הפנסיה התקציבית תוביל למשבר חברתי
לאורך זמן אין דרך לממן את הפנסיה התקציבית ולכן האפשרות להצטרף אליה נסגרה. כל אלה שנותרו בחוץ, צריכים לממן מכספי המסים שלהם את הפנסיה התקציבית של מי שהרוויחו
העניין הוא שכל האנשים שנותרו בחוץ, אנחנו עם הפנסיה הרגילה, שלא מובטח להם דבר, צריכים לממן מכספי המסים שלהם את הפנסיה התקציבית של מי שהרוויחו. זו בעיה חברתית.
אנשי הפנסיה התקציבית לא אשמים בכלום, הזכות שלהם לפנסיה מוקנית. ואולם, בשל פערים בין הפנסיה שלהם לשל האחרים ובשל התארכות תוחלת החיים היא הפכה לזכות יתר.
משרד האוצר מציע לשריו פעם בכמה זמן אפשרויות להתמודד עם הבעיה. שרי האוצר, מצדם, לרוב מורידים אותן מהשולחן כי אינם רוצים להתעמת עם ההסתדרות.
הפגיעה בגמלאים, שהפנסיה הזאת היא מקור ההכנסה היחיד שלהם, צריכה להיות מצומצמת ככל האפשר. ואולם, אפשר למשל לחייב את מי שעדיין עובד להגדיל את ההפרשות לפנסיה תקציבית, ואפשר להשוות את הטבת המס הגבוהה, שגם ממנה נהנים מקבלי הפנסיה התקציבית.
לבסוף אפשר לעשות משהו עם מקבלי הפנסיה התקציבית הגבוהה במיוחד. לא המורים, שמקבלים 6,000 שקל בחודש (ברוטו), אלא מי שמקבלים עשרות אלפי שקלים. ניתן, למשל, להטיל עליהם מס מיוחד או לקבוע שבעלי פנסיה תקציבית גבוהה לא יקבלו אותה עד שיגיעו לגיל הפרישה הכללי במשק, צעד שיפגע בעיקר באנשי הקבע שפורשים בשנות ה־40 לחייהם.