האם האימוג'יז הם שפה?

הרעיון היה להרחיב ולחקות את האמוטיקונים, הדיוקנאות בעלי יכולות ההבעה המגוונות להפתיע שיצרנו באמצעות סימני פיסוק כמו נקודתיים, מקף וסוגריים: מהחיוך התמים :-) ועד קריצת בעל זקן התיש ;-)= והילדה העצובה עם הסרט בשיער 8:-(.

היצירתיות הפרימיטיבית הזאת התפתחה לארסנל אדיר של ציורונים צבעוניים. למי שכמוני זכה להכיר את האמוטיקונים של לפני שלושה עשורים מזכירים האימוג'יז את ספרוניו של נתן אלתרמן, "מעשה בפ"א סופית" או "מעשה בחיריק קטן", שמשתעשעים בשפה ומראים שגם להשתעשע אפשר ברצינות.

דמויות אימוג'י

האימוג'יז התפשטו עם פריסת התקשורת הדיגיטלית לסוגיה. כיום חברות תוכנה וחומרה מגויסות להרחבה ועדכון מתמידים של אוצר הציורונים הזה, שהפך לחלק מהמקלדות הווירטואליות. יש מבחר הולך וגדל של מוצרים מעוטרי אימוג'יז, והתעוררו סביבם אפילו סוגיות פוליטיות.

במקור הם נועדו להרחיב את מנעד הביטוי ולהקל עלינו. משהו בסביבה הדיגיטליית יוצר את הרושם שהדחיפות דוחקת את הקִרבה, והמיידיות חשובה מהאינטימיות. האימוג'י ניסה להשיב חלק מהאינטימיות שאבדה. הוא מחזיר את הבעת הפנים, האסוציאציות, המשחק ובמידת מה שפת הגוף לתקשורת המקוטעת והספרטנית של המסרים המיידיים. הוא פותח את הדלת שוב בפני הניואנס, ההקשר, ההקהיה המנומסת של עוקצו של מסר. האימוג'יז מתנדבים להילחם בעונייה של המדיה הדיגיטלית.

ואולי בגלל המשימה הכבדה שהטלנו על כתפי הציורונים הם זוכים לכל כך הרבה תשומת לב. ענקיות כמו אפל וסופטבנק מתחרות על הגדרת תקני הקידוד לאימוג'י. בלשנים מתחבטים בשאלה אם הם "עולים כיתה" - ממעמד של צעצוע למעמד של עגה חצי רשמית או אולי אף מעבר לזה. הרי הסמיילי הנודע ומשמעותו מוכרים יותר ממילים בינלאומיות רבות אחרות. ואם בלאומיות עסקינן, כבר עתה עולות דרישות להוסיף לקטלוגי אימוג'יז (או להסיר מהם) קבוצות וסיווגים של צבע עור, מגדר, העדפה מינית ותפיסות גוף.

מעטים מקוראי המדור הזה דוברים לדינו, מוגרבי או יידיש, אף על פי שדור ההורים או הסבים עשה בשפות האלה שימוש יומיומי. ניסיונות שימור נעשים, אך בכל זאת הם ברובם נחלת העבר. מבחן הבגרות וההשתרשות של שפה, אומרים הבלשנים, ובהם שותפתי למחקר, פרופ' סוזן הרינג מאוניברסיטת אינדיאנה העוסקת בחקר השפה באינטרנט, הוא ההנחלה שלה מדור לדור. שפות מהגרים מלאכותיות שמכונות פידג'ין נוצרות בנקודות מפגש של תרבויות. רק אם העגה המיוחדת שורדת את המעבר מדור לדור, היא זוכה למעמד המכובד יותר של קריאול, שפה טבעית מאריכת ימים ובת־קיימא.

והאימוג'יז? האם ננחיל אותם לילדינו בהצלחה רבה מזו שנחלו הורינו עם היידיש, המוגרבי והלדינו? ואם יונחלו ויהפכו ממוצר לקריאול, מה אוצר המילים הזה יעשה לתרבות?