כשקצב הלב שלו הגיע ל־174 פעימות בדקה, בדומה לרכיבה מתישה בטור דה פרנס בשיפוע של 40 מעלות.
המיקרופון בסטודיו שבו נערך הניסוי קלט את ההתנשמויות הכבדות של רוברט ואת המאמץ האדיר שהוא השקיע. הזיעה שנטפה מאפו הסגירה שהספרינט עומד להגיע לקצו: ברגע שרוברט הפסיק לדווש קפץ הטוסט מהטוסטר בדרגת שחימות קלה. רוב האנשים היו מעדיפים את הטוסט שלהם מעט יותר כהה.
נתן גרוסמן, הסטודנט השבדי הצעיר שזה פרויקט הסיום שלו באקדמיה לאמנויות, ניסה להמחיש בסרטון הוויראלי, שזכה כבר ל־1.3 מיליון צפיות, את כמות האנרגיה העצומה שנדרש להשקיע בחיי היום־יום של כולנו. את המונח “עבדי אנרגיה” המיר גרוסמן לרוברטים. אז כמה רוברטים צריך כדי לקלות טוסט? אחד בלבד, אבל כזה שנותן את עצמו עד הסוף. וכמה רוברטים צריך כדי להניע את המכונית שלכם לשעה? 180. לטיסה בת שעה בבואינג 737 נדרשים לא פחות מ־43 אלף אתלטים אולימפיים ברמתו של רוברט.
כמה מאמץ גופני דורשת הפעלת טוסטר פשוט?
רוכב אופניים אולימפי שהיקף שרירי ירכיו מגיע ל־74 ס”מ
דיווש על אופניים במהירות 50 קמ”ש
174 פעימות לב בדקה