מה נמלים יודעות על טכנולוגיה?
מה יש לנו ללמוד מהנמלים? והאם הן המציאו את שיטת הניהול ללא מנהלים?
התכונה הנודעת ביותר שמיוחסת לנמלה היא חריצות. פסוק אחר מצווה: "מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב". ואכן תנומותיה של הנמלה הפועלת מעטות וקצרות. מעניין שמלכת הנמלים דווקא ישנה הרבה, וחיה יותר. נדמה שהיא דווקא לא הולכת ללמוד אצל נתינותיה. האם היא החכמה?
משלי מצביע גם על מעלת התכנון והחסכנות של הנמלה: "תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ". הנמלה היא פקידת אוצר אחראית. בקיץ מושבות הנמלים אוגרות עודפי מזון שמספיקים לחודשי החורף. לא פריצת דרך בענף המכשירים הפיננסיים, אבל בהחלט חשיבה לטווח ארוך. מעניין אם ההתנהגות הזאת התהוותה כפעולה של קולקטיב או כתוצאה של "יד נעלמה", האם דרכי הנמלה הן שיעור בסוציאליזם או בשוק החופשי.
ההמלצה המוכרת פחות, אך המשמעותית יותר, נוגעת לנטייתה של הנמלה לאחריות אישית. היא, "אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל", מגדילה ראש אפילו יותר ממלכתה מאריכת הימים. המלכה היא בעיקר מכונת רבייה. אין לה שררה. הנמלים הפועלות מתרוצצות, לכאורה, בלא ניהול מרכזי, ללא קצין, שוטר או מושל. ובכל זאת עבודתן מבטיחה ביטחון ושפע.
פרופ' אלפרד ברוקשטיין מהחוג למדעי המחשב בטכניון ופרופ' דבורה גורדון מהחוג למדעי החיים באוניברסיטת סטנפורד, שבצוותה חברה גם ד"ר נועה פינטר־וולמן, במקור מאוניברסיטת חיפה, ביקשו להמשיך מהמקום שבו בעל ספר משלי עצר. ובחיפושם אחרי דרכי הנמלה הם גילו רבדים חדשים, שאינם קשורים דווקא לחריצות וחיסכון.
יכולות התיאום מרשימות את החוקרים במיוחד. קהילות נמלים יכולות לסלול שבילים בצמחייה עבותה, לבנות מבנים מתוחכמים ולסרוק אחר מזון בסביבה מורכבת.
הנמלה היחידה אינה יצור חכם כל כך. צפייה בהן בנפרד מגלה יצורים מוגבלים בחושיהם, זיכרונם ופיקחותם. אבל יש להן יכולת מדהימה של תיאום. חוכמת הנמלים, מתברר, היא באמת חוכמה קולקטיבית. בלא שלטון מרכזי, קהילות נמלים הן קולקטיב מתוחכם, מתואם, יעיל ומרשים. כאילו, משתעשעים החוקרים ברעיון, הן מצייתות לכלל בסיס בטבען, לאלגוריתם ניהול. אבל מהו?
לנוסחה העלומה שלפיה פועלות קהילות הנמלים ניתן באחרונה הכינוי anternet, אינטרנט־נמלי. תצפיות הראו שמספר הנמלים שיוצאות בכיוון מסוים נגזר ממספר הנמלים העמוסות מזון שחוזרות מאותו כיוון. גם תוואי ההליכה — ואפילו אם הוא בקו ישר או בזיגזג — מוכתב על ידי ליטוף הדדי של מחושי הנמלים הצועדות.
מעל דף אינטרנט צנוע (bit.ly/anter-net) פרופ' גורדון וצוותה מציגים חלק מממצאיהם, וקוראים לציבור להשתתף ב"מדע אזרחי", ניסוי מדעי נרחב שאפשר לבצע בחצר הבית, ושתוצאותיו יסייעו למחקר. גורדון מקווה שהניסוי, שאפילו ילדים יכולים לבצע, יעזור ללמוד עוד על המשותף בין יותר מ־14 אלף זני נמלים שונים שידועים בעולם. לפני האינטרנט לא היתה אפשרות לגייס עוזרי מחקר רבים כל כך לנושא צר כל כך. כעת, הודות לאינטרנט, אולי אפילו למצחו של משלי נצליח להוסיף עוד קמט אחד של חוכמה.