הממונה על התקציבים למנכ"לי משרדי הממשלה: להכין את תוכנית הקיצוץ עד מחרתיים

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, פרסם היום (א') מכתב למנכ"לי משרדי הממשלה בבקשה "להציע הצעות הנובעות מהגדרה ושינוי של סדרי עדיפויות בתקציבי משרדכם".

לוי דורש ממנכ"לי המשרדים להיערך  לקיצוץ הרוחבי של 3% בתקציבי הממשלה, אך בעוד שהקיצוצים האחרונים היו, כפי שמכנים אותם המשרדים "פלאט", כלומר קיצוץ אחיד בכל הסעיפים הלא קשיחים (כלומר בכל מה שהוא לא שכר או חוזים קבועים) כעת כותב לוי: "לראשונה תבוצע החלטת ההתייעלות במתכונת שונה מבעבר יחד עם כלל משרדי הממשלה".

ההחלטה כיצד יתבצע הקיצוץ תיעשה יחד עם המשרדים, ולא באופן גורף כפי שנעשה עד כה. למעשה לוי מביא לפתחם של המנכ"לים והשרים את השאלות הקשות מהן בדרך כלל נמנעים בקיצוצים רוחביים, ולבחון מה מיותר במשרד.

למשרדי הממשלה הקציב לוי פחות יומיים להכין את תוכנית הקיצוץ וביקש מהם להגיש את ההצעות להתייעלות עד יום שלישי בבוקר. לא ברור עד כמה יצליחו המשרדים לתכנן בצורה שקולה את הקיצוצים שנכפו עליהם, אך כאשר על פי לוח הזמנים נדרשת הממשלה לאשר את התקציב עד לסוף החודש, הבהילות ברורה. עם זאת עולה השאלה מדוע המתינו עד לרגע זה עם ההחלטה לשתף את המשרדים בתכנון התקציב שלהם, למרות שהקיצוץ כבר היה ידוע זה מספר ימים.

"כחלון דורש מאיתנו לוותר אך לא מוותר בעצמו"

קיצוץ של 3% יקטין את הוצאות משרדי הממשלה בכ-3 מיליארד שקל, מה שמשאיר עדיין את שר האוצר משה כחלון בבעיה, לאור ההסכמים הקואליציוניים שעלותם מוערכת על ידי האוצר בכ-8.5 מיליארד שקל, והחשש באוצר כי בעקבות דו"ח ועדת לוקר יגדל תקציב הביטחון בכ-4 מיליארד שקל.

בנימין נתניהו ומשה כחלון. "כחלון דורש מאיתנו לוותר אך לא מוותר בעצמו" צילום: אוהד צויגנברג

לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר כחלון נותרו שתי אפשרויות - לקצץ בהסכמים הקואליציוניים או להעלות את יעד הגירעון. כחלון ונתניהו מנסים כבר משבוע שעבר להגיע להסכם עם מפלגות הקואליציה על פריסת ההסכמים, אך אלה יודעות כי מה שלא יינתן עכשיו, ייתכן מאד וגם לא יינתן בהמשך, ולא סומכות על ההסכמים מול האוצר. במפלגות הקואליציה זועמים על כך שכחלון,שדורש מהן לוותר על תביעותיהן, אך מנגד לא מסכים לוותר על התביעות שלו.

גורם בכיר ביהדות התורה אמר ל"כלכליסט" כי "כחלון דורש מאיתנו לוותר אבל לא מוותר בעצמו. מנגד, גורמים במשא ומתן טוענים כי בעוד שעלויות התביעות של הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה, שכוללות בסך הכל 21 מנדטים עומדות על 6 מיליארד שקל וברובן סקטוריאליות, התביעות של כולנו, עבור קצבאות זקנה,דמי אבטלה לעצמאים והעלאת שכר חיילי החובה, הן אינן סקטוריאליות, ולכן יחד עם הליכוד הן מייצגות 40 מנדטים. אותו גורם מציין גם כי העלות של העלאת השכר לחיילי החובה, אמורה בכל מקרה להתפרס על מספר שנים.

אפשרות נוספת שעומדת בפני ראש הממשלה ושר האוצר היא להעלות את יעד הגירעון. אלא שבעוד שיעד הגירעון המקורי עמד על 2%, יעד בו התהדרו שרי האוצר האחרונים וראש הממשלה, לאורך השנים כאשר הציגו את המתווה היורד. בשלב זה כבר הגיעה הממשלה להסכמה להעלות אותו ל-2.9%, העלאה נוספת לכ-3.5% תרחיק את הממשלה עוד יותר מהמתווה היורד שאמור להפחית את תשלומי הריבית שנוגסים בתקציב השנתי ותפגע באמינות הפיסקלית של הממשלה, בעיני חברות הדירוג.