תיקון עולם: הפרחים לנאס"א: ינקו את האוויר עם צמחים

באוויר החדר שאתם יושבים בו עכשיו מרחפות להן כמה וכמה תרכובות מולקולריות רעילות. אחת הנפוצות שבהן היא למשל קסילן (Xylene), שחשיפה קצרה לריכוזים גבוהים שלה יכולה לגרום לגירויים בחלל הפה, סחרחורות, כאבי ראש עזים, בלבול, בעיות לב, כבד וכליות ואפילו תרדמת. הרעלן הזה נמצא בכל מקום בערך: דיו מדפסות, גומי סינתטי, צבעי קיר, עור מעובד, עשן סיגריות ופליטה מאגזוזים.

מולקולה רעילה אחרת שלא ניתן להתחמק ממנה בעולם המודרני היא פורמלדהיד (Formaldehyde), שמשמשת מגוון עצום של תעשיות ומצויה בחומרי בנייה, מגבונים לחים, נייר, מפיות שולחן, בדים סינתטיים, עץ לבוד ודבק. החומר הזה נחשב למסרטן, ומחקרים פיניים וסיניים מצאו כי חשיפה אליו פוגעת ביכולת הרבייה של נשים ומעלה באופן ניכר את שיעור ההפלות. סקירה מחקרית מ־2009 הראתה כי יש לו גם תפקיד משמעותי בהתפתחות אסתמה בקרב ילדים. למרות כל הרעות הללו, נדיר למצוא סביבה שאינה שוחה במולקולה הנדיפה הזו.

וכאן מגיעות הבשורות המעודדות: מדעני איכות הסביבה של נאס"א, שנערכים ליצירת סביבת תחנת חלל בריאה עבור האסטרונאוטים, מצאו דרך אלגנטית וטבעית לנטרל את האוויר מחמש מולקולות רעילות נפוצות - פורמלדהיד, בנזן, קסילן, אמוניה וטריכלורואתילן.

בית חרושת לפורמלדהיד באוסטרליה צילום: בלומברג

בסיומו של מחקר ממושך שהחל ב־1989 זיהתה נאס"א כ־18 צמחים המסוגלים לספוג את הרעלנים הנפוצים ולטהר את סביבת החדר. שני הצמחים היעילים ביותר שמתמודדים גם עם רוב הרעלנים וגם מטהרים אותם באפקטיביות גבוהה הם ספטיפילום (Spathiphyllum) וצמח החרצית (Chrysanthemum).

ספטיפילום, למשל, צמח טרופי ממשפחת הלופיים שניחן בפרחים לבנים עדינים, יודע להתמודד לא רק עם חמשת הרעלנים הנפוצים ביותר אלא גם עם אציטון, אתיל אצטט ומתיל אלכוהול. החרציות, פרחים צבעוניים שדורשים מעט מאוד תשומת לב, הן אלופות הטיהור של אוויר מתרכובת הקסילן, אבל גם מתמודדות היטב עם שפע רעלנים אחרים.

צמחים נוספים הם תמר ננסי (Phoenix roebelenii); פוטוס מוס (Epipremnum aureum); לשון החותנת (Sansevieria trifasciata) המופלא, שמתמודד גם הוא עם כל רעלן מצוי; וקיסוס אנגלי, שאינו רק אחד מכוכבי הטיהור של רעלנים, אלא שבשנים הקרובות יחליף כנראה את כל מסנני הקרינה מבוססי המתכות שבהם אנו משתמשים כיום.